שומע ומשמיע כתב:זכור לי מעשה עם ר' נחום מהורדונא שחיכה לאשתו זמן רב.
שמואל שלומוביץ כתב:לאלו הנוקטים שזמן ההדלקה לעיכובא כספיקא בדינא דגמ' שעד חצי שעה אי לא אדליק מדליק, והיינו הנוהגים להדליק בחוץ, או הנוהגים כהגר"א בחו"ל שנקט ג"כ לכאו' שזמן ההדלקה לעיובא, ודאי ראוי שידליקו בזמן ולא יחכו, דאח"כ יתכן שעבר זמן המצווה,
ומומלץ שפעם כשנמצא מחוץ לבית ויש איזה עיכוב שיאמר לאשתו שאם לא יספיק להגיע בזמן ההדלקה היא תדליק בשביל כל בני הבית, כיון שהזמן חולף,
ואז אין שום חשש שלום בית וצער או בזיון לה, ואדרבה היא יודעת שכך ראוי ונכון לעשות.
תוספות מסכת שבת דף כא ע"ב
דאי לא אדליק מדליק - אבל מכאן ואילך עבר הזמן אומר הר"י פורת דיש ליזהר ולהדליק בלילה מיד שלא יאחר יותר מדאי ומ"מ אם איחר ידליק מספק דהא משני שינויי אחרינא ולר"י נראה דעתה אין לחוש מתי ידליק דאנו אין לנו היכרא אלא לבני הבית שהרי מדליקין מבפנים.
שו"ע או"ח תרעב בהג"ה
י"א שבזמן הזה שמדליקין בפנים א"צ ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (ד"ע וטור בשם תוספות), ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה;
לפי פשוטו כתב:בעלון אזמרה לשמך(פסקי הלכות מהגר''ע פריד מב"ב)כתב להמתין לה אפי' כל הלילה,כיון שתפסיד את הברכות ויש שיטות שיש חובת ברכת הרואה באופן זה.
(עי' מ''ב תרע"ו סק"ו)
הוה אמינא כתב:לפי פשוטו כתב:בעלון אזמרה לשמך(פסקי הלכות מהגר''ע פריד מב"ב)כתב להמתין לה אפי' כל הלילה,כיון שתפסיד את הברכות ויש שיטות שיש חובת ברכת הרואה באופן זה.
(עי' מ''ב תרע"ו סק"ו)
כלומר שיש ענין להמתין ולא מצד שלום בית כלל אלא מהל' חנוכה?
והאינו סובר שיוצאת יד"ח בהדלקתו [וממילא גם בברכתו] של בעלה גם כשלא שומעת ונמצאת?
וכי אם לא היתה בבית כשהדליק חייבת בנר מדין "הרואה"? וא"כ למה לא תדליק ממש?
שמואל שלומוביץ כתב:זה שתי דעות בתוס' ונפסק בשו"ע.
מקדש מלך כתב:שמואל שלומוביץ כתב:זה שתי דעות בתוס' ונפסק בשו"ע.
הרב כדכוד רצה לחדש שגם למדליקים בחוץ יתכן שישתנה היום, וזו כבר עליית מדרגה נוספת
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים