הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' דצמבר 29, 2019 12:10 am
תשובה: המנהג להדליק בבית הכנסת בברכה. ואף שיש מהראשונים שערערו על זה, מ"מ כן הסכמת הפוסקים. ואף שבהדלקה בביכנ"ס הקילו הפוס' בכמה פרטים, וכגון, במקום שמתפללים תיכף והולכים לביתם, די"א שאין צריך להשאיר את הנר כשיעור חצי שעה, ובמקום צורך גדול אפשר לכבות אחר התפילה [ע' חזו"ע עמ' מו], ומ"מ לכתחילה יש להדליק חצי שעה לפחות. וכמ"ש המ"ב.
והנה, מי שמדליק מפלג המנחה, אף שפשטות דברי הפוסקים שמדליק "בברכה", וכ"כ המ"ב [תרעב ס"ק ג'], והביא כן בשם החיד"א בברכי יוסף, מ"מ מצאנו להחיד"א גופיה בספרו כסא רחמים [פ"כ ה"ד] שהוכיח מהמסכת סופרים שם שא"א להדליק בברכה, לפי שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, והיינו בלילה. ונמשך אחריו בכה"ח [ס"ק י'].
והנה כל זה באדם רגיל שהוא חייב מעיקר הדין, ובזה נראה פשטות ד' הפוסקים ומרן השו"ע שמברך מפלג המנחה, אמנם בבית הכנסת שאינו חיוב גמור מעיקר הדין, ויש מהראשונים שסוברים שאין להדליק בביכה"ס בברכה, וי"א שגם אדם רגיל כשמדליק מפלג המנחה אין לו לברך, לכאו' כ"ש שבביהכנ"ס אין לברך.
ובפרט, שאינם נמצאים שם בלילה שהוא עיקר זמן החיוב, ואפשר דבכה"ג אין החיוב אלא ע"ש סופו, ופטורים מעיקרא.
אמנם המעיין בד' הפוסקים יראה שהדבר ברור שהמנהג היה לברך בבית הכנסת "קודם השקיעה", אף אם היו הולכים לביתם קודם זמן צאת הכוכבים, עי' במנהגי מהרי"ל, ובלבוש ובב"ח שם, וכ"כ בשו"ת שב יעקב, וביאר הלבוש: שהוא תחילת הכנסת היום הבא, שתפילת ערבית היא מן היום הבא. והוסיף לבאר הגר"מ קוטקס שליט"א, כיון דמצאנו כמה דינים בהדלקה בביהכנ"ס משום שהוא "דומיא דמנורה דביהמ"ק", ולכן מדליקים בדרום, ומדליקין גם בשחרית, ובשמן זית דווקא, ואת המנורה בביהמ"ק הדליקו ביום, ה"ה דמנורה דביהכנ"ס מדליקין ביום.
וכן היה מנהג הספרדים בירושלים מקדמת דנא, שהיו מתפללים בפלג ומדליקין והולכים לביתם הרבה קודם השקיעה. וכן נוהגים היום בקהילות החלבים בנ"י.
[קיבלתי מת"ח אחד]