עקביה כתב:אם אני זוכר נכון, אחד הקדושים שנרצחו במרכז-הרב בתשס"ח הי"ד, עסק בלימוד טור, ואת הספר, שהיה ספוג בדמו, קברו אתו.
הרב מנחם בורשטיין ספד לדורון מהרטה הי"ד, סיפר על שקידתו הרבה של דורון ועל כך שנקבר, וספר הטור שבו עסק עמו, לאחר שהוכתם בדמו. (כתבה)
עקביה כתב:אם אני זוכר נכון, אחד הקדושים שנרצחו במרכז-הרב בתשס"ח הי"ד, עסק בלימוד טור, ואת הספר, שהיה ספוג בדמו, קברו אתו.
חלמישצור כתב:במרכז הרב לא אחד אלא כמה נהרגו ובידם ספרי קודש.
חד ברנש כתב:עזריאל,
כנראה פיספסת את אחת ההודעות שלי דלעיל.
חלמישצור כתב:הספרים נקברו ע"פ נהלי זק"א (הנה מתוך ספרו של הרב יעקב רוז'ה "קובץ הלכות זק"א", עמ' 53).
אבל מכל מקום, כמדומה, הרב ח"ב מחפש את מקורות הדין והמנהג ההיסטורי מן העבר.
חד ברנש כתב:מעניין ביותר.
לדעתי, המנהג הקדום היה שלא לקבור את החפצים שהותז עליהם דם (פרט לבגדי הנהרג עצמו), וזאת כדי שיהיה הדם גלוי למזכרת עוון ולהרבות חמת הקב"ה ולנקום נקם. כך מפורש בספר חסידים, שאם הותז דם על הקירות - אין לסייד את הקירות. וכנראה בגלל זה השאירו גם את הספרים שניתז עליהם דם, ולא רק בגלל יוקר הספרים.
אבל היום נוהגים אחרת.
חד ברנש כתב:עזרא שבט איתר לפני כמה שנים, כדומני, כת"י שמקורו מהעיר ארפורט ועליו כמה כתמי דם, והוא שיער שהם מאחת הפרעות שידעה העיר. איני זוכר היכן הוא כתב את הדברים. אולי ב'גילוי מילתא בעלמא'?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: ברוךהשם ו־ 365 אורחים