יהודה בן יעקב כתב:בספר דרכי החיים כתב, לענין מי שאינו יודע היא"צ של אביו ואמו, בשם מאורי אור (ס"ק כא)
[הדברים הובאו גם בנטעי גבריאל אבילות ב עז, יט והערה לד]
אשמח לדעת מקום הדברים בספר מאורי אור. [או לכה"פ מיהו חייה"נ המביא את המאורי אור].
יוצא פוניבז' כתב:יהודה בן יעקב כתב:בספר דרכי החיים כתב, לענין מי שאינו יודע היא"צ של אביו ואמו, בשם מאורי אור (ס"ק כא)
[הדברים הובאו גם בנטעי גבריאל אבילות ב עז, יט והערה לד]
אשמח לדעת מקום הדברים בספר מאורי אור. [או לכה"פ מיהו חייה"נ המביא את המאורי אור].
חייה"נ - חיים הנצחיים
יוסף חיים אוהב ציון כתב:יוצא פוניבז' כתב:יהודה בן יעקב כתב:בספר דרכי החיים כתב, לענין מי שאינו יודע היא"צ של אביו ואמו, בשם מאורי אור (ס"ק כא)
[הדברים הובאו גם בנטעי גבריאל אבילות ב עז, יט והערה לד]
אשמח לדעת מקום הדברים בספר מאורי אור. [או לכה"פ מיהו חייה"נ המביא את המאורי אור].
חייה"נ - חיים הנצחיים
היכן?
קנ"ד ס"ק ז' וביבי"א האריך בדברי הט"ז.תם מה הוא אומר כתב:הגאון רבי יוסף מונטקיו ז"ל בספר יוסף עליו (דף מח ע"ג) כתב בזה"ל: טעם על בלאות תשמישי קדושה שמשתמשים לדברים אחרים ומורידין אותן מקדושתן מחמור לקל, כגון האזור של ס"ת, שאחר שבלו ואינן ראויין לתשמישן קושרין אותה בעמודי התיבה ועמודי ההיכל, או לקשור כמה קשרים בשמחה של חתנים של שמחת תורה, ובפרט מה שקושרין הקיקיון סביבות הספסלים וכיוצא. הנה הט"ז (סי' קנג) בסתמא הליץ טוב על קצת תשמיש, וכתב, כי שמא מתחילה כך היה כוונתם אף על פי שלא פירשו בפיהם. יע"ש.
עע"ש
היכן בדיוק הט"ז?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:קנ"ד ס"ק ז' וביבי"א ח"ח חאו"ח סימן י"ט האריך בדברי הט"ז.תם מה הוא אומר כתב:הגאון רבי יוסף מונטקיו ז"ל בספר יוסף עליו (דף מח ע"ג) כתב בזה"ל: טעם על בלאות תשמישי קדושה שמשתמשים לדברים אחרים ומורידין אותן מקדושתן מחמור לקל, כגון האזור של ס"ת, שאחר שבלו ואינן ראויין לתשמישן קושרין אותה בעמודי התיבה ועמודי ההיכל, או לקשור כמה קשרים בשמחה של חתנים של שמחת תורה, ובפרט מה שקושרין הקיקיון סביבות הספסלים וכיוצא. הנה הט"ז (סי' קנג) בסתמא הליץ טוב על קצת תשמיש, וכתב, כי שמא מתחילה כך היה כוונתם אף על פי שלא פירשו בפיהם. יע"ש.
עע"ש
היכן בדיוק הט"ז?
ספרים וועלט כתב:בספר פרי האדמה (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ח) להג"ר רפאל מיוחס ז"ל "הרב כמהר"א מדינה ז"ל בס' תקון ספר תורה אשר לו כת"י"
האם ידוע מיהו הרב מדינה ז"ל? ואיזה ספר חיבר?
משהד כתב:להלן הוא קטע מתוך ביאור "שמירה מעליא" על ספר שמירת הנפש (עמ' לד, א):
מישהו יודע היכן נמצא ספר מעשה אורג הנזכר?
וונדרבר כתב:משהד כתב:להלן הוא קטע מתוך ביאור "שמירה מעליא" על ספר שמירת הנפש (עמ' לד, א):
מישהו יודע היכן נמצא ספר מעשה אורג הנזכר?
אולי הכוונה לספר של האדמו"ר מקומרנא,
תחפש בספר הזה
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8901&pageid=S0001
וונדרבר כתב:משהד כתב:להלן הוא קטע מתוך ביאור "שמירה מעליא" על ספר שמירת הנפש (עמ' לד, א):
מישהו יודע היכן נמצא ספר מעשה אורג הנזכר?
אולי הכוונה לספר של האדמו"ר מקומרנא,
תחפש בספר הזה
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8901&pageid=S0001
יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש על שבת עצי עדן שזה מעשי אורג.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש על שבת עצי עדן שזה מעשי אורג.
ולפי המובא לקמן צריך להגיה פ"ב
וונדרבר כתב:וונדרבר כתב:משהד כתב:להלן הוא קטע מתוך ביאור "שמירה מעליא" על ספר שמירת הנפש (עמ' לד, א):
מישהו יודע היכן נמצא ספר מעשה אורג הנזכר?
אולי הכוונה לספר של האדמו"ר מקומרנא,
תחפש בספר הזה
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8901&pageid=S0001יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש על שבת עצי עדן שזה מעשי אורג.
ראה שם מס' שבת פ"ב מ"ו בעצי עדן, שכותב לעשות פרענטשיס לנסר שעל המים
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?8901&pageid=S0007
יהודה בן יעקב כתב:במשנת אברהם [יפה] שער התמונה סי' כג סק"י [לענין צורת כתיבת אות ד], הביא דברי התולדות יעקב, האם ידוע מי זה??
מיללער כתב:קטע מספר המפתח - רזא דשבתי - עמ"ס בבא מציעא דף סב.
חפשתי את הכלי חמדה המצוין ולא מצאתי - במהדורא חדשה של הכ"ח נדפסו המילואים בתוך הפרשיות, ובדפוס הראשון לא מצאתי לא דף ס"ו ולא סי' ו' וכדומה
אשמח לקבל המראה מקום המדויק לדברי הכלי חמדה
יוצא פוניבז' כתב:מיללער כתב:קטע מספר המפתח - רזא דשבתי - עמ"ס בבא מציעא דף סב.
חפשתי את הכלי חמדה המצוין ולא מצאתי - במהדורא חדשה של הכ"ח נדפסו המילואים בתוך הפרשיות, ובדפוס הראשון לא מצאתי לא דף ס"ו ולא סי' ו' וכדומה
אשמח לקבל המראה מקום המדויק לדברי הכלי חמדה
נמצא ב'ספר המילואים לספר כלי חמדה' בדף סו טור ד. וזוהי העתקת בן המחבר מהסכמת הכלי חמדה לספר תרי"ג מצוות.
הבטחתי כתב:שו"ת פנים מאירות ח"ב סימן א'
וראיתי שהביא הפוסקים בשם תשובת מהר"ם סי' קס"ד וז"ל דאין מקרי חילק ארצות אלא אותן שנפרדו בלשונם דאם תאמר שלעזים וריינוס ופרנקין מיקרי חילוק ארצות א"כ איך יתכן שא"י היתה ד' מאות פרסאות על ד' מאות פרסאות ולא היה שם רק ג' ארצות עכ"ל.
לאיזה מהר"ם כוונתו? (חיפשתי בבר אילן ולא עלתה בידי).
שברי לוחות כתב:הבטחתי כתב:שו"ת פנים מאירות ח"ב סימן א'
וראיתי שהביא הפוסקים בשם תשובת מהר"ם סי' קס"ד וז"ל דאין מקרי חילק ארצות אלא אותן שנפרדו בלשונם דאם תאמר שלעזים וריינוס ופרנקין מיקרי חילוק ארצות א"כ איך יתכן שא"י היתה ד' מאות פרסאות על ד' מאות פרסאות ולא היה שם רק ג' ארצות עכ"ל.
לאיזה מהר"ם כוונתו? (חיפשתי בבר אילן ולא עלתה בידי).
שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפ' קרימונה סי' קיז
תם מה הוא אומר כתב:לא מצאתי הדברים שהביא כן בשם ספר הבהיר, וצ"ע
אלא דמהך דבר בניתוס גופיה [סנהדרין כה, א] משמע דאף דטעי אאמע"ר, לפי מש"כ הנמוק"י [ד, ב מדפי הרי"ף ד"ה מלוה] אמתני' דפסולא דלוה ברבית דטעי, וכ"כ הריב"ש
יהודה בן יעקב כתב:בספר כהונת עולם דף יז סוף טור ב, כתב:אלא דמהך דבר בניתוס גופיה [סנהדרין כה, א] משמע דאף דטעי אאמע"ר, לפי מש"כ הנמוק"י [ד, ב מדפי הרי"ף ד"ה מלוה] אמתני' דפסולא דלוה ברבית דטעי, וכ"כ הריב"ש
רצה לומר: שהנימוק"י כתב דלוה ברבית קצוצה פסול לעדות רק מדרבנן, משום דמשמע לאינשי שאיסור רבית הוא רק למלוה שמרויח ולא ללוה, וע"כ אף שעבר איסור דאורייתא אינו נפסל לעדות מדאורייתא.
אשמח לדעת היכן הריב"ש שכתב כן.
או אולי כוונתו, דהריב"ש כתב דהיכא שאף במקום שאדם טועה מ"מ אין משים עצמו רשע, אך גם זה לא מצאתי.
מה שנכון נכון כתב:בסי' שי"א ושצ"ו וכו' שציין להם להלן דף יח רע"א, ע"ש.
ספרים וועלט כתב:מיהו הר"ר שלמיא שמובא בר"ן על הרי"ף ריש מסכת סנהדרין?
פרנצויז כתב:ספרים וועלט כתב:מיהו הר"ר שלמיא שמובא בר"ן על הרי"ף ריש מסכת סנהדרין?
ראה אוצר הגדולים כרך ח' עמ' רל"א.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 820 אורחים