בלמדי עתה מסכת חולין, במהדורה המפוארת של 'עוז והדר', עונג רב הוא ללמוד בעיון את דברי הבעה"מ הארוכים, קטע אחר קטע בהדפסה הבהירה והמאירה, תאוה לעינים ונחמד להשכיל.
מפעם לפעם נתקלתי בקשיים בהבנה, הצצתי ימין ושמאל, הופעתי למקרא פירוש לא מוכר 'שמן למאור', חפשתי בכל השערים הרבים וההקדמות, ולא נמצא אזכור לחיבור ולמחוללו. מעקב קצר והתחקות אחר הסגנון העלה בוודאות כי מדובר במחבר בן זמנינו, כנראה מחו"ר המכון, השערה שהתחזקה בעקבות פניה לאחד מהעורכים, ואישור מגומגם להנחה זו.
מלבד אי הנוחות שמעוררת עצם הנורמה הזאת, להדפיס ביאור על הדף באותיות רש"י, כביכול באיזה מפרש קדמון עסקינן, בה בשעה שמדובר כנראה בצורבא מרבנן בעלמא, הרי שעיון בתוכן הביאור וגודל התעוזה שלו, [לבינתיים לא אפרט דוגמאות והשגות, אינני בטוח כי זהו המקום המתאים], לצד האריכות הרבה, מכעיסים שבעתיים.
האם לאי-מי ידוע דבר או חצי דבר בענין?