שמעת מינה - שמע מינה
ההבדל ביניהם
כתב בס' הליכות עולם (סוף שער ב): כל היכא דאמרינן שמעת מינה קושיא למקום אחר היא, או למילתא דאמורא, או לבעיא דלא איפשיטא במקומה, קא פריך ותפשוט מהכא. כגון הא דדריש פרק היה קורא [ברכות יג.] שמעת מינה מצות צריכות כוונה, כלומר קשיא לרבא דאמר בר"ה [כח.] התוקע לשיר יצא. ובע"ז פרק השוכר [עא:] גבי משיכה לנכרי אקשינן ותיקנו לי' כליו, שמעת מינה כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח, כלומר ובעיא היא בפרק המוכר את הספינה [פה:] ולא איפשיטא. ודכותייהו טובא בכוליה תלמודא עכ"ל.
אך המדפיסים שבשו כלל זה בהרבה מקומות בתלמוד והדפיסו ש"מ או שמע מינה במקום שמעת מינה.
ואף בהך דוגמא גופא שהביא בהליכות עולם מברכות יג., אף שם בדפוסים איתא ש"מ.
וכיוצא בזה בב"ק יד: ש"מ לוה ומכר נכסיו, ב"ק לג: ש"מ לוה ומכר מטלטלין, ב"ק לד. ש"מ ב"ח מאוחר, ובכל הנ"ל מצינו בכתבי יד שמעת מינה.
ולפעמים נשמר הגירסא הנכונה ברש"י או בשאר ראשונים, עי' לדוגמא בשבועות לב: ש"מ משביע, וצ"ל שמעת מינה משביע, וכן הביאו ברי"ף ובר"ן כתובות צו., (וכ"ה בכתבי יד של רש"י שם).
ובעירובין עט. שמע מינה מחיצות שאין מגיעות כו', וברש"י כהוגן שמעת מינה.
"ודכותייהו טובא בכוליה תלמודא".