שמואל דוד כתב:כמדומני שהגר״י קמנצקי ז״ל באמת ליעקב דיבר בזה.
[ב״ק קיז.]
יאיר אתמר כתב:שם הפועֵל (agent) במשקל קטוֹל (הרווח בארמית) מצוי בלשון המשנה, ראה בקבצים המצורפים.
דרומי כתב:יש על כך תוספות יו"ט ידוע בשם המהר"ל מפראג, שאומר שהרעיון הוא שמי שמוסר בסוף הוא יימסר ולכן הוא נקרא "מסור". ושכחתי איה מקום כבודו
הפשטן כתב:יאיר אתמר כתב:שם הפועֵל (agent) במשקל קטוֹל (הרווח בארמית) מצוי בלשון המשנה, ראה בקבצים המצורפים.
משום מה, אף אחת מהרשימות שציינת, לא שמה לב להזכיר גם את המילה במשנה דגיטין ה ז: הפעוטות מיקחן מקח.
יאיר אתמר כתב:התכוונתי בעיקר להעלות מאמר בעניין שנדפס בספרו האנגלי של בר אשר M Bar-Asher, A Koller - Studies in Classical Hebrew, אלא שמשום מה אינני מצליח לצרפו.הפשטן כתב:יאיר אתמר כתב:שם הפועֵל (agent) במשקל קטוֹל (הרווח בארמית) מצוי בלשון המשנה, ראה בקבצים המצורפים.
משום מה, אף אחת מהרשימות שציינת, לא שמה לב להזכיר גם את המילה במשנה דגיטין ה ז: הפעוטות מיקחן מקח.
איננו שם הפועֵל, למרות שהקמץ והחולם מתקיימים - לכאורה. [כ"ה בכת"י קויפמן, מיד שנייה (הנקדן?). גם בה"פ כת"י ששון 263 כך.] לא תמצא פּוֹעֵט (בערוך ע' טנדו - השאלה), ולא פעטן. (אם כי לסברה המקשרו - ע"פ הירושלמי - ל'פִּיוּט', ניתן לראות בו שם-הפועֵל המקביל לפייטן, אלא שהדבר רחוק. לפי 'מאגרים' מקור המילה בשפות האירופאיות. ויש המאחים אותה ל'מעט'.)
העיסוק במשקלי השם כרך מאז ומתמיד את התיאור הצורני בבירורים סמנטיים. גם בכמה מן המחקרים שהוקדשו למשקלי השם בלשון חכמים ושהזכרנו לעיל בחנו חוקרים את הקשר בין משקל למשמעות. ודאי הוא שניתן לקבוע אל נכון שיש גם יש שמות שיש בהם קביעות או אוטומטיות (מִמֵּילָאוּת בלשונו של פרופ' זאב בן-חיים) בין משקלו של השם למשמעו. יחס קבוע כזה ניכר היטב בשמות המציינים את הפועל (ה-agent), כגון פעלן/פועלן או פַּעָל.
יאיר אתמר כתב:הסימנטיקה מעורה היטב בתורת המורפולוגיה של משקלי השם. כידוע. השוה למשל דברי פרופ' מ' בר-אשר (מחקרים בשומרונות בעברית ובארמית מוגשים לאברהם טל, עמ' 192)...הן סגל והן בר-אשר ציינו מפורשות שכוונתם לפרט רק את שמות הפועֵל, ומהסיבה הזאת. דומה שלא קראת כל צרכך את מאמרו של בר-אשר שהעליתי. עיין נא בייחוד בעמ' 95-97, ובהערות.
יאיר אתמר כתב:התכוונתי בעיקר להעלות מאמר בעניין שנדפס בספרו האנגלי של בר אשר M Bar-Asher, A Koller - Studies in Classical Hebrew, אלא שמשום מה אינני מצליח לצרפו.
לכשיבקע כתב:שמעתי פעם שעיקר הכתיבה כך הייתה מחשש הצנזורה, וע''י שכתבו 'מסור' שינו זאת למשמעות כביכול אחד שנמסר ועבר על חוקי הקיר''ה דינו כך וכך וכו'.
יאיר אתמר כתב:לכשיבקע כתב:שמעתי פעם שעיקר הכתיבה כך הייתה מחשש הצנזורה, וע''י שכתבו 'מסור' שינו זאת למשמעות כביכול אחד שנמסר ועבר על חוקי הקיר''ה דינו כך וכך וכו'.
על מה מתבססת השמועה?
עץ הזית כתב:ונראה לענ"ד שכך יש לנקד גָּרוֹשׁ שנשא גְּרוּשָה (ויש גיר' אחרת בכת"י גָּרוֹשָׁה שנשא גְּרוּשָה).
יאיר אתמר כתב:עץ הזית כתב:ונראה לענ"ד שכך יש לנקד גָּרוֹשׁ שנשא גְּרוּשָה (ויש גיר' אחרת בכת"י גָּרוֹשָׁה שנשא גְּרוּשָה).
מדוע? (כתה"י כמובן אינו נקוד. והה"א מחוקה.)
גם גרוש וגם נשוי הן על משקל פָּעוּל, וא"צ לפנים.
(ר' תורת הצורות של בר-אשר פרק סג [ויש גם נִשוּי ע"מ פִּעוּל, ר' שם פע"ב], והש' מאמרו של בלאו בלשוננו יח עמ' 67 והלאה, ומאמרה של סיידון שם עט עמ' 145 והלאה.)
למשקל פָּעוֹל ראה גם י' לישע, העברית שבהלכות פסוקות לפי כת''י ששון 263, עמ' 258-260.
עץ הזית כתב:יאיר אתמר כתב:עץ הזית כתב:ונראה לענ"ד שכך יש לנקד גָּרוֹשׁ שנשא גְּרוּשָה (ויש גיר' אחרת בכת"י גָּרוֹשָׁה שנשא גְּרוּשָה).
מדוע? (כתה"י כמובן אינו נקוד. והה"א מחוקה.)
גם גרוש וגם נשוי הן על משקל פָּעוּל, וא"צ לפנים.
(ר' תורת הצורות של בר-אשר פרק סג [ויש גם נִשוּי ע"מ פִּעוּל, ר' שם פע"ב], והש' מאמרו של בלאו בלשוננו יח עמ' 67 והלאה, ומאמרה של סיידון שם עט עמ' 145 והלאה.)
למשקל פָּעוֹל ראה גם י' לישע, העברית שבהלכות פסוקות לפי כת''י ששון 263, עמ' 258-260.
איך שייך לשקול גרוש במשקל פָּעוּל והרי הוא המגרש ולא המגורש?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים