לבנון כתב:הפשטן כתב:עכשיו אני מחכה להוכחה מהתורה.
שמעוני, שלחוני
לא הבנתי מהו הכלל, שאותו אתה בא ללמוד - מהתיבה "שמעוני" - כמו גם מהתיבה "שלחוני", ושממנו אתה בא ללמוד מהי הדרך - לקצר למילה אחת - את צירוף שתי המילים: (אתם) "ילדתם אותי". אם הכלל - שאותו אתה בא ללמוד מהתיבות "שמעוני" וכן "שלחוני" - הוא, שכדי לקצר למילה אחת - כגון את צירוף שתי המילים (אתם) "שימעו אותי" וכדומה - המילה "אותי" תוחלף בהוספת האותיות "ני" אל סוף הפעולה, אז יוצא, שגם אם נבוא לקצר למילה אחת - את צירוף שתי המילים (אתם) "ילד
תם אותי" שעליהם שואלת החידה - אז במקום המילה "אותי" נוסיף את האותיות "ני" אל סוף הפעולה, וכך נקבל את המילה האחת: "ילד
תמני". אז האמנם, פתרונך לחידה הוא "ילדתמני"?
שים לב, שלא לחינם - כל שבע הדוגמאות שהבאתי בשבע השורות הנפרדות שבהודעתי המציגה את החידה - הן דוגמאות של פעולות שכבר קרו בעבר: (אתה) "
ילדת אותי", (הוא) "
ילד אותי", (הם) "
ילדו אותי", וכדומה. לגבי השבע האלה, הכלל הוא אפוא, שאם רוצים לקצר את צירוף שתי המילים למילה אחת - אז במקום המילה "אותי" - מוסיפים את האותיות "ני" אל סוף הפעולה: "ילדתָּני", "ילָדַני", "ילָדוני", וכדומה. אז שאלתי, לגבי מקרה חדש - שמיני, דהיינו לגבי: (אתם) "ילד
תם אותי". זאת שוב פעולה שכבר קרתה בעבר. אז האמנם גם כאן, במקום המילה "אותי", נוסיף את האותיות "ני" אל סוף הפעולה? האמנם "ילד
תמני"? לכאורה לא, אז מה כן?
אבל התיבות שהבאת, אתם "שימעו" (כלומר אנא תשמעו) אותי, אתם "שלחו" (כלומר אנא תשלחו) אותי, אינן פעולות אשר כבר קרו בעבר - אלא הן פעולות הנדרשות לקרות בעתיד ע"י ציווי לגביהן, ולכן לא שאלתי עליהן, כי לגביהן לא מתעורר מלכתחילה שום קושי: פשיטא כי - "שימעו אותי" - זה בקיצור "שמעוני", פשוט משום שכרגיל - במקום המילה "אותי" - מוסיפים את האותיות "ני" אל סוף הפעולה. אין שום הוה אמינא שיהי' אחרת. הקושי הוא דווקא לגבי פעולה שכבר קרתה בעבר, כגון שאתם כבר "
ילדתם אותי", שהלא אם - במקום המילה "אותי" - נוסיף את האותיות "ני" אל סוף הפעולה, אז נקבל "ילדתמני", אבל הלא אף אחד לא יעלה על דעתו להגיד "ילדתמני", אז מה כן נגיד?
עכ"פ, תודות להערתך המחכימה, הוספתי כעת לנוסח המקורי של החידה, הבהרה (בפיסקה הלפני-אחרונה שם), שכוונת החידה היא אך ורק לפעולה שכבר קרתה בעבר (כי כאמור - רק לגבי פעולה שקרתה בעבר מתעורר קושי - כמבואר שם).