נדרים כג: רבא אמר לעולם כדאמרינן מעיקרא וכו', וכתב הר"ן "דלא ניחא ליה לשבושי לישנא דמתניתין".
ואף דהר"ן מיירי לענין סוגיא דנדרים, מצינו כן בעלמא דלא ניחא לי' לרבא לשנות נוסח המשנה או הברייתא.
ב"ב פו. - איקפד רבא מידי שפכן קתני.
סנהדרין י. - אמר אביי תני קידוש החדש וכו', אמר רבא והא עיבור קתני אלא אמר רבא וכו'.
סוטה ז. - אמר אביי תני מקרעת, א"ל רבא והא שוברת קתני אלא אמר רבא וכו'.
ב"ב כב: - מתקיף לה רבא והא מי שהיה כו' קתני, אלא אמר רבא וכו'.
ב"ק מו: - אמר אביי חצי נזק א' מארבעה בנזק ורביע נזק א' משמונה בנזק וכו', רבא אמר אטו א' מארבעה בנזק וא' משמונה בנזק קתני אלא אמר רבא וכו'.
וע"ע פסחים ה: רבא אמר לעולם לא תיפוך; תמורה כב. אמר רבא ב' תשובות בדבר וכו', (וע"ע עירובין ד. גיטין י.).
[גם מצינו דרבא לעולם אינו מפרש תברא מי ששנה זו לא שנה זו, אלא ס"ל דחד תנא הוא, עי' שבת צו: ובהנסמן שם].
גבי רב אשי נמי מצינו דלא ניחא ליה לשבושי לישנא דמתניתין.
זבחים מב. - מתקיף לה רב אשי מידי שתק קתני.
שבת ז. - ורב אשי רה"י קתני, וברש"י ורב אשי אמר לך רה"י קתני וכרמלית לא קרי לה תנא רה"י.
---
ועי' ב"ק צג: אמר אביי תנא דידן קתני שינוי דרבנן דהדרא וכ"ש שינויי דאורייתא, עצים ועשאן כלים בעצים משופין ומאי נינהו נסרים וכו' צמר ועשאן בגדים בצמר טווי וכו', רב אשי אמר תנא דידן נמי שינוי דאורייתא קתני וכו'.
הנה סתם לשון עצים היינו עצים שלא נעשה בהן מידי, וכגון בברייתא גזל עצים ושיפן אבנים וסיתתן, וכן סתם צמר לא מיירי בטווי, דאחרי טוויה חוט מיקרי ולא צמר. וי"ל דאביי לטעמיה דלא דק בכגון דא, ורב אשי לטעמיה דמפרש המשנה כפשטות הלשון.