מצד אחד רואים במן שירד בכל יום עומר לגולגולת שזה שיעור הפרשת חלה (לשיעור הרא"ח נאה 1.56 ק"ג יבש ו-2.5 ליטר לח)
ומאידך כשנתאוו לבשר, בתוך יומיים הממעיט אסף עשרה חמרים. חומר הוא שוה לכור ככתוב ביחזקאל מ"ה פסוק י"א ועשירית החומר האיפה. וכמו שבכור יש עשר איפות כן בחומר.
כור/חומר=156 ק"ג יבש 250 ליטר לח. ואם הממעיט אסף עשרה חומרים אזי נמצא החשבון מעל טון וחצי יבש או כשתים וחצי טון לח, וזה פי אלף ממה שהוקצב לכל אחד במן בכל יום. גם אם נאמר שרק אבות הבית לקטו ובהנחה שלכל אחד היו עשר נפשות בבית הרי זה פי 100 מקצובת המן היומי.
מי חשב לאכול כמות כזאת וכיצד?