אני מחפש מראה מקומות על החשיבות להמשיך לצטט הסברים של הראשונים גם במקום שאין כל ספק שהם טעו בפירוש מילה, מקום, או עובדה.
אתחיל במקום קל - פרוש של מלים יווניות בגמרא, שלגביהם אין כל ספק מה הפירוש המקובל ביוונית, והגמרא מתפרשת לפיהם ללא כל קושי, ורש"י לא ידע יוונית ונתן פירוש אחר. במקומות שאין לזה שום נפק"מ להלכה, האם עדיין מחויבים תמיד להסביר בחדר ובישיבה, במתיבתא ושוטנשטיין, בשיעור דף יומי ובשעור עיון את הטעות בלי הפירוש הנכון לגמרא? האם זה פחיתות כבוד לרבותינו הראשונים שלא ידעו יוונית (או גאוגרפיה או אסטרונומיה)?
ושוב - בעיקר אשמח למראה מקומות באחרונים הבוערים כאש בעניין זה שהוא מעיקרי הדת.