אמר רבי יוחנן כל עבודה זרה הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה.
ברצוני להבין פשוטם של דברים מה טעם ההיתר בזה
האם זה סימן או סיבה,
מה מקום יש לחילוק בין ע"ז הכתובה בתורה לשאינה כתובה.
מקופיא ראיתי בזה לשונות חלוקים בראש', אציין מקצתם;
שאילתות דרב אחאי פרשת יתרו שאילתא נב - הואיל ואישתרי למיקרייה בתורה אישתרי.
ספר יראים סימן רמה - ומאותו טעם שהתורה מזכרת אותה אנו רשאין להזכירה.
אשמח להיעזר.