עושה חדשות כתב:עד כאן לא חידשתי כלום. הנושא שלי הוא אחר. מדובר כאן באנשים יראי שמים, שכוונתם היא ודאי לטובה, והם מתמסרים להרבות כבוד שמים הרבה מעבר לסתם אנשים מן השוק. וביודעי ומכירי קאמינא על א' מידידי שהוא אברך צעיר גרוש, שהרב פיבלזון מרומם אותו מהמסד ועד הטפחות, ומהווה בשבילו אב רוחני וגשמי, [ובדמעות אספר לכם שעסקי השידוכים של אותו ידיד תקועים בעת האחרונה, כי מור"ו עסוק בהתגוננות מההתקפות וכו', נורא למתבונן!], ועל הרב ענבל אספר שהוא יכול לשבת שעות עם בחור שאינו מכיר ע"מ לחזק אצלו את חשקת התורה ואהבת השם וכו', והכל באופנים נפלאים ומחוכמים, ויש לי בזה סיפורים נפלאים.
עושה חדשות כתב:קשה לי להיכנס לש"ק ככה... מוכרח לשתף כמה הרהורים.
כתבתי ורמזתי זה מכבר שיש לי הערכה גדולה לרא"ע ולראמ"פ, ובודאי יש לי תועלת גדולה ביידישקייט ממה ששמעתי והושפעתי מכ"א מהם, ומאידך גיסא אני שותף גם לביקורת, אם על תוכן חלק מהדברים ואם עכ"פ לגבי הסגנון וכו', כל מי שהוא לא צר אופקים מבין בהחלט את שני הצדדים, ואת הקושי לשקול שכר מול הפסד. מה גם שההכרעה בענינים כאלו איננה רק לגבי הנידון החינוכי-מקומי האם טוב לבחורים לשמוע או לא, אלא הכל מתחיל מהיסודות מה ה' שואל מעימך וכו', ואלו דברים קשים מאד ועמוקים ודקים וכו', וזה לא מפתיע בכלל שיהיו ת"ח שיאמרו שדבריהם הם נפלאים ביותר ואחרים יאמרו שזה חשש דעות פסולות וליצנות, אפשר לומר שחילוקי דעות בנושאים רגישים שכאלו הם דבר בלתי נמנע.
עד כאן לא חידשתי כלום. הנושא שלי הוא אחר. מדובר כאן באנשים יראי שמים, שכוונתם היא ודאי לטובה, והם מתמסרים להרבות כבוד שמים הרבה מעבר לסתם אנשים מן השוק. וביודעי ומכירי קאמינא על א' מידידי שהוא אברך צעיר גרוש, שהרב פיבלזון מרומם אותו מהמסד ועד הטפחות, ומהווה בשבילו אב רוחני וגשמי, [ובדמעות אספר לכם שעסקי השידוכים של אותו ידיד תקועים בעת האחרונה, כי מור"ו עסוק בהתגוננות מההתקפות וכו', נורא למתבונן!], ועל הרב ענבל אספר שהוא יכול לשבת שעות עם בחור שאינו מכיר ע"מ לחזק אצלו את חשקת התורה ואהבת השם וכו', והכל באופנים נפלאים ומחוכמים, ויש לי בזה סיפורים נפלאים.
ובודאי אין לי שום מילה רעה על המבקרים, הרי גדולים מעשי חייא, ראש ישיבת ** ועימו המשגיחים, והגאון בעמ"ח ** והגאון מישיבת **, שהרי כל אחד בפני עצמו יש לו זכות עצומה של ריבוי תורה ויראה למאות או אלפים, ואם לפי דעתם יש כאן חשש ונזק, ודאי הם מחוייבים לפעול כפי יכולתם בענין הזה, ומיהו זה מבין המשתתפים כאן שיכול להצהיר על עצמו שהוא יותר ת"ח מהם או מנוסה יותר מהם בעניני חינוך צעירי עמינו לתורה ויראה, ואין לנו אלא להתפלל שהקב"ה יוליך הדברים לטובה, ויהיה לכל דבר את המקום הראוי לו בלי לפגוע בשום ערך אחר, ומלאה הארץ דעה את השם.
ועד הנה הרי עדיין לא חידשתי כלום. לא באתי כאן אלא לומר דבר אחד. הרבנים הנ"ל העומדים כעת מול חיצי ביקורת, עלולים להרגיש כאילו אנשים ברי דעת מסתכלים עליהם כעת כשנואים אצל הקב"ה, וכביכול אין רוח המקום נוחה הימנו מדאין רוח הבריות וכו', ואם הם עצמם מספיק חכמים בכדי להבין שהביקורת היא רק כלפי הדברים שנאמרו (או לא נאמרו) ולא ח"ו כלפי ה'גברא', אבל מי ערב לנו על נשיהם ובניהם ובנותיהם, וכן מי מתלמידיהם העדינים ורגישים בנפשם, העלולים כעת לילך שפופים בצער ובכי כאילו הוחזק עטרת ראשם כמי שנגלה בקלונו שהוא מסית ומדיח ומגלה פנים. והרי כל זה ודאי שקר וכזב, כי שולחנם גדול מאד וכיתרם גדול מאד, ולעתיד לבוא יהיה הרבה מה להיכוות מחופתם. ואם כל אחד יכול להצדיק את המעודדים ואת החולקים, ולתת פנים למימינים ומשמאילים, אבל ודאי אסור להצדיק את מחרחרי הריב הדוברים על צדיקים עתק בגאוה ובוז, וכל מי שלא בצד שלי הוא מיד נחשב כרשע או שוטה ומצוה לרודפו או ללעוג עליו, רחמנא ליצלן.
אחים ורעים
עוּרוּ נָא כִּי בְּכָל לַיְלָה
נִשְׁמַתְכֶם עולָה לְמַעְלָה
לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּון מִפְעָלָהּ
לְיוצֵר עֶרֶב וָבקֶר
שבת שלום ומבורך.
היא שיחתי כתב:כתבת בטוטו"ד
צופה_ומביט כתב:נשאל: מה א"כ בנוגע לחומש? הוא נבואת משה, ואנו רואים במפרשים שדנים ומפרשים (עכ"פ במה שלא להלכה) אפילו דלא כחז"ל? והלוא בדברי נבואה עסקינן, והמפרשים עוסקים בה בדרך של "חכמה". ואם כלפי נבואת משה כך – כ"ש כלפי נבואת שאר נביאים?
תשובה שי"ל: אדרבה, היא הנותנת. נבואת משה באספקלריא מאירה ומשה לא פסיק טעמא בגוויה – זהו דבר ה' בעצמו (וכנודע), שמדבר אל כל יהודי באופן ישיר. משה אינו אלא צינור וחלון בעלמא, שקוף לגמרי, כמי שאינו, וזהו ה' שמדבר איתי כעת. לכן לא בשמים היא ויכול אני ללמוד ולהבין כחכמתי. משא"כ נבואת נביאים היא ב"כה", ובסגנון הנביא, ומושפעת מהנביא עצמו כנודע. והיא אינה דיבור ישיר של הקב"ה אל כל יהודי (שהנביא אינו אלא "חלון" קרוע אליו), אלא היא דבר ה' כפי שהושג בכלי הנביא דיקא, לכן גם כדי לתקשר עם דיבורים אלה צריך שייכות לנבואה ולנביא (שעוברת במסורת מדוקדקת כנ"ל).
אמנם עדיין יקשה מהמפרשים שעוסקים גם בנביא שלא בהכרח על פי ביאור חז"ל. ואולי אכן דרך אחרת היתה עמם. ואולי י"ל דלא קיי"ל כמותם בזה.
איש_ספר כתב:אמש כתב כאן כותב אחד ש"ממקור מאומת" נודע על גאון אחד עצום ורב שליט"א שהוא מצטרף לצוות המפקחים, כשהזכרת שמו נועדה לתת חותם כשרות. כשנשאל אותו גאון, לא זו בלבד שהכחיש את הדברים, אלא חיווה דעתו השוללת לחלוטין את המוסד, הדברים התפרסמו כאן. במחשבה שניה החלטתי שנכון יותר לשרש את הסיפור מתחילתו, ובכן ה'מקור המאומת' נמחק, כמו גם הליצנות שבאה בעקבותיו, וממילא התייתרה החובה לפרסם דברי אותו גאון שליט"א לעת עתה.
והלקח: מכאן ואילך, כל שמועה שיכתוב כאן פלוני, לאיזה צד, בכל לשונות של הפלגת אמיתותה, תימחק לאלתר.
באורח די מתבקש, עיקר המכנה המשותף בין כל אלו שמחפשים ומבקשים זו ההכרה שהם מחפשים רוח שלא נמצא בישיבות ובמסגרות הקהילתיות המקובלות.
כך שעיקר ה'בית מדרש' הוא בעצם הכרזת התיגר שיש משהו שמשיגים פה שלא ניתן להשיגו במקומות המקובלים
גם אם אנשים רחוקים מאוד זה מזה בסגנון הלימוד ודרך הגישה ועל מה שמים דגש וכו',
יש שיח משותף ופורה, ולפעמים עד כדי חברותות קבועות לאורך זמן. אדרבה, לפעמים השוני מעלה את הרמה ומחדד מאוד
במחשבה / אגדה וכיוצא בזה, מציאת מכנה משותף קשה מאוד
דומה שמבחינה מסוימת נגזר על איש הרוח לחיות חיי בדידות
אותו ת"ח הוסיף לטעון שלכן כאשר מנסים ליצור שיח שאינו בצורה של רב - תלמיד והשפעה על צעירים או מקבלים, אלא כמין חברותא ודיון,
באופן טבעי הרמה היא נמוכה ממש, ואין הפריה משמעותית
לפי פשוטו כתב:
מספר תמלולים שפורסמו משיעוריו של אוריה ענבל.
אפי 'אם נאמר שהדברים הוצאו קצת מהקשרם,
הם מייצגים את רוח הביהמ"ד .
צופה_ומביט כתב:ברשותכם, אהיה אומר ועושה, ואכתוב משהו שהתעוררתי לו בנוגע לנושאים עצמם. ואם תהיה זו הודעה ארוכה - מה טוב. היא תהווה הפסק יותר מלבוד ממה שלפניה.
ואלו הדברים:
נבואה לומדים בכלי נבואה ולא בכלי חכמה
ראיתי מובא בשם הגר"ש וולבה: "סימן לעשירות התורה הוא הזנחת לימוד הנביאים והתעסקות בעומקה של תורה שבעל פה".
ככל שעשירים בתושבע"פ – מתרחקים מלימוד נביא. ולא כי לת"ח המנסה ללמוד נביא יש קושיות כדרכו וכוח עיונו ורואה שאינו מבין נביא (וגם אין לו בימ"ד ומסורת כיצד מתרצים ומבינים וכו'), אלא כי לימוד הנביא נעשה מוזנח, מעצמו. כי חשים בחוש שתושבע"פ ונביא זו תורה "שונה" זו מזו, ולכן ככל ששוקעים יותר בתושבע"פ של חז"ל – מתרחקים ממילא מלימוד נביא. מעצמו הוא נזנח. וזהו סימן לעשירות התושבע"פ אצל האדם, שהיא ממלאה אותו והוא מלא ועשיר ממנה וכתוצאה אינו נזקק לנביא אלא אדרבה מתרחק והולך ממנו.
כך הבנתי משפט זה כשראיתיו, ואז הבריק לי רעיון כולל מתוך דבריו:
הכתב והמכתב כתב:צופה_ומביט כתב:ברשותכם, אהיה אומר ועושה, ואכתוב משהו שהתעוררתי לו בנוגע לנושאים עצמם. ואם תהיה זו הודעה ארוכה - מה טוב. היא תהווה הפסק יותר מלבוד ממה שלפניה.
ואלו הדברים:
נבואה לומדים בכלי נבואה ולא בכלי חכמה
ראיתי מובא בשם הגר"ש וולבה: "סימן לעשירות התורה הוא הזנחת לימוד הנביאים והתעסקות בעומקה של תורה שבעל פה".
ככל שעשירים בתושבע"פ – מתרחקים מלימוד נביא. ולא כי לת"ח המנסה ללמוד נביא יש קושיות כדרכו וכוח עיונו ורואה שאינו מבין נביא (וגם אין לו בימ"ד ומסורת כיצד מתרצים ומבינים וכו'), אלא כי לימוד הנביא נעשה מוזנח, מעצמו. כי חשים בחוש שתושבע"פ ונביא זו תורה "שונה" זו מזו, ולכן ככל ששוקעים יותר בתושבע"פ של חז"ל – מתרחקים ממילא מלימוד נביא. מעצמו הוא נזנח. וזהו סימן לעשירות התושבע"פ אצל האדם, שהיא ממלאה אותו והוא מלא ועשיר ממנה וכתוצאה אינו נזקק לנביא אלא אדרבה מתרחק והולך ממנו.
כך הבנתי משפט זה כשראיתיו, ואז הבריק לי רעיון כולל מתוך דבריו:
אתה דורש פה את דברי הגר"ש וולבה כמו שדורשים דברי נביאים (לא בדרך של 'חכמה' אלא בדרך של 'נבואה')
לפי פשוטו כתב:
מספר תמלולים שפורסמו משיעוריו של הרב אוריה ענבל.
אפי 'אם נאמר שהדברים הוצאו קצת מהקשרם,
הם מייצגים את רוח הביהמ"ד .
קרית מלך כתב:לפי פשוטו כתב:
מספר תמלולים שפורסמו משיעוריו של הרב אוריה ענבל.
אפי 'אם נאמר שהדברים הוצאו קצת מהקשרם,
הם מייצגים את רוח הביהמ"ד .
העיון בשיעורים המצורפים מפתיע.
לכאורה מדובר בשיעורים שנמסרו לקהלי יעד שונים.
שיעור למלמדים בת"ת ולרמי"ם בישיבות לצעירים איך מנחילים את יסודות הגמ'.
בשיעור על "שנים אוחזין" מתברר שבסך הכל מדובר בשיטה דידקטית מעניינת שמטרתה לחבב את הסוגיא על הלומדים הצעירים, בטרם יכנסו לעומק העיון, יש להציע ל"ועידת החינוך" השנתית להביא את הרב ענבל למסור הרצאה למחנכים איך מחבבים את התורה על לומדיה בצורה חוייתית.
שיעור לקהל הלומד פנימות התורה ומבקש להבין יסודות מעט עלומים.
האמירות בשיעור על תקנות חז"ל אולי נשמע מעט "מרגיז" בניסוח, אבל עשוי להניח את דעתם של לומדי ספרי פנימיות התורה בהם מבואר בהרחבה שתקנות חז"ל אלו אכן אינם ענין פרטי לפלוני או אלמוני אלא נוגע בשורש המצוה העליון, כאשר חז"ל הבינו ברוח הקודש אשר עליהם כי זהו רצונו ית"ש בזמנים אלו - לא לתקוע בשופר בשבת, לא ליטול לולב בשבת וכיו"ב.
שיעור לבעלי תשובה שקשה להם עדיין להבין שקיים רובד פנימי ועליון מעבר להשגה הגשמית אותה "ממששים" בידים.
השיעור על מהות הרוח הרעה מנסה להסביר עולם רוחני לאלו שעדיין לא זכו להבין שהעולם הרוחני הוא מציאות קיימת אשר ניתן להשיג או נכון יותר להרגיש בכך רק לאחר זיכוך הגוף הגשמי השקוע בתאוות העולם הזה.
מה בכל זה הפך את הדברים ל"שיטה" מיוחדת, עמוקה, מחודשת, אלטרנטיבית. סך הכל - עזרה בסיסית לתוהים ברבדים שונים.
צופה_ומביט כתב:קרית מלך כתב:לפי פשוטו כתב:
מספר תמלולים שפורסמו משיעוריו של הרב אוריה ענבל.
אפי 'אם נאמר שהדברים הוצאו קצת מהקשרם,
הם מייצגים את רוח הביהמ"ד .
העיון בשיעורים המצורפים מפתיע.
לכאורה מדובר בשיעורים שנמסרו לקהלי יעד שונים.
שיעור למלמדים בת"ת ולרמי"ם בישיבות לצעירים איך מנחילים את יסודות הגמ'.
בשיעור על "שנים אוחזין" מתברר שבסך הכל מדובר בשיטה דידקטית מעניינת שמטרתה לחבב את הסוגיא על הלומדים הצעירים, בטרם יכנסו לעומק העיון, יש להציע ל"ועידת החינוך" השנתית להביא את הרב ענבל למסור הרצאה למחנכים איך מחבבים את התורה על לומדיה בצורה חוייתית.
שיעור לקהל הלומד פנימות התורה ומבקש להבין יסודות מעט עלומים.
האמירות בשיעור על תקנות חז"ל אולי נשמע מעט "מרגיז" בניסוח, אבל עשוי להניח את דעתם של לומדי ספרי פנימיות התורה בהם מבואר בהרחבה שתקנות חז"ל אלו אכן אינם ענין פרטי לפלוני או אלמוני אלא נוגע בשורש המצוה העליון, כאשר חז"ל הבינו ברוח הקודש אשר עליהם כי זהו רצונו ית"ש בזמנים אלו - לא לתקוע בשופר בשבת, לא ליטול לולב בשבת וכיו"ב.
שיעור לבעלי תשובה שקשה להם עדיין להבין שקיים רובד פנימי ועליון מעבר להשגה הגשמית אותה "ממששים" בידים.
השיעור על מהות הרוח הרעה מנסה להסביר עולם רוחני לאלו שעדיין לא זכו להבין שהעולם הרוחני הוא מציאות קיימת אשר ניתן להשיג או נכון יותר להרגיש בכך רק לאחר זיכוך הגוף הגשמי השקוע בתאוות העולם הזה.
מה בכל זה הפך את הדברים ל"שיטה" מיוחדת, עמוקה, מחודשת, אלטרנטיבית. סך הכל - עזרה בסיסית לתוהים ברבדים שונים.
אני ראיתי רק את השיעור של שנים אוחזין, ולענ"ד פספסת את כל העניין. ממש לא מדובר בכלי עזר למלמדים וכו'. מדובר על הבחנה בין מטרות/מהות הדינים במשנה למטרות/מהות הסוגיה התלמודית למטרות/מהות חקירות הראשונים.
זו תשובה לכל מי (ורבים הם) שמציקה לו השאלה (שהוא בעצם פותח איתה את השיעור:) ההבדל שרואה כל מי שקורא משנה למי שקורא גמרא ולמי שקורא ראשונים, שנדמה לו שמדובר בשלוש תורות שונות. למה המשנה לא מדברת בשפה של הגמרא, ולמה הגמרא לא מדברת בשפה של הראשונים.
זו שאלה שכל מי שמעניין אותו "מהי תורה", "במה אני עוסק", ולא רק המילים שמול עיניו באותו רגע - מתקשה בה, ויש רבים שזה מנקר במוחם כיתושו של טיטוס וגורם להם למחשבות שליליות על התורה - או של הקדמונים או של האחרונים. כי לראות את שניהם כאותה תורה - נראה בלתי אפשרי, ומוצדק רק באפולוגטיקה שמשכנעת רק מאמינים מעיקרא. הלומד רואה לפני עיניו תמונה תמוהה, בה תורת כל דור (כולל תורת חז"ל מול התנ"ך, ואפילו במידה מסוימת הנביאים מול החומש) נראית תורה אחרת שאיכשהו "דחפו אותה בכוח" לתוך הקודמת, שבמבט "לא משוחד" נראה שלא שיערתה בכלל. ולפעמים סותרת אותה.
ומעתה נשאלת השאלה: האם יש דרך רציונלית בהירה להסביר את זה, או שמוכרחים כאן מידה גדושה של "אמונה" (שמבוססת על?) כדי לסבור שמדובר באותה תורה בעצמה?
ואם יש דרך רציונלית - האם מוכרחים להזדקק כאן לשיטת "התפתחות" כלשהי (כולל להצדיק אותה מבחינה תיאולוגית/דתית) או לא?
מי ששאלות אלה לא מטרידות אותו - לחיי. אבל יש המון אנשים שקשה להם (וזה טבעי ומובן לגמרי) בדיוק כשמגיעים לתחום שהכי מעסיק את זמנם וזהותם - לכבות את כל החושים האנושיים שהם משתמשים בהם בכל תחום אחר, ולעמול במשהו שיש להם שאלות על המבנה הבסיסי שלו, על הבסיס הפשוט של "במה אני עוסק כרגע".
כעי"ז כל לומד תמה (או אמור לתמוה, אא"כ הוטמע בו מקטנות ש"ככה זה וזהו" והקשב שלו פשוט התרגל להתעלם מזה) למה הראשונים לא מדברים בשפה של האחרונים, ומאידך גם לא בשפה של הגאונים. גם לומד טושו"ע עם נו"כ תמה כזאת, איך הפוסקים שמפיהם אנו חיים עד היום הזה דנים ומדמים ומכריעים בצורת חשיבה ושפה שזרה לנו לגמרי, ברמה שלפעמים הדברים נראים לנו תמוהים וזרים, ולמצער יש לנו חילוקים ברורים בין מה שהם מדמים וכיו"ב, ואנו עמלים בכל כוחנו להכניס את החשיבה שלהם לכלי הניתוח המקובלים אצלנו היום.
השאלה הזו והדברים בזה באמת עתיקים, והרב ענבל הוא לא הראשון שעוסק בזה (כמדומה שלבית ישי יש דברים בזה. ובעצמי שמעתי ע"כ שיעור מהרב דניאל היימן מצרפת). מה שרגילים לומר בזה הוא שמה שהיה פשיטא לראשונים ברוחב לבם/דעתם/סברתם וכיו"ב צריכים האחרונים להגדיר בהררי הגדרות שכליות שמגיעים אליהם דרך ראיות וחקירות. או תשובות דומות בניסוחים כיו"ב. או שהראשונים היתה להם יותר קבלה ומסורת מוצקה בפירוש המילות והדינים, ולא הוצרכו לדעת אותם דרך חקירות.
בא הרב ענבל, ועונה על השאלה הזו תשובה מבריקה, וכן - לדעתי בהחלט עמוקה, ובכל מקרה היא כזו שמוכרחה לבוא רק ממי ש: א. עמל וחשב בנושא, ב. הוא מוכשר ועילוי בזה.
ולא זו בלבד שזו תשובה הגיונית לגוף השאלה - אלא שהיא עצמה אינה אלא עוד פן וביטוי של שיטה מקיפה התופסת את התורה כמחוברת - ומיועדת להיות מחוברת - לאדם ולחיים, ולא "מונחתת" ו"כפויה" על בני אדם, שמהותם לחוד ותורה לחוד (שזו עוד דוגמה למה שנראה כ"שתי תורות", שני דיבורים של הבורא, אחת בבריאת העולם החיים והאדם - ואחת בתורה. שגם זה דבר שמציק להרבה יהודים טובים. כן, טובים), אלא זו תורה אלוקית לאדם בצלם אלוקים, תורה של אסתכל באורייתא וברא עלמא, תורה שהיא עץ חיים למחזיקים בה וכו' (ואמ"ל בהודעה זו).
לא אפרט עכשיו את תשובתו העקרונית כפי המובא בקובץ על שנים אוחזין, אלא לאחר דבריי אלה אפשר לקרוא (שוב) את הקובץ הזה - ולראות מה הוא עונה ומסביר. בהצלחה.
קרית מלך כתב:לאחר כל האריכות והביאור - סיכום הדברים: אכן, יהודי [תלמיד חכם מופלג ויר"ש מרבים] מוכשר מאד, שמתאמץ [מתוך מטרה ערכית] לסייע לתוהים ברבדים שונים.
מכאן ועד להעמדת הדברים כ"שיטה" חדשה ומחודשת [אזכיר רק שבמהלך האשכול הארוך כתב אחד מחברי ביהמ"ד הגר"א שמדובר - לא פחות - ממהפכה דוגמת מהפכת המוסר של אור עולם מרנא רבי ישראל סלנטר זיע"א] הדרך רחוקה מרחק שנות אור.
אולי ישנם כאלו מבין התוהים שאם לא ישכנעו אותם שכדאי להם לשמוע למה שיש להרב ענבל להציע בעטיפה של "פריצת דרך" הם פשוט לא יגיעו לשמוע ובכך נפסיד את המטרה להחזירם לאור האמונה השלמה, מסתבר שעבורם כדאי להשתמש במכבסת המילים המיוחדת. בדומה - אולי דימוי מעט רחוק - למה שכתב הרמב"ם שבתחילת הדרך צריך לפתות את הנערים במיני מתיקה כדי למשוך את לבם לתורה, כך יש כאלו שיש למשוך את לבם [שכלם, הבנתם] בצורה כזאת או אחרת. ויבורך על פעילותו הנשגבה לקרב לבבות ישראל לאביהם שבשמים ולתורת אמת.
דרומי כתב:הרב הצופה והמביט למרחוק,
דבריך מחדדים יפה את מה שכתבתי לעיל בקיצור, שנראה כי מטרת 'בית המדרש' אינה רק להוסיף עוד נופך ונדבך, אלא בפירוש יש כאן מטרה לשנות את המסורת הקיימת, לעקור את הגישה הבסיסית והרווחת לכל דרך מסירת התורה.
במלים פשוטות, אין כאן כוונה רק לומר מה 'כן', אלא גם מה 'לא'. וזה לא משנה אם זה נאמר במפורש או ברמז, אבל זו בעצם המטרה - לשלול ולעקור גישות קדומות.
הסכנה בדרך כזו מובנת מאליה, ובדיוק על כגון דא אמרו 'חכמים היזהרו בדבריכם'. ולא כל מה שמתאים ל'עילוי' חריג מתאים להיות דרך לרבים.
צופה_ומביט כתב:זו תשובה לכל מי (ורבים הם) שמציקה לו השאלה (שהוא בעצם פותח איתה את השיעור:) ההבדל שרואה כל מי שקורא משנה למי שקורא גמרא ולמי שקורא ראשונים, שנדמה לו שמדובר בשלוש תורות שונות. למה המשנה לא מדברת בשפה של הגמרא, ולמה הגמרא לא מדברת בשפה של הראשונים.
זו שאלה שכל מי שמעניין אותו "מהי תורה", "במה אני עוסק", ולא רק המילים שמול עיניו באותו רגע - מתקשה בה, ויש רבים שזה מנקר במוחם כיתושו של טיטוס וגורם להם למחשבות שליליות על התורה - או של הקדמונים או של האחרונים. כי לראות את שניהם כאותה תורה - נראה בלתי אפשרי, ומוצדק רק באפולוגטיקה שמשכנעת רק מאמינים מעיקרא. הלומד רואה לפני עיניו תמונה תמוהה, בה תורת כל דור (כולל תורת חז"ל מול התנ"ך, ואפילו במידה מסוימת הנביאים מול החומש) נראית תורה אחרת שאיכשהו "דחפו אותה בכוח" לתוך הקודמת, שבמבט "לא משוחד" נראה שלא שיערתה בכלל. ולפעמים סותרת אותה.
ומעתה נשאלת השאלה: האם יש דרך רציונלית בהירה להסביר את זה, או שמוכרחים כאן מידה גדושה של "אמונה" (שמבוססת על?) כדי לסבור שמדובר באותה תורה בעצמה?
ואם יש דרך רציונלית - האם מוכרחים להזדקק כאן לשיטת "התפתחות" כלשהי (כולל להצדיק אותה מבחינה תיאולוגית/דתית) או לא?
צופה_ומביט כתב:קרית מלך כתב:לאחר כל האריכות והביאור - סיכום הדברים: אכן, יהודי [תלמיד חכם מופלג ויר"ש מרבים] מוכשר מאד, שמתאמץ [מתוך מטרה ערכית] לסייע לתוהים ברבדים שונים.
מכאן ועד להעמדת הדברים כ"שיטה" חדשה ומחודשת [אזכיר רק שבמהלך האשכול הארוך כתב אחד מחברי ביהמ"ד הגר"א שמדובר - לא פחות - ממהפכה דוגמת מהפכת המוסר של אור עולם מרנא רבי ישראל סלנטר זיע"א] הדרך רחוקה מרחק שנות אור.
אולי ישנם כאלו מבין התוהים שאם לא ישכנעו אותם שכדאי להם לשמוע למה שיש להרב ענבל להציע בעטיפה של "פריצת דרך" הם פשוט לא יגיעו לשמוע ובכך נפסיד את המטרה להחזירם לאור האמונה השלמה, מסתבר שעבורם כדאי להשתמש במכבסת המילים המיוחדת. בדומה - אולי דימוי מעט רחוק - למה שכתב הרמב"ם שבתחילת הדרך צריך לפתות את הנערים במיני מתיקה כדי למשוך את לבם לתורה, כך יש כאלו שיש למשוך את לבם [שכלם, הבנתם] בצורה כזאת או אחרת. ויבורך על פעילותו הנשגבה לקרב לבבות ישראל לאביהם שבשמים ולתורת אמת.
אני לא מסכים עם ה"סיכום הדברים לאחר כל האריכות והביאור". זה באמת לרוקן את דבריי מכל תוכן.
העיקר מצאת מכנה משותף בין מה שאתה כתבת למה שאני כתבתי: אלה דברים ל"תוהים שונים".
תהיה תהיה לגז"ש...
והתעלמת לגמרי ממה שכתבתי שהתשובה שלו אומרת שאכן השאלה המציקה הנ"ל היא סימפטום לבעיה הרבה יותר גדולה: אנו לומדים תורה כזו שאינה מחוברת לחיים ולאדם אלא מונחתת עליהם, כופה אותם. כאן הבעיה, וכאן המהפכה...
עכשיו צריך לתת למספרים לדבר.
כנראה שהרב ענבל פוגש מספרים מבהילים של בחורים ואברכים מצוינים שזה מציק להם (זה וכיו"ב בשאר תחומים. כאמור שזה סימפטום לגישה כולה), והם לא מוצאים בכלל כתובות במוסדות המקובלים לדברים אלה, ולכן באים אליו.
ואני שוב אומר, אם למוסדות המקובלים ולשיטה המקובלת יש מענה לזה - לחיי. שיציעו אותו. אבל לא יתכן שהם יתעלמו, ידחיקו, יכחישו - ויצעקו "כולם פה נוסעים הפוך". ומי שיציע מענה שיספק רבים - יילחמו נגדו. השתקת וגם רצחת?
קרית מלך כתב:הוי אומר כך:
ארגון ערכים מעניק מענה לרחוקים מאמונה ויהדות.
ארגון יד לאחים מעניק מענה למי שמסיונרים מפתים אותו.
ארגון לב לאחים מעניק מענה לצעירים רחוקים מיהדות.
ארגון לב שומע מעניק מענה לבחורים המתמודדים עם קשיים נפשים ורוחניים שונים.
הרב ענבל מעניק מענה לאלו שלא מרגישים מחוברים מספיק לתורה.
נניח שאכן כך - זוהי מהפכה? [אזכיר שוב את הדימוי (צריך לומר המגוחך) למהפכת המוסר של אור עולם מרנא רבי ישראל סלנטר זיע"א].
מה ההבדל בינו לבין הארגונים השונים המעניקים מענה לקשת רחבה של התמודדויות לבאים מבחוץ ולמתקשים מבפנים?
לדוג' בעלמא: מספר הפונים הגדול לעזרה רוחנית למזכה הרבים הרב אורי זוהר שליט"א גורמת לכך שמשנתו משמשת כמתודה חדשה שלא נשמע כמוה בלתי היום?
כדאי להעמיד את הדברים בפרופורציה הנכונה. פעילות חשובה, אולי הכרחית. הא ותו לא.
[לחילופין - אם אכן האמת היא שהרב ענבל מציע גישה [מהפכנית?] שונה לחלוטין לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה מכל אלו שקדמו לו, והוא או תלמידיו מתייחסים לשיטתו כמי שזיכו אותו משמים להיות נושא לפיד הגילוי של רובד חדש בתורה שלא זכו אליו כל הקודמים לו, מן הראוי לומר את הדברים בבהירות ובקול צלול מבלי לפחד (גדולי הדורות שאכן פעלו בצורה שכזאת שילמו בתחילת הדרך מחירים כבירים מתוך בטחונם בצדקת דרכם, כך בתנועת המוסר וכך בדור מוקדם יותר בתנועת החסידות)]
צופה_ומביט כתב:קרית מלך כתב:...
הרב ענבל מעניק מענה לאלו שלא מרגישים מחוברים מספיק לתורה.
[לחילופין - אם אכן האמת היא שהרב ענבל מציע גישה [מהפכנית?] שונה לחלוטין לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה מכל אלו שקדמו לו, והוא או תלמידיו מתייחסים לשיטתו כמי שזיכו אותו משמים להיות נושא לפיד הגילוי של רובד חדש בתורה שלא זכו אליו כל הקודמים לו, מן הראוי לומר את הדברים בבהירות ובקול צלול מבלי לפחד (גדולי הדורות שאכן פעלו בצורה שכזאת שילמו בתחילת הדרך מחירים כבירים מתוך בטחונם בצדקת דרכם, כך בתנועת המוסר וכך בדור מוקדם יותר בתנועת החסידות)]
צר לי, אני שוב לא מסכים עם ההגדרה, ועם כל הקונספט שהכנסת אותה אליה.
...הדברים נכתבו, הרואה יראה, הבוחר יבחר, הנעזר ייעזר, והמתחבר יתחבר.
בכל מקרה, אני אישית לא חושב שהרב ענבל הוא הראשון וגם לא היחיד. בעיני הוא פשוט סינתז (בהיותו עילוי, ומהסוג שיש לו בהירות ומשנה סדורה) משנה סדורה מכל מיני קודמים שינק מהם + הנופך האישי שלו.
אם יורשה לי להעיר, עבור מהפכה ביסודי התורה והיהדות לא די ב"עילוי" עם בהירות ומשנה סדורה - כשרונותיו העצומים של מרנא רבי ישראל זי"ע לא היו "כרטיס הביקור" של דמותו העילאית אלא בשולי השוליים. (חשוב לציין זאת מאחר שבמהלך האשכול כולו מציינים שוב ושוב לשבח את הכשרון הנדיר של הרב ענבל).
אמנם, די בעצם הסינתזה או השפה החדשה או פרקטיקה חדשה לעשות "דבר חדש", והדברים ידועים. תנועת המוסר כן "חידשה" משהו שלא קדמוה מעולם? תנועת החסידות הרי טוענת מעל כל במה שהם רק מחזירים עטרה ליושנה ועכ"ז מדברים על החידוש הנפלא של הבעש"ט אור שבעת הימים. וכן עזה"ד.
צופה_ומביט כתב:כבר הפניתי לפורום השכן שבו דנו בגופם של דברים. כעת ראיתי שהובאה שם דוגמה נוספת שעולה בקנה אחד עם השיעור של שנים אוחזין שהובא ונידון פה לעיל. (וגם לגביה התפתח שם דיון מחכים לטעמי, עיי"ש).
השיעור הזה הוא חלק מסדרה בשם "למדנות ומציאותיות". שם הסדרה לבד מעיד על עצמו, וכנ"ל, ותול"מ.
נ.ב. אני לא אחד מהכותבים שם ואין לי שום קשר לפורום ההוא.
דרומי כתב:בשביל לקרוץ עין תוך לעג (מוסתר כמובן) משיטת הלימוד ה'פרימיטיבית' והמיושנת אין צורך בהרבה כשרון
למען עמי כתב:דרומי כתב:בשביל לקרוץ עין תוך לעג (מוסתר כמובן) משיטת הלימוד ה'פרימיטיבית' והמיושנת אין צורך בהרבה כשרון
בשביל לקרוץ עין תוך לעג (מוסתר כמובן) משיטת לימוד וחשיבה אחרת אין צורך בהרבה כשרון.
קרית מלך כתב:צופה_ומביט כתב:כבר הפניתי לפורום השכן שבו דנו בגופם של דברים. כעת ראיתי שהובאה שם דוגמה נוספת שעולה בקנה אחד עם השיעור של שנים אוחזין שהובא ונידון פה לעיל. (וגם לגביה התפתח שם דיון מחכים לטעמי, עיי"ש).
השיעור הזה הוא חלק מסדרה בשם "למדנות ומציאותיות". שם הסדרה לבד מעיד על עצמו, וכנ"ל, ותול"מ.
נ.ב. אני לא אחד מהכותבים שם ואין לי שום קשר לפורום ההוא.
כדבריך עשיתי, וראיתי שרבים הם המשיגים בכל תוקף ומזויות שונות [בצורה תקיפה וחריפה בהרבה מאשר באשכול זה (מכתבו התקיף והחריף מאד של הרב ש. מובא שם, ולא נהגו בזה כידידינו הדגול אי"ס)]. מה שלא ברור שם - האם התמלול הוא מדוייק או לא, המתמלל טוען בכל תוקף שדייק בכל מילה, מאידך מביאים שם בשם הרב ענבל שטען שמעולם לא אמר את הדברים שצוטטו בשמו.
יצויין שגם שם מציינים שוב ושוב את הכשרון האגדי של הרב ענבל, ואני בעניי תמה איך אפשר לייצר שיטה שתלויה בכשרון עצום ונשגב, הרי מי שאינו מוכשר כל כך לא יצליח להמשיך את המשנה החדשה/המחודשת, ואם כך - מה התועלת? [אולי עצם זה ששומעים שיחות/שעורים מהרב ענבל מרענן את החשיבה וגורם לחזור לספסל הלימודים הישן במשנה מרץ? לתלמידיו הנכבדים פתרונים].
עם כל הכבוד לבחורי הישיבות (ונוותר כעת על הסופרלטיבים הרגילים) התייחסותם ממש אינה מעלה או מורידה, וכי יש להם את הכלים לקבוע? הם מבינים בגדלות? יש להם כלים למדוד זאת? בגיל ה"טפש עשרה" קל מאד להתפעל מדברים שוברי שגרה. הדברים פשוטים כל כך שאין צורך להביא לזה דוגמאות נוספות. וברור.
החסר הקיים אינו מתבטא רק בתחום המסויים מאד בו נותן הרב ענבל מענה. אדרבה, הקושי הקיים הוא בסיסי הרבה יותר! החיבור למצות, החיבור לאהבת ה' וליראת ה', ההבנה הבסיסית של יסודות האמונה, ועוד ועוד. (הלוואי שהשאלות שהזכרת אודות סדר הדורות והחיבור בין תורה שבכתב ובע"פ וכו' היו השאלות שמעסיקות את הנוער הקלאסי החרדי דהיום...). ואכן בתחומים אלו כל העוסקים במלאכת החינוך "שוברים את הראש".
ומי לנו גדול בתחומים אלו מהרד"כ שפרץ דרך חדשה בספריו שלא היתה מקובלת כלל בעולם הישיבות הקלאסי בגישה למועדים וכו' וכו', ובתחילה רבים גם התנגדו לכך כידוע, אך כנראה ברוחב דעתו הבין את צורך השעה".
סליחה על הציניות. אבל התקדמנו. עד עכשיו הדגם היה מרנא רבי ישראל זי"ע, כעת כבר עומדים ב"משיח" "גואל" "מר בר רב אשי" "אור שבעת הימים" - בהודעה הבאה נתבקש לחתום בברכת מגן אברהם ב"מגן אוריה"...
אנא, אל תסחף...
כמדומה שעל זה אין חולק...
הנידון האמיתי הוא האם דרכו של הרב ענבל נכונה או שיש הסתייגות מדרכו.
להאשים את הרד"כ בחוסר הבנה ואי מודעות להתמודדות הקשה של דורנו היא בערות במקרה הטוב!!!.
מקדש מלך כתב:
אני מצרף כאן שיעור של הרב ענבל על הגלות ובית ראשון. שימו לב שלטענתו בתקופת בית ראשון ה"מצוות" הובנו מעצמן בצורה חוויתית. ואילו "האלוקות והנשגבות" לא. המבט החסידי והקבלי טוען כמובן להיפך. וכאן נשאלת השאלה מה הכריח את הרב ענבל להשתמש בנשק "החוויתי" (והלא משכנע - לטעמי - קשה להבין ש"שתי מתנות שהן ארבע" היה מובן מאיליו ב"צורה חוויתית")דווקא לגבי המצוות, ואילו דווקא הנשגבות והרוחניות הובנה רק בגלות? לכאורה היה אפשר לבנות את הכל בצורה הפוכה בדיוק. יש כאן אג'נדה מסויימת שחשוב להבין.
פרי יהושע כתב:מקדש מלך כתב:
אני מצרף כאן שיעור של הרב ענבל על הגלות ובית ראשון. שימו לב שלטענתו בתקופת בית ראשון ה"מצוות" הובנו מעצמן בצורה חוויתית. ואילו "האלוקות והנשגבות" לא. המבט החסידי והקבלי טוען כמובן להיפך. וכאן נשאלת השאלה מה הכריח את הרב ענבל להשתמש בנשק "החוויתי" (והלא משכנע - לטעמי - קשה להבין ש"שתי מתנות שהן ארבע" היה מובן מאיליו ב"צורה חוויתית")דווקא לגבי המצוות, ואילו דווקא הנשגבות והרוחניות הובנה רק בגלות? לכאורה היה אפשר לבנות את הכל בצורה הפוכה בדיוק. יש כאן אג'נדה מסויימת שחשוב להבין.
הבסיס לזה דברי מהר"ל על ההבדל בין חכמה בית שני לנבואה בבית ראשון וכבר האריך בזה הרב הוטנר והרב דסלר באיזה מקומן
כך שיש בסיס אם תרצה חזל"י ואם תרצה גם קבלי
רק דרכו של הרב עינבל לדבר בשפה של היום וכמובן יש לזה יתרונות (גם אתה השתמשת בשפה זו או אפי' לועזית בהודעתך).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 134 אורחים