זהו גרסת הירושלמי במסכת סוטה (פרק ט הלכה טז). כיצד הדברים מסתדרים עם מציאות בדיוק הפוכה מזו!
חז"ל מעידים על "רבינו הקדוש" - רבי שהיה סוף דורות התנאים, שנודע בעושרו הרב, עד ש"מימות משה ועד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" (גיטין דף נט, ע"א). ועל שומר הסוסים של בית רבי אמרו שהיה עשיר יותר ממלך פרס (בבא מציעא פה, ע"א). ונאמר עליו שלא פסק משולחנו לא צנון ולא חזרת ולא קישואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (ברכות נז, ע"ב). פרנס תלמידי חכמים, (בבא בתרא ח, ע"א). אנטונינוס שולח לרבי זהב מוסתר בתוך שק חיטה, אך רבי משיב כי איננו זקוק לו - כי יש לו די והותר ממנו (עבודה זרה י, ע"ב). וכו'.