הרב יהודה הנקין:
קשה לי לומר תפילת הדרך. כי איתם ונעמה הותקפו בערך במקום בו היו צריכים לומר תפילת הדרך, אחרי היציאה מהישוב. אינני יודע אם הספיקו לומר, אבל הם הותקפו בזמן שהיו אמורים להיות באמצע תפילת הדרך. ולכן קשה לי לומר תפילת הדרך כי בכל פעם שאני אומר אותה, אני מהרהר בכל זה.
ובכל זאת, אני ממשיך לומר תפילת הדרך. אין לי רשות לבטל אותה.
ועוד, מבחינה מסויימת איתם לא נפטר.
הוא לא נפטר במיוחד בשבילי ובשביל אשתי, שאנחנו עובדים כמעט יומם ולילה על כתביו, וראוי שאזכיר אותם פה:
עוד מעט יצא לאור ספר [היסטוריה] שלם על "ערוך השולחן", הרב יחיאל מיכל הלוי עפשטיין. אחר כך ייצא לאור קובץ מאמרים, הכולל הן מאמרים שפורסמו בחייו, והן מאמרים מעזבונו, שפורסמו לאחר מותו. אחר כך ייצא לאור, אם ירצה השם, ספר חידושיו, מהחידושים הרבים בנושאים שונים שהשאיר בכתב יד. וכל זמן שאנחנו עסוקים בקריאת חידושיו וכל שכן בהוצאתם לאור, אומרים על כך בגמרא: "כיוון שאדם אומר דבר שמועה [בתורה] מפיו [של תלמיד חכם], שפתיו דובבות בקבר".
כך הוא איתם.
וכך היא נעמה.
הרבנית חנה הנקין:
כלתנו האהובה, בננו האהוב:
איננו יודעים מה רואים מהמקום הטוב בו אתם נמצאים. אספר לכם מעט ממה שקורה כאן.
ילדיכם – שמחים. טוב להם בחיים. הם גדלים בבית סבא חנן וסבתא הילה, המקיפים אותם באהבה והמתמסרים טוטאלית לגידול הילדים.
[כאן כמה פסקאות על קורות הילדים, לא יפורטו בשל צנעת הפרט].
בני הרב איתם: לומדים את ספריך. התפוקה התורנית שלך במשך עשור הייתה מופלאה. איך הספקת?
אבא מצא ברשימותיך, כתוב במחשב: "אני מקווה שאני מצליח לעשות את העיקר עיקר, ואת הטפל טפל".
ספרך "להם יהיה לאכלה" [על חרקים בפירות], אזל מן השוק. הוא יודפס עוד מעט מחדש, עם תוספות שמצאנו בכתב ידך – ורבים מבקשים אותו.
בית הדין בדרום אפריקה ביטל את האיסור על תותי שדה אחרי שעיינו בספרך; תלמידי החכמים שם השתכנעו מהיושר שבדבריך, והציבור שם נהנה מהמתיקות שבבריאה.
כעשרה מאמרים שלך ראו אור לאחר מותך, ועוד ספר עומד לצאת בקרוב, כפי שאבא הזכיר – ועוד מספר ספרים בהמשך.
האם אתה רואה דברים אלו?
נולדת אל תוך משפחת פוסקי הלכה. למדת בישיבה וב'כוללים', אבל נשארת תלמיד מובהק של אבא, ושל סבך-זקנך [הגאון רבי יוסף אליהו הענקין].
אחרים גם למדו מאבא, אבל נדמה לי שאתה היחיד שהקפת את מלוא תורתו. אבא ואני חזינו לך עתיד כפוסק הלכה בולט. עילוי. חריף. עניו. מאיר פנים אבל לא נושא פנים. מהזן הנדיר הנזהר מהטיית העובדות בכוונה או שלא בכוונה על מנת לשרת עמדה מסויימת.
מלמעלה הכריעו אחרת.
האם אתה יושב היום עם נעמה בגן עדן, ואתה עוסק בהלכה עם זיידי [סבא-רבא] הגאון, והוא רווה נחת מצאצאו העילוי ואתה מהקרבה אליו?
נעמה, כלתנו האצילית וכלילת המידות, החכמה והצניעות, והכל כך אהובה עלינו.
היית רעיה ואם מופלאה, אהבת תורה, הקמת עם בעלך בית חדור יראת שמיים והקפדה במצוות. אמהות כמו שלך לא ראינו מימינו. עמלת קשה, ובכשרון אדיר הקדשת שעות לסייע ללא חשבון וללא תשלום לכל מי שביקשה עזרתך, ואף לאלה שיהיו מתחרות שלך. ללא חשבון.
ותמכת בתורה של בעלך. שלו – שלך.
נעמה ואיתם: הנאהבים והנעימים בחייכם, ובמותכם לא נפרדתם. זכיתם לאהבה ולזוגיות מופלאות. מצאתם אחד את השני צעירים מאוד, כמעט ילדים, אהבתם. הקמתם את ביתכם בעודכם כמעט ילדים. בית חדור יראת שמיים. אהבת תורה. אהבתם מאוד מאוד את ביתכם, את המשפחה שבניתם.
ולפני שנתיים – עליתם יחד בסערה השמימה.
קראנו עכשיו תהילים: "אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'; אשרי נוצרי עדותיו, בכל-לב ידרשוהו; אף לא-פעלו עוולה, בדרכיו הלכו;"
ילדינו האהובים: גילמתם בשבילנו את הפסוקים האלו ועוד רבים.
המשפחה רוצה להודות מכל הלב לאנשים הרבים שהקיפו אותנו באהבה בשנתיים האלו. לחברים הנאמנים. משפחת הנקין מודה לחברים שעוזרים לנו בהוצאת הכתבים לאור. ומודים לקדוש ברוך הוא על כך שהשארתם אותנו עם הרבה מאוד: השארתם אותנו עם זכרונות, השארתם אותנו עם ילדים שיגדלו ויילכו בדרכיכם, השארתם אותנו עם ספר שירה [של נעמה] ועם חידושי תורה – ועל כך אנחנו מודים לכם.
יִשְׂמַח לִבִּי וְקִרְבִּי
וְיָגֵל דָּמִי וַחֲלָבִי
וְיָרוּם וְנִשָּׂא מַצָּבִי
לְעֵת יָקִיץ אַרְיֵה וְלָבִיא
וֵא-לֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת אֲלִיָּהוּ הַנָּבִיא
וְנִחוּמִים יִמָּלְאוּ כִּלְיוֹתַי
וְשָׂשׂוֹן יְדַשֵּׁן עַצְמוֹתַי
וּמִצִּיּוֹן תָּבֹאנָה תַנְחוּמוֹתַי
כִּי יֵהָפֵךְ לְשַׁחַר עֲרִָבִי
וֵא-לֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת אֲלִיָּהוּ הַנָּבִיא
וּמִגָּלוּת לִי יִקְרָא דְרוֹר
וּמִמַּחֲשָׁךְ אֵצֵא לָאוֹר
וּמֵאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה לְהַר הַמּוֹר
וּלִמְרוֹם הָרִים מִמַּעֲמַקֵּי בּוֹר
וּמְבַשֵּׂר טוֹב יָנִיס כָּל-עֲצָבִי
וֵא-לֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת אֲלִיָּהוּ הַנָּבִיא
וּבָנַי הַנְּפוֹצִים בעֲבָרִים
יֵאָסְפוּ יַחַד לַעֲדָרִים
וְיָרֹנּוּ בְּרֹאשׁ הָרִים
לְלַקֵּט כָּל-הַנִּפְזָרִים
אֶל-אֶרֶץ תְּאֵנִי וַעֲנָבִי
וֵא-לֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת אֲלִיָּהוּ הַנָּבִיא
וְחַלָּשִׁים נִדְכָּאִים יִמָלְאוּ גְבוּרָה
וְסוּכָּה נוֹפֶלֶת לְחוֹמָה בְּצוּרָה
וַעֲלוּבַת נֶפֶשׁ בְּשִׂמְחָה אֲזוּרָה
וּלְיִשְׂרָאֵל יֵאָמֵר: עוּרָה עוּרָה
וְיָשׁוּב וּפָרַח וָחַי לְבָבִי
וֵא-לֹהֵי אָבִי לִי יָבִיא
אֶת אֲלִיָּהוּ הַנָּבִיא
חלמישצור כתב:תימה איך עדיין לא צויין כאן למאמרו של הרב איתם הי"ד 'פרקים בתולדות חייו של מרן החזון איש זצ“ל - עובדות על דיוקן', המעיין 223, תשרי תשע"ח (נמצא באתר המעיין אך לא הצלחתי להניח כאן כיאות את הקישור, ולפיכך הוספתיו להורדה). כפי שמצויין שם בהערה מקדימה, הדברים נלקטו בין השאר מתוך דברי הרב תוכ"ד פורום זה (למשל, אשכול זה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 9758&hilit וזה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 9983&hilit).
מחולת המחנים כתב:כמו כן בספר 'איש ההלכה והמעשה' - ביוגרפיות מתוך יומניו של רבי אליעזר סילבר בעמודים 14-18 מופיע תיאור על ימי לימודיו בקיבוץ בווילנא, מוזכרים כמה אישים שלמדו באותן שנים בקיבוץ, ואילו החזו"א לא נזכר אף במילה אחת. יתכן כי מכיון שהספר יצא לאור בשנת תש"ז ומרן החזו"א לא היה אז מפורסם כל כך, ובפרט בארה"ב, לא פירט את ר"א סילבר את שמו, ורק לאחר הסתלקות החזו"א העלה את זכרונותיו מאותם הימים יחד עם החזו"א.
חלמישצור כתב:בחתימת ראיון שפורסם השבת במוסף שבת בעיתון מקור ראשון, מספרת אמו הרבנית חנה הנקין על ספר חדש מכתבי הרב איתם הי"ד - רביעי במספר (!) - שיצא לאור בע"ה בקרוב.
הרב איתם הנקין נודע הן כהיסטוריון מבריק הן כתלמיד חכם מן השורה הראשונה. זהו ספרו הרביעי של המחבר, אשר חרף גילו הצעיר, התפרסמו ארבעים מאמרים פרי עטו בחייו ועשרה נוספים לאחר הסתלקותו. כתב היד של ספר זה נמצא כמעט בשלמותו במחשבו של המחבר בן ה־31 לאחר הירצחם של הרב איתם ורעייתו נעמה הי"ד על אדמת השומרון בחול המועד סוכות תשע"ו. (מגיד)
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן. חייו, זמנו ומפעלו של הרי"מ עפשטיין בעל ערוך השלחן. הרב איתם שמעון הנקין הי"ד. עורך: אליעזר יהודה בראדט. ירושלים, מגיד, תשע"ט. 413 עמ'.
בספר הזה מתקיים הפסוק 'ופחד ורחב לבבך'. מחד הלב מתכווץ מצער כאשר עולה שוב מול העיניים דמותו הנפלאה של המחבר, חד בדרא, עדיו לגאון ותפארת בשדה ההלכה והמחקר התורני, מעורכי 'אסיף' הראשונים, שנפל עם אשתו (דמות מיוחדת בפני עצמה) בידי מרצחים בדרכי השומרון לפני שלוש וחצי שנים, ומאידך הלב מתרחב בשמחה כאשר עוד אחד מפירות לימודו ועיונו ומחקריו יוצא לאור עולם כלול בהדרו. עשרות מאמרים חשובים וארבעה ספרים כבר פורסמו ע"י המחבר המחונן בחייו ולאחר מותו בגיל 31, וגם ספר זה כולל מאמרים שכבר פרסם על גבי במות שונות בימי חייו, ועוד פרקים רבים שהיו מונחים בספריות מסודרות במחשבו. מיד לאחר תום ימי השבעה 'פרצו' בני המשפחה למחשב הנייד אותו נשא הרב איתם לכל מקום, ומצאו בו אוצרות גנוזים, עשרות תיקיות מסודרות ובהן חומר רב בדרגות עיבוד שונות. בני המשפחה ומכרים ותלמידי חכמים ידידים נגשו אל מלאכת ה'מכה בפטיש' – להפיק מהחומר הנפלא הזה ברכה לדורות, והספר הזה על דמותו של הגאון הגדול בעל 'ערוך השולחן' הוא אחד המשובחים בפירות האלו. המיוחד ברב איתם הי"ד היה השילוב שהיה בו של תלמיד חכם אמיתי עם חוקר והיסטוריון מעמיק ומסודר, ובזיכרונו המדהים ובכישרונו המיוחד הוא הקיף כל נושא מכל צדדיו ופרטיו תוך הבנה עמוקה בתוכן הדברים, 'מבפנים' - ולא מבחוץ ככל היסטוריון. ספר 'ערוך השולחן' על או"ח נחשב כ'בן זוגו' של 'משנה ברורה', ואכן פרק שלם עוסק בהשוואה בין שני ספרים אלו, במקומות שבהם מתייחס בעל ערוה"ש למ"ב, ובדיון בשאלה כוחו של מי עדיף בהכרעת הדין – של המ"ב, שאין חולק שדבריו התקבלו בציבור בדורות האחרונים יותר מכל פוסק אחר, או שבוויכוחים 'ראש בראש' ביניהם כוחו הפסיקתי של רי"מ עפשטיין עדיף. המחבר מביא את דעתו זקנו הגרי"א הנקין זצ"ל שכוח בעל ערוה"ש עדיף, ואבי המחבר, הרב יהודה הרצל הנקין שליט"א, מעורכי הספר, מביא בהערה שידוע לו שלפני השואה זו הייתה הדעה המקובלת, ורק אחרי השואה נפוץ מאוד והתקבל ברבים הספר משנה ברורה וכוחו גבר. 'תערוך לפניי שולחן' כולל ביוגרפיה מקיפה ומרתקת של בעל ערוך השולחן ודורו, כולל פרטי השידוך בין בתו לבין גיסו הנצי"ב, והכרעה בשאלה מי היה הראשון שהציע את השידוך הנפלא והמיוחד הזה שממבט ראשון יכול להיראות מוזר – גרושה צעירה ומיוחסת בת פחות משלושים עם דודהּ המבוגר ממנה בכמעט שלושים שנה... זהו ספר תורני-מחקרי ממדרגה ראשונה, מצבה חיה למחבר שהסתלק מעמנו באיבו, ונחמה פורתא להוריו שי'. ייש"כ לעורך הרב בראדט, תלמיד חכם וחוקר חשוב בזכות עצמו, שהיה בקשר הדוק עם הרב איתם בחייו וכיבדו במותו, על עבודתו הדייקנית והמקצועית.
חיימקה כתב:קרדיט ערוץ 7
חלמישצור כתב:חיימקה כתב:קרדיט ערוץ 7
נראה שהקרדיט הראוי הוא לא לערוץ 7, אלא כמו שנאמר שם "המאמר יפורסם בקרוב בכתב העת של ארגון רבני צהר"
מתפעל כתב:כל פעם נדהמים מחדש מרוחב בינתו וההספק הבלתי רגיל שלו בהלכה ובשאר תחומים. כמה מתאים לומר עליו חבל על דאבדין ולא משתכחין. הי"ד.
בין הדברים כתב:
"צריך שגם חתימת העדים על הכתובה, הנעשית לכתחילה אחר הקידושין כמובא ברמ"א (אבן העזר, סימן סו; ביאור הגר"א, שם, ס"ק ט), לא תיעשה אחר השקיעה (עיין: בית יוסף, שם; שו"ת אגרות משה, אורח חיים, חלק ה, סימן ט, אות ב; שו"ת מנחת שלמה, תניינא, סימן קכח). ".
תמיד תמהתי מדוע יש רבנים שעושים את חתימת העדים וקבלת קנין בזמן קריאת הכתובה לאחר הקידושין, ויש רבים שעושים את זה לפני עריכת החופה.
אם זהו דין מפורש ברמ"א, מדוע יש שעושים זאת לפני?
כדכד כתב:כולם כותבים את הכתובה לפני הקדושין
הדיון שלו הוא על חתימת העדים שהיא נעשית לאחר הקדושין (אבל לא בדקתי ברמ"א אם כותב כן)
חידוש ביוגרפי
ביוגרפיות על גדולי ישראל סובלות על פי רוב או מחוסר דיוק הנובע מרצון להאדיר את דמותם או מאקדמיזציית יתר שמקטינה אותם.
שלמה פיוטרקובסקי , ט"ז באדר תשע"ט 21/02/19 12:38
שמחה גדולה וגם עצב ליוו אותי בקריאת הספר 'תערוך לפניי שולחן' של הרב איתם שמעון הנקין הי"ד שיצא לאור לאחרונה. שמחה גדולה על שום מה? הספר כולו נסוב סביב דמותו של אחד מגדולי רבני ליטא שבדורות האחרונים, הרב יחיאל מיכל עפשטיין מנוברדוק זצ"ל, מחבר ספר ההלכה 'ערוך השולחן'. אך למרות שמדובר בספר על אחד מגדולי רבני ליטא, התנגנו בראשי לא פעם במהלך הקריאה כמה מילים שאמר רבי נחמן מברסלב לפני מאות שנים והולחנו בדורנו: "אני איש פלא ונשמתי פלא גדול, חידוש כמוני לא היה מעולם". זאת משום שגם הספר הזה הוא לטעמי בגדר פלא גדול, וחידוש כזה שספק רב בעיניי האם היה מעולם.
אומנות סיפור תולדותיהם של גדולי ישראל לא חדשה היא עמנו. מדובר בסוגה ספרותית נפוצה, במיוחד במאה השנים האחרונות. לעיתים בא סיפור תולדות שכזה גם כחלק מסוגה ספרותית אחרת, אוטוביוגרפית, שיש שהיא נכתבת בידי בעל המעשים עצמם ובין שהיא נכתבת על ידי מי מהמקורבים אשר מקדיש חלק ממנה לדמות שעמד בצילה וספג מתורתה. אלא שספרות זו היא בדרך כלל מה שמכונה בעגה האקדמית "ספרות שבחים", ובלשון העם אפשר לכנותה "מעשי צדיקים". מדובר בליקוט של מעשים מכלי ראשון, שני, שלישי ולעיתים אף רביעי ויותר, שמידת הדיוק ההיסטורי שלהם לא נבדקה כדבעי. מטרתם של ספרים אלו בדרך כלל איננה סיפור הדברים כהווייתם אלא הלקח שילמד מהם הקורא, ולזה לא דרוש דיוק.
מול ספרות סיפור שבחם של צדיקים, עומדות הביוגרפיות האקדמיות לסוגיהן. לא רבות הביוגרפיות האקדמיות שנכתבו על גדולי ישראל, אבל אלו שכן נכתבו סובלות כמעט תמיד ממחלות הכתיבה האקדמית המשווה קטון וגדול. השאיפה הנכונה לדיוק היסטורי מחד, והתפיסה שכל אדם, מקטון ועד גדול, הריהו בסופו של דבר אדם, מביאות לכך שהביוגרפיות האקדמיות הללו לא פעם מקטינות ומגמדות את דמותם של אותם גדולים שזכו לביוגרפיות כאלה. הכתיבה האקדמית סובלת לא פעם גם מעוד מחלות, כמו למשל אריכות דברים שאיננה מאפשרת למי שבשבילו זו איננה ספרות מקצועית לצלוח את הספר, או ניסיון שלעיתים רבות הוא שטחי ופשטני לקשור בין דרכי לימוד ופסיקת הלכה לקורות חייהם של אותם גדולים, ולכך נשוב בהמשך.
ספרו של הרב הנקין הי"ד על בעל ה'ערוך השולחן', נמלט באורח נס כמעט מחסרונותיהן של שתי הסוגות הללו, ובכך הוא באמת דבר פלא. מדובר בביוגרפיה היסטורית שמבקשת בכל סוגיה וסוגיה להעמיד דברים על דיוקם ועובדות על מכונן. השאיפה לדיוק עובדתי מתחילה בעובדות טכניות כמו תאריך לידתו של הרי"מ עפשטיין (שיכונה כך מכאן והלאה כפי שעשה הרב הנקין הי"ד בספרו), תאריך נישואיו, באילו שנים בדיוק למד בוולוז'ין ומתי נתמנה לכל אחת ממשרות רבנותו. מדובר לכאורה בדברים פשוטים, אך מתברר שכל פרט ופרט בנושאים הללו זוקק ליבון וחקירה. זאת משום שגם שלושת כותבי תולדות חייו העיקריים של הרי"מ עפשטיין (בנו רבי ברוך עפשטיין בעל ה'תורה תמימה', נכדו רבי מאיר בר אילן ותלמידו הרב יהודה לייב מימון) לא תמיד דייקו בכל פרט, ולפעמים אפילו בין המקורות הללו יש סתירות.
השאיפה להיצמד לעובדות לא נגמרת בפרטים. הרב הנקין מקפיד לתאר את תולדות חייו של הרי"מ עפשטיין בתוך ההקשר ההיסטורי הנכון שבו התרחשו. כך אנו לומדים על המידה שבה נשבו רוחות ההשכלה במקומות שבהם כיהן הרי"מ עפשטיין כרב, על מקומה של התנועה הציונית באותם מקומות, ואף על האופי שנשאו התמודדויותיו הרבניות עם המציאות הסובבת. ברכה נפרדת קובעת לעצמה בהקשר זה החטיבה העוסקת בישיבת המוסר המפורסמת שקמה בנובהרדוק תחת חסותו של הרי"מ עפשטיין, והסקירה המפורטת מאוד על חלקו המרכזי של הרי"מ עפשטיין ב"פולמוס המוסר". כל זאת תוך רצון להציג דברים כהווייתם ובלי לייפות ולסגנן את המציאות מחדש.
משפחולוגיה מורכבת
מקום של כבוד תופסת בספר משפחתו של הרי"מ עפשטיין, שתולדות חייו וחיי משפחתו היו סבוכים למדי. די אם נזכיר בהקשר זה כי בזיווג הראשון היה הרי"מ עפשטיין גיסו של הנציב מוולוז'ין ואילו בזיווג השני כבר היה לחתנו. הרב הנקין לא נמנע מעיסוק בנושא, ואף מנסה, עד כמה שהיד מגעת, לברר כיצד קרה הדבר. מערכות היחסים המשפחתיות הקרובות יותר והקרובות פחות נסקרות באופן מפורט ומעניין מאוד.
עם השאיפה לדיוק, מבין השיטין של הספר עולה גישה שאיננה מנסה למעט את דמותם של גדולי ישראל, אלא דווקא לרומם אותה. להדגיש כיצד דווקא תיאורה הריאלי של דמותו של הרי"מ עפשטיין מדגיש את גדולתו. כך למשל מציין הרב הנקין כי הרי"מ עפשטיין לא גדל במשפחת תלמידי חכמים, ולא יועד משחר נעוריו להיות תלמיד חכם, זאת בניגוד למנהג הספרותי לתאר את גדולי ישראל כמי שכבר מילדותם הוקדשו לגדולות. דווקא מתוך רקע זה, מתבלטת עוד יותר דמותו של הרי"מ עפשטיין כמי שבנה באופן עצמאי את אישיותו התורנית, כמובן תוך הסתייעות במורים ורבנים. באופן דומה דן הרב הנקין במורכבות עמדתו של הרי"מ עפשטיין מול תופעות כדוגמת הציונות או השאיפה להעניק השכלה כללית לנוער. הוא איננו מנסה להסתיר את המורכבות, אך מעלה על נס דווקא את יכולתו של הרי"מ עפשטיין להנהיג את עדתו תוך ניווט עדין בין כל מרכיביה.
אופיו המיוחד של הספר בא לידי ביטוי אפילו בהיבט טכני לכאורה, של ציון כל התאריכים על פי הלוח העברי, בניגוד מוחלט למקובל בעולם האקדמי. זה נשמע שולי, אבל חווית הקריאה בספר שכתוב באופן קריא ושוטף מושפעת גם מזוטות שכאלו.
דווקא על רקע עבודתו המקיפה של הרב הנקין בספר, בולט מאוד מה שאין בספר. הרב הנקין היה איש הלכה (ששניים מספרי ההלכה שכתב יצאו לאור, אחד בעודו בחיים ואחד לאחר שנרצח) והיה היסטוריון, ולמרות זאת הוא נמנע מכל דיון שיש בו משום היסטוריזציה של ההלכה. הרב הנקין לא נמנע אומנם מעיסוק (מצומצם מאוד) בפסיקתו של בעל 'ערוך השולחן', אך הוא דן בה באופן כללי מאוד, וכמעט רק בהקשר של ההשוואה בין הספר 'ערוך השולחן' לספר המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים. מלבד הערת אגב קטנה שנוגעת בשאלת הקשר בין היותו של הרי"מ עפשטיין רב קהילה ובין דרך פסיקתו, הרב הנקין נמנע כמעט לחלוטין מלעסוק בגופן של ההשפעות על פסיקת ההלכה של בעל 'ערוך השולחן'. הרב הנקין עוסק בדרך כתיבת הספר, בשלבי הפרסום ובפרטים רבים הקשורים בכך, אך נמנע מלהעמיד את פסיקתו של הרי"מ עפשטיין גופה בהקשר היסטורי כלשהו. קשה להניח שמדובר בהכרעה מקרית, סביר הרבה יותר להניח שמדובר בהכרעה ערכית, ששמה גבול בין לימוד התורה ובין המחקר ההיסטורי ונמנעת מכל ערבוב ביניהם.
והעצב בקריאה על שום מה? הרב איתם שמעון הנקין הי"ד נרצח יחד עם רעייתו נעמה הי"ד בפיגוע ירי לפני יותר משלוש שנים, ובשנים שחלפו מאז הרצח נחשפנו לגדולתו התורנית והמחקרית. הספר 'תערוך לפניי שולחן' הוא ספרו השני שיוצא לאור מאז הרצח, לאחר הספר 'אש תמיד' שעסק בהלכות שבת. זאת לאחר שבימי חייו יצאו לאור שני ספרים מפרי עטו, גם כן אחד הלכתי ואחד היסטורי. כל אלו מתווספים למאמרים רבים שפרסם הרב הנקין בחייו ועוד רבים שפורסמו בבלוג שלו לאחר הירצחו. אם זה היה ההספק בשנות חייו הקצרות, 31 בסך הכול, קשה שלא לחשוב על ההישגים הרבים כל כך שיכול היה להשיג אלמלא נגדעו חייו וחיי רעייתו באופן אכזרי שכזה. ווי על דאבדין.
חלמישצור כתב:אופיו המיוחד של הספר בא לידי ביטוי אפילו בהיבט טכני לכאורה, של ציון כל התאריכים על פי הלוח העברי, בניגוד מוחלט למקובל בעולם האקדמי. זה נשמע שולי, אבל חווית הקריאה בספר שכתוב באופן קריא ושוטף מושפעת גם מזוטות שכאלו.
מתפעל כתב:יישר כח
"כך למשל מציין הרב הנקין כי הרי"מ עפשטיין לא גדל במשפחת תלמידי חכמים, ולא יועד משחר נעוריו להיות תלמיד חכם, זאת בניגוד למנהג הספרותי לתאר את גדולי ישראל כמי שכבר מילדותם הוקדשו לגדולות".
עם המשפט הזה איני מסכים.
היו מגדולי ישראל שהמשפחה היתה פשוטה ולא ראיתי שמסתירים את זה. להיפך, הרי זו מעלה גדולה שאף שאביו היה איש פשוט, עלה והתעלה.
כך מצינו בגדול ממינסק למשל, הגאון מאוסטרובצה שאביו היה אופה, רבי הירש מרימנוב שאביו היה חייט. ועוד ועוד.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 221 אורחים