יומא ד"ט - אמר רבי יוחנן בן תורתא: מפני מה חרבה שילה - מפני שהיו בה שני דברים, גלוי עריות ובזיון קדשים. גלוי עריות - דכתיב ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד. ואף על גב דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: כל האומר בני עלי חטאו - אינו אלא טועה, מתוך ששהו את קיניהן מיהא מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום.
רש"י - שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים, והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן, והנשים ממתינות שם עד שיקריבום, ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן, ומבטלין את הנשים מפריה ורביה.
-
מהו הקו המחבר בין ביטול פו"ר לגילוי עריות של אשת איש,
האם אפשר ללמוד מכאן שהאיסור של א"א הוא מפני הפגיעה בקשר עם הבעל לענין פו"ר,
והאם יש לומר בשאר דברים כה"ג
שאם (לדוג') הרב מתרשל להשיב מהר על מראות דמים וכד', ומתוך כך נגרם ביטול פו"ר, יש כאן סרך של חומר א"א?