וירגיל אדם עצמו שלא להזכירו אפילו בשאר לשונות, אלא כשירצה להזכירו יאמר 'העליון' (בלשון אשכנז: דער אויברשטר).
תוכן כתב:המילה 'אייבישטער' באידיש מקבילה בצורת השימוש לתואר 'רבש"ע' בלשה"ק. פירושו המילולי של 'אייבישטער' הוא 'העליון'. שאלתי היא, מהו מקור ביטוי זה? לפום ריהטא לא אדע מקור בלשה"ק או בארמית שכינו לבורא עולם בשם 'העליון', ונשאלת השאלה מי המציא ביטוי זה. לפי הביטוי שלו, המקור הוא רוסי, כי רק באידיש הרוסי אומרים צירי במקום חולם, דהיינו 'אייבישטער' במקום 'אויבישטער', אבל עדיין זה לא מוסיף הרבה למקור הביטוי.
סגי נהור כתב:כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.
בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.
לא בהכרח, יש עוד תיבות מתחלפות שהרוסים כותבים בחולם והוגים בחולם-צירה, והפולנים כותבים והוגים בצירה דידהו (למשל: גלויבן-גלייבן).
סגי נהור כתב:בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:כמדומה שזו בדיוק הראיה למקור הרוסי. הרי מזה שהרוסים הוגים בצירי אין ראיה שהמקור אצלם. וק"ל.
לא בהכרח, יש עוד תיבות מתחלפות שהרוסים כותבים בחולם והוגים בחולם-צירה, והפולנים כותבים והוגים בצירה דידהו (למשל: גלויבן-גלייבן).
החידוש במקרה זה הוא שהפולנים אומרים "אויבן" בחולם ולא בצירי דידהו. הלא כן?
דרומי כתב:אגב הדיון על הצירי והחולם המתחלפים במבטא הרוסי-ליטאי,
ובהתאם לכותרת האשכול אבל בעברית...
האם בהגיית שם אדנו"ת יש השפעה למבטאים השונים בתוך האשכנזים?
האם מצינו רוסים-ליטאיים שיבטאו את הד' בשם אדנות כאילו היתה נקודה בצירי?
האם מצינו פולנים-גאליצייאנים שיבטאו את הנ' בשם אדנות כאילו היתה נקודה בשורוק?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 647 אורחים