דעת ותבונה כתב:המצב של כלל ישראל כולו ללא תפילת רבים, ללא קדושה ברכת כהנים ואיש"ר, הרי"ז ממש בבחינת פיקו"נ!
מסתבר שיהיו רבים שישמחו להתמגן במיגון מלא (אפי' חליפת אסטרונאוט ומסכת אב"כ) בכדי להתפלל בציבור. ולכה"פ בשבתות ויו"ט.
סגי נהור כתב:בהמשך להודעה שמעלי יש להוסיף, שהמעשה הידוע באחים הק' ר' אלימלך ור' זושא ודלי השופכין - כאילו נכתב לתקופתנו.
דעת ותבונה כתב:מדוע ולמה?
דעת ותבונה כתב:מדוע ולמה?
דעת ותבונה כתב:'הרבה' זה מושג יחסי מאוד. ביחס לכל הציבור החרדי?! מועט שבמועט!
כמובן גם ללא ברכת כהנים ולרוב ללא קריה"ת.
ברוז כתב:מדוע אי אפשר להמשיך להתפלל במנין במקום פתוח ותוך ריחוק של 2 מטר, מדין הפגנה?
לא ראיתי בתקנות החדשות עדכון לגבי אי קיום הפגנות, ומסתבר דבמילתייהו קיימו...
איש קריות כתב:סגי נהור כתב:בהמשך להודעה שמעלי יש להוסיף, שהמעשה הידוע באחים הק' ר' אלימלך ור' זושא ודלי השופכין - כאילו נכתב לתקופתנו.
הרב סגי נהור
תוכל לכתוב הסיפור לטובת אלו שאינן מכירים (ואני בכללם)?
איש קריות כתב:דעת ותבונה כתב:המצב של כלל ישראל כולו ללא תפילת רבים, ללא קדושה ברכת כהנים ואיש"ר, הרי"ז ממש בבחינת פיקו"נ!
מסתבר שיהיו רבים שישמחו להתמגן במיגון מלא (אפי' חליפת אסטרונאוט ומסכת אב"כ) בכדי להתפלל בציבור. ולכה"פ בשבתות ויו"ט.
הרב דעת ותבונה
מה שכתבת שכלל ישראל ללא תפילה במנין זהו מצב של פקו"נ, אמת נכונים הדברים.
אך יש לעיין שאולי זהו רק בימים כתיקונם בהם אם לא היו מנינים היה הדבר נובע מזלזול וכדו' בבחינת מדוע באתי ואין איש, אך במצבנו הנוכחי שכלל ישראל כולו כמה ומשתוקק להתפלל בציבור ולפאר ליוצרו אלא שמן שמיא נגזר עלינו שלא לעשות כן, שמא רצוננו ושברון ליבנו יעלה לריח ניחוח לפניו בבחינת חישב אדם לעשות מצווה ונאנס.. כאילו עשאה..
איש_ספר כתב:בחי' מהר"ם באנעט באיזה מקום, מסתמא ברכות, מוכיח מדחז"ל שיש מעלה של תפילה בשני אנשים יחדיו.
איש קריות כתב:דעת ותבונה כתב:המצב של כלל ישראל כולו ללא תפילת רבים, ללא קדושה ברכת כהנים ואיש"ר, הרי"ז ממש בבחינת פיקו"נ!
מסתבר שיהיו רבים שישמחו להתמגן במיגון מלא (אפי' חליפת אסטרונאוט ומסכת אב"כ) בכדי להתפלל בציבור. ולכה"פ בשבתות ויו"ט.
הרב דעת ותבונה
מה שכתבת שכלל ישראל ללא תפילה במנין זהו מצב של פקו"נ, אמת נכונים הדברים.
אך יש לעיין שאולי זהו רק בימים כתיקונם בהם אם לא היו מנינים היה הדבר נובע מזלזול וכדו' בבחינת מדוע באתי ואין איש, אך במצבנו הנוכחי שכלל ישראל כולו כמה ומשתוקק להתפלל בציבור ולפאר ליוצרו אלא שמן שמיא נגזר עלינו שלא לעשות כן, שמא רצוננו ושברון ליבנו יעלה לריח ניחוח לפניו בבחינת חישב אדם לעשות מצווה ונאנס.. כאילו עשאה..
איש_ספר כתב:בחי' מהר"ם באנעט באיזה מקום, מסתמא ברכות, מוכיח מדחז"ל שיש מעלה של תפילה בשני אנשים יחדיו.
דעת ותבונה כתב: יש לשקול מחדש תפילה בציבור באופן מצומצם , בהגבלות חמורות כולל אמצעי מיגון וכו'.
איש קריות כתב:כפי המתפרסם ישנו מחסור באמצעי מיגון כך שקשה להאמין שהרשויות יסכימו להקצות אמצעי מיגון לטובת העניין.
מלבד זאת יש לעיין מבחינה הלכתית: אם אכן יהיה אמצעי מיגון, האם מבחינה הלכתית ישנה חובה לקיים מנין במצב כזה?
ההלכה פוטרת הליכה של יותר ממיל לצורך מנין, כאן לא מדובר על הליכה אלא על טירחה רבה, מה הדין במצב כזה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איש_ספר כתב:בחי' מהר"ם באנעט באיזה מקום, מסתמא ברכות, מוכיח מדחז"ל שיש מעלה של תפילה בשני אנשים יחדיו.
מדברי ר' אשר וייס.
המתפלל ביחידות האם עדיף שיתפללו שנים יחד
הנה חידוש גדול כתב אדונינו זקננו מהר"ם בנעט (חי' מהר"ם בנעט ברכות י"ח ע"א ד"ה בן עזאי) דגם שנים המתפללין ביחד הוי בכלל מה שכתוב "הן אל כביר ולא ימאס", דמיעוט רבים שנים ואין גדר זה ענין לתפילה בציבור.
אך לכאורה הדברים נסתרים מדברי הגמ' בברכות ז' ע"ב:
"אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי, אמר ליה לא יכילנא. אמר ליה לכנפי למר עשרה וליצלי. אמר ליה טריחא לי מלתא. ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא, בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר. אמר ליה מאי כולי האי, אמר ליה דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון - אימתי עת רצון - בשעה שהצבור מתפללין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר, מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיך. רבי אחא ברבי חנינא אמר, מהכא הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. תניא נמי הכי, רבי נתן אומר מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב - לי וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני, לי ולבני, מבין אומות העולם".
הרי שפירשו פסוק זה לתפלה בציבור דהיינו בעשרה ולא סגי בשנים.
ועוד יש להעיר מרש"י סוטה (ל"ג ע"א) דבתפילת הציבור מותר להתפלל ארמית דאין צריך לסיוע מלאכי השרת משום דכתיב "הן אל כביר לא ימאס תפלת רבים" הרי רק בתפילת הציבור נאמר פסוק זה. הרי דגם כאן מבואר מפסוק זה אכן נאמר בתפילה במנין עשרה ולא בשנים.
ומה שהוכיח ממה שאמרו שם בגמ':
"גופא המשמר את המת אף על פי שאינו מתו, פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה. היו שנים, זה משמר וזה קורא, וזה משמר וזה קורא. בן עזאי אומר היו באים בספינה, מניחו בזוית זו ומתפללין שניהם בזוית אחרת".
לכאורה מסתבר טפי דכל כוונתם דמותר להם להניח את המת ולהתפלל כיון שבספינה המה שאין בה עכברים, אבל אין הכוונה שמצווה עליהם להתפלל שניהם כאחת.
הנני בזה להיות שליח ופה לאחב"י בשעה קשה זו בו אנו נמצאים, והוא שחובה מוטלת עלינו, להתאחד ולפנות לכל ראשי העם ומנהיגי ישראל, בראשם הרבנים, אדמורי"ם, ראשי הישיבות, ראשי ערים, וחברי כנסת החרדים והדתיים, שהם וכל מי שהיכולת בידו, יפנו מידית להעסקנים היקרים שיחיו, להעמידם על ההפליה הגלויה והכפויה הנעשית בנו זה כשבועיים באופן דרסטי, בזה שאסרו עלינו כל סוגי התפלות בציבור, וכל זה בכח הזרוע, ואיומים, עד שאנשים יקרים הושלכו לכלא, פתחי בתי כנסת הולחמו, וחויבו בקנסות גבוהים, דבר שלא נעשה מעולם כמוהו.
כאן אנו תמהים ושואלים למה נגרע בתפלתינו אל בורא העולם, למה אנו שונים – מפועלים היוצאים לעבודות במשרדים ובתי חרושת למיניהם, למה אתם מפלים אותנו לרעה מלקוחות העורכים קניות בחנויות – ובסופרים - במשרדים - ובבנקים, שם מרשים אף לציבור גדול לעמוד בתור בתנאים מסויימים – והיינו אף באולמות מקורות, ואילו אנחנו נפלינו, ולא ניתן לנו רשות להתפלל בציבור, לפחות תחת כיפת השמים, במדרכות, וחצירות בתי הכנסת, ובפרט בימי "חודש - אביב" אלו, שאין לנו ימים בעלי מזג אויר בריא ומרגיע כבחודש זה, בו הוציאנו הקב"ה ממצרים מטעם זה בחודש זה, וכדברי המדרש ורש"י (סוף פ' בא), והיה אם ידרשו מאתנו להתפלל בתנאים מסויימים, רק א) בחצירות, ב) בהפרדה, ג) במסכה, ד) בכפפות ה) שטיפת הידיים וכדו', בבקשה לכל ההגבלות אנו מוכנים, רק אל תפריעו את העם ממעשיו - מעשי שמים, הלא המה תפלות הציבור, שסוף כל אלו יועילו לכולם, כי אין לנו דבר המועיל לבטל גזירות רעות כתפילות וזעקות הציבור, שאלו יביאו לנו אורך ימים, כהבטחת דוד המלך ע"ה, שתולים בבית ה' - בחצרות אלקינו יפריחו – "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו".
אנו חוזרים ופונים בבקשה היוצאת מלבינו, אנא אל תפריזו, הפסיקו מידית לזלזל בנו בענין הנוגע לנפשינו, למה נגרע בארצינו - מגזירות פרעה במצרים, בדבר שאפילו הוא התחשב בו, כאשר אמר למשה (פ' בא י' יא), לא כן "לכו נא הגברים ועבדו את ה' - כי אותה אתם מבקשים", ולבסוף התיר לשלב גם את הנערים, אין לנו אלא להתאחד ולהתלכד בלי שום היסוסים וחשבונות, תמים תהיה עם ה' אלקיך, ומובטחים אנו במאחז"ל וברכתיך בכל אשר תעשה, אם תעשה "וברכתיך", בזכות ההתאחדות וההתחשבות איש עם רעהו בלי חשבונות תבוא הישועה והרפואה על כולם, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום, ה' הטוב ישים עלינו ועל כל עמו ישראל ברכה ושלום, ומי שאמר לעולמו די - יאמר לצרותינו ומגפתינו די, החולים יתרפאו במהרה, והמתים יקימו ונפגשם בשערי העזרה בשמחת בנין ציון וירושלים כאשר נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים בב"א.
וע"ז באעה"ח בן ציון י. הלוי בלא"א מו"ר הגר"ש בעל "שבט הלוי" זצ"ל
איש קריות כתב:דעת ותבונה כתב:מכתב הרב"צ וואזנר עם עיקרי ההצעה הנ"ל:אך צריך סמכות תקיפה מאד שתוכל במקרה הצורך ובמידה ולא יישמרו ההנחיות לחזור ולאסור הדבר.
איש_ספר כתב:בחי' מהר"ם באנעט באיזה מקום, מסתמא ברכות, מוכיח מדחז"ל שיש מעלה של תפילה בשני אנשים יחדיו.
דעת ותבונה כתב:מכתב הרב"צ וואזנר עם עיקרי ההצעה הנ"ל:הנני בזה להיות שליח ופה לאחב"י בשעה קשה זו בו אנו נמצאים, והוא שחובה מוטלת עלינו, להתאחד ולפנות לכל ראשי העם ומנהיגי ישראל, בראשם הרבנים, אדמורי"ם, ראשי הישיבות, ראשי ערים, וחברי כנסת החרדים והדתיים, שהם וכל מי שהיכולת בידו, יפנו מידית להעסקנים היקרים שיחיו, להעמידם על ההפליה הגלויה והכפויה הנעשית בנו זה כשבועיים באופן דרסטי, בזה שאסרו עלינו כל סוגי התפלות בציבור, וכל זה בכח הזרוע, ואיומים, עד שאנשים יקרים הושלכו לכלא, פתחי בתי כנסת הולחמו, וחויבו בקנסות גבוהים, דבר שלא נעשה מעולם כמוהו.
כאן אנו תמהים ושואלים למה נגרע בתפלתינו אל בורא העולם, למה אנו שונים – מפועלים היוצאים לעבודות במשרדים ובתי חרושת למיניהם, למה אתם מפלים אותנו לרעה מלקוחות העורכים קניות בחנויות – ובסופרים - במשרדים - ובבנקים, שם מרשים אף לציבור גדול לעמוד בתור בתנאים מסויימים – והיינו אף באולמות מקורות, ואילו אנחנו נפלינו, ולא ניתן לנו רשות להתפלל בציבור, לפחות תחת כיפת השמים, במדרכות, וחצירות בתי הכנסת, ובפרט בימי "חודש - אביב" אלו, שאין לנו ימים בעלי מזג אויר בריא ומרגיע כבחודש זה, בו הוציאנו הקב"ה ממצרים מטעם זה בחודש זה, וכדברי המדרש ורש"י (סוף פ' בא), והיה אם ידרשו מאתנו להתפלל בתנאים מסויימים, רק א) בחצירות, ב) בהפרדה, ג) במסכה, ד) בכפפות ה) שטיפת הידיים וכדו', בבקשה לכל ההגבלות אנו מוכנים, רק אל תפריעו את העם ממעשיו - מעשי שמים, הלא המה תפלות הציבור, שסוף כל אלו יועילו לכולם, כי אין לנו דבר המועיל לבטל גזירות רעות כתפילות וזעקות הציבור, שאלו יביאו לנו אורך ימים, כהבטחת דוד המלך ע"ה, שתולים בבית ה' - בחצרות אלקינו יפריחו – "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו".
אנו חוזרים ופונים בבקשה היוצאת מלבינו, אנא אל תפריזו, הפסיקו מידית לזלזל בנו בענין הנוגע לנפשינו, למה נגרע בארצינו - מגזירות פרעה במצרים, בדבר שאפילו הוא התחשב בו, כאשר אמר למשה (פ' בא י' יא), לא כן "לכו נא הגברים ועבדו את ה' - כי אותה אתם מבקשים", ולבסוף התיר לשלב גם את הנערים, אין לנו אלא להתאחד ולהתלכד בלי שום היסוסים וחשבונות, תמים תהיה עם ה' אלקיך, ומובטחים אנו במאחז"ל וברכתיך בכל אשר תעשה, אם תעשה "וברכתיך", בזכות ההתאחדות וההתחשבות איש עם רעהו בלי חשבונות תבוא הישועה והרפואה על כולם, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום, ה' הטוב ישים עלינו ועל כל עמו ישראל ברכה ושלום, ומי שאמר לעולמו די - יאמר לצרותינו ומגפתינו די, החולים יתרפאו במהרה, והמתים יקימו ונפגשם בשערי העזרה בשמחת בנין ציון וירושלים כאשר נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים בב"א.
וע"ז באעה"ח בן ציון י. הלוי בלא"א מו"ר הגר"ש בעל "שבט הלוי" זצ"ל
נקווה שהקריאה תיפול על אזניים קשובות, ובזכות תפילת רבים הקב"ה יטה אף הוא את אזנו לשמוע אל זעקת המוני בית ישראל אשר ישובו להתפלל אל אביהם באופן הראוי.
לבי במערב כתב:עד שכת"ר מתפלל שישובו המנינים המצומצמים לחיינו, יתפלל שיסר מעלינו החולי הרע הזה רח"ל, ונשוב לעבדו ית' בששון ושמחה בהיכלי קדשו, ותחזינה עינינו בשובו לציון מהרה ברחמים, אמן.
חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים