יש שפירשו בענין הליכת בלעם לקלל את ישראל, דבאמת לא היה הכרח להפוך את מילותיו של בלעם לברכה, יכול היה בלעם לקלל ולומר מה שהוא רוצה, והקב"ה יעשה מה שהוא רוצה, ולא היו קללותיו של בלעם פועלות כלום, אלא שכמו שאדם איננו מוכן שיאמרו רעה על אביו, הוא לא מסוגל לשמוע מילה רעה על אביו, כך הקב"ה רצה להראות את אהבתו וחיבתו לישראל, שהוא לא נותן לבלעם לומר אף מילה רעה על ישראל.
ראיתי מציינים לאור החיים הק', האם ידוע מקורו טהור, או באחד מספרי רבותינו?