חגי פאהן כתב:בן אדם כתב:במאמר המוסגר, אני לא בלשן ואיני מבין טובא בדקדוק, אבל הלשון "מְטַבֵּל בחזרת" קצת צורמת לי באוזן, האם אינו מדויק יותר לומר "מַטְבִּיל" בפתח תחת המ"ם?
לענ"ד הצדק אתך, ומשמעותו - גורם לאחר (כאן לירק) לטבול. חלק משיבושי מסורת שבע"פ הוא שלפעמים בנייני הפעיל ופיעל נתערבו, כמו הקבלת פנים/קבלת פנים, לויה/הלויה.
אני מסתפק בדבר, האם מיד להסיק ולזהות כאן טעות, בשעה שאין לנו עדי נוסח אחרות המאשרים את ההנחה הזאת, ואדרבה עברתי על כתבי היד של המשניות, ובכולם מופיע לשון "מטבל".
יתירה מזאת, בנוסח שלנו במשנה הבאה כן כתוב "אנו מטבילין פעם אחת", אבל בכתבי היד כולם מופיע לשון "מטבלין" ולא "מטבילין", ונראה שהמעתיק תיקן זאת מ"מטבלין" ל"מטבילין".
משתרש אצלי התפיסה שאולי ניתן להציע פשט אחר במשנה, שלשון "מטבל" של המשנה אינו משורש טיבול. ואציג כאן כל הדוחקים שיש בלשון טיבול:
א. לשון "מטבל" ולא "מטביל" כנ"ל, שהרי מטביל את החזרת ואינו טובל את עצמו.
ב. כתוב במשנה "מטבל בחזרת" בשעה שאין מטבילים בתוך החזרת, והיה לו לומר "מטבל החזרת", והתוס' כבר נדחקו ליישב זאת.
ג. מאי שייטיה דטבילה כאן. אמנם הרשב"ם על אתר כבר עמד על זה, ונדחק ליישב כיוון שכל מאכלם ע"י טיבול היו, ועדיין תמוה גם אם זה סיבה מספקת לנקוט משום כך לשון מטבל, למה דווקא באכילת הירקות והפרפראות נקט כן המשנה, ולא בשאר דברים.
ד. בשום מקום לא נאמר במשנה מה יש לעשות בדברים המובאים לפניו, כגון "מוזגין לו את הכוס" לא נאמר שיש לשתותו, וכן "הביאו לפניו מצה וחזרת" או "במקדש הביאו לפניו גופו של פסח", בכולם לא כתוב שיש לאוכלו, אלא הדברים מובנים מאליהם ולא הוצרך התנא להזכירו, וכן במשנה ובברייתא בברכות. במה שונה קטע זה של המשנה.
ה. לשון "הביאו לפניו - מטבל בחזרת" אינו מובן, בניגוד לכל שאר המשניות, כאן לא נאמר מה הביאו לפניו, והלשון סתומה. וכבר נדחקו הראשונים ליישב ולהדחיק ולחסורי מיחסרא במשנה.
ואולי יש להציע פשט חילופי לפירוש המילה 'מטבל', שאינו מלשון טיבול אלא מלשון 'טבלא', שהיא כעין לוח או פלטה, או כעין שולחן קטן. (ראה גם בפירוש המשנה להרמב"ם שמפרש: "ומטבל בכאן עניינו שמתעסק באכילת הירק", ונראה קצת שגם הוא אינו מפרש זאת מלשון טיבול, אלא מלשון "מטפל", ויל"ע).
הדברים עוד לא מחודדים אצלי, ואדרבה יבואו החברים דכאן ומיניה ומיניכון יסתיים שמעתתא.
לשון טבלה מצינו במקומות שונות במשניות (ראה עירובין פ"ה מ"א, ביצה פ"א מ"ח, עדויות פ"ג מ"ט, מידות פ"א מ"ח), והיא כנראה משורש יוונית-לטינית TABULA, כמו באנגלית נקראת שולחן TABLE
וא"כ אולי יש לומר שמטבל אינו לשון פעולה, אלא שם עצם, וכולו משפט אחד - "הביאו לפניו מטבל בחזרת", כלומר ש"הביאו לפניו טבלא/שולחן מלא בחזרת".
ואכתי צריך עיון ויישוב