שמר כתב:בשו"ע (תפט) ובנו"כ מבואר שיש להקל לספור אף בבין השמשות עיי"ש, יש לדון באדם ששכח לספור ביום ט לעומר ובבין השמשות נזכר וספר (שעולה לו) ומיד לאחמ"כ ספר את היום הנוכחי יא האם אפשרי, כלומר האם אפשר לתפוס את מצב בין השמשות ולשייכו לשני ימים גם יחד?
האמת והשלום כתב:שמר כתב:בשו"ע (תפט) ובנו"כ מבואר שיש להקל לספור אף בבין השמשות עיי"ש, יש לדון באדם ששכח לספור ביום ט לעומר ובבין השמשות נזכר וספר (שעולה לו) ומיד לאחמ"כ ספר את היום הנוכחי יא האם אפשרי, כלומר האם אפשר לתפוס את מצב בין השמשות ולשייכו לשני ימים גם יחד?
לא והדבר פשוט,משום דהוי תרתי דסתרי דהרי לאחר שעשית אותו ליום איך תחזור ותעשהו לילה.
כן מצינו במשנ"ב לענין מי שהכניס שבת ושכח להתפלל מנחה וכן למי שהתפלל מנחה שאין יכול לחזור ולהתפלל ערבית לפני צה"כ וה"ה משמע שם לביה"ש.
פרי יהושע כתב:האמת והשלום כתב:שמר כתב:בשו"ע (תפט) ובנו"כ מבואר שיש להקל לספור אף בבין השמשות עיי"ש, יש לדון באדם ששכח לספור ביום ט לעומר ובבין השמשות נזכר וספר (שעולה לו) ומיד לאחמ"כ ספר את היום הנוכחי יא האם אפשרי, כלומר האם אפשר לתפוס את מצב בין השמשות ולשייכו לשני ימים גם יחד?
לא והדבר פשוט,משום דהוי תרתי דסתרי דהרי לאחר שעשית אותו ליום איך תחזור ותעשהו לילה.
כן מצינו במשנ"ב לענין מי שהכניס שבת ושכח להתפלל מנחה וכן למי שהתפלל מנחה שאין יכול לחזור ולהתפלל ערבית לפני צה"כ וה"ה משמע שם לביה"ש.
הרי עשה בסדר הנכון, תחילה ספר של אתמול ואח"כ של היום, ואפשר שכהרף עין זה יצא וזה נכנס.
האמת והשלום כתב:במחילה מכבודך אך לא הבנתי דברך מה לי שספר בסדר הנכון,וכי אם אספור ביום אצא יד"ח בספירת יום המחרת,בודאי שלא.
ראיה לדבר הרב"י פסק כך בס' נח:"אם נאנס ולא קרא קריאת שמע ערבית עד שעלה עמוד השחר כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא קריאת שמע ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים לא יקרא אז קריאת שמע פעם שנית לצאת בה ידי חובת קריאת שמע של יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום".
ועוד כתוב בשו"ע סי' רלג כך:"עכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה,אם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא" ואם תעיין שם תתודע לדבר שכל מה שכתב רבינו דיוצא בכה"ג דווקא אם יתפלל לפני פלג המנחה תפילת מנחה דאל"כ הוי תרתי דסתרי,וכן באמת כתב הרב ערוה"ש שם בסעי' י' "מיהו נראה דאם ביום אחד יתפלל מנחה וערבית בפלג המחנה - לא יצא, דהוי תרתי דסתרי ביום אחד".
הרי התפלל מנחה ורק אז התפלל ערבית וכן ק"ש אמאי לא הרי יקרא שמע של ערבית ואז של שחרית? אם כן ראינו מכל הנ"ל שאין יכולה לעלות לו הספירה בביה"ש לשתי ימים ולא זה בלבד אלא כל ימי הספירה לכתחילה אין יכול לספור של מחר בביה"ש כדברי השו"ע בדין תפילת מנחה,אך רק תעיין בבאה"ג ובאליה זוטא כמדומני בסימ' נח שכתבו דלפני הנץ יכול לצאת יד"ח ק"ש ערבית ושחרית בו זמנית אך לצערי עדיין לא הספקתי לעיין שם.
פרי יהושע כתב:האמת והשלום כתב:במחילה מכבודך אך לא הבנתי דברך מה לי שספר בסדר הנכון,וכי אם אספור ביום אצא יד"ח בספירת יום המחרת,בודאי שלא.
ראיה לדבר הרב"י פסק כך בס' נח:"אם נאנס ולא קרא קריאת שמע ערבית עד שעלה עמוד השחר כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא קריאת שמע ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים לא יקרא אז קריאת שמע פעם שנית לצאת בה ידי חובת קריאת שמע של יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום".
ועוד כתוב בשו"ע סי' רלג כך:"עכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה,אם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא" ואם תעיין שם תתודע לדבר שכל מה שכתב רבינו דיוצא בכה"ג דווקא אם יתפלל לפני פלג המנחה תפילת מנחה דאל"כ הוי תרתי דסתרי,וכן באמת כתב הרב ערוה"ש שם בסעי' י' "מיהו נראה דאם ביום אחד יתפלל מנחה וערבית בפלג המחנה - לא יצא, דהוי תרתי דסתרי ביום אחד".
הרי התפלל מנחה ורק אז התפלל ערבית וכן ק"ש אמאי לא הרי יקרא שמע של ערבית ואז של שחרית? אם כן ראינו מכל הנ"ל שאין יכולה לעלות לו הספירה בביה"ש לשתי ימים ולא זה בלבד אלא כל ימי הספירה לכתחילה אין יכול לספור של מחר בביה"ש כדברי השו"ע בדין תפילת מנחה,אך רק תעיין בבאה"ג ובאליה זוטא כמדומני בסימ' נח שכתבו דלפני הנץ יכול לצאת יד"ח ק"ש ערבית ושחרית בו זמנית אך לצערי עדיין לא הספקתי לעיין שם.
מקורתיך ברוכים, אולם קודם אין לדמות עלות השחר לביה"ש, עלות השחר הוא יום, רק לעניין ק"ש שתלוי בזמן קימה ושכיבה יש להחשיבו בדיעבד גם כזמן לילה, וע"ז נסובו דברי השו"ע במקור הראשון. וכן לעניין פלג המנחה הלא יום הוא אלא שיש להחשיבו בדיעבד לעניין המסוים התלוי בקרבנות או בזמן שכיבה כלילה, וממילא לא יכול לעשות בו תרתי דסתרי למ"ד זה. אולם ביה"ש הלא הוא ספק וכהרף עין יש בו מעבר ואין כאן תרתי דסתרי, אדרבא הבא ראיה על ביה"ש ואחזור בי מדברי, ואיתך האמת והשלום.
האמת והשלום כתב:פרי יהושע כתב:האמת והשלום כתב:במחילה מכבודך אך לא הבנתי דברך מה לי שספר בסדר הנכון,וכי אם אספור ביום אצא יד"ח בספירת יום המחרת,בודאי שלא.
ראיה לדבר הרב"י פסק כך בס' נח:"אם נאנס ולא קרא קריאת שמע ערבית עד שעלה עמוד השחר כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא קריאת שמע ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים לא יקרא אז קריאת שמע פעם שנית לצאת בה ידי חובת קריאת שמע של יום שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום".
ועוד כתוב בשו"ע סי' רלג כך:"עכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה,אם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא" ואם תעיין שם תתודע לדבר שכל מה שכתב רבינו דיוצא בכה"ג דווקא אם יתפלל לפני פלג המנחה תפילת מנחה דאל"כ הוי תרתי דסתרי,וכן באמת כתב הרב ערוה"ש שם בסעי' י' "מיהו נראה דאם ביום אחד יתפלל מנחה וערבית בפלג המחנה - לא יצא, דהוי תרתי דסתרי ביום אחד".
הרי התפלל מנחה ורק אז התפלל ערבית וכן ק"ש אמאי לא הרי יקרא שמע של ערבית ואז של שחרית? אם כן ראינו מכל הנ"ל שאין יכולה לעלות לו הספירה בביה"ש לשתי ימים ולא זה בלבד אלא כל ימי הספירה לכתחילה אין יכול לספור של מחר בביה"ש כדברי השו"ע בדין תפילת מנחה,אך רק תעיין בבאה"ג ובאליה זוטא כמדומני בסימ' נח שכתבו דלפני הנץ יכול לצאת יד"ח ק"ש ערבית ושחרית בו זמנית אך לצערי עדיין לא הספקתי לעיין שם.
מקורתיך ברוכים, אולם קודם אין לדמות עלות השחר לביה"ש, עלות השחר הוא יום, רק לעניין ק"ש שתלוי בזמן קימה ושכיבה יש להחשיבו בדיעבד גם כזמן לילה, וע"ז נסובו דברי השו"ע במקור הראשון. וכן לעניין פלג המנחה הלא יום הוא אלא שיש להחשיבו בדיעבד לעניין המסוים התלוי בקרבנות או בזמן שכיבה כלילה, וממילא לא יכול לעשות בו תרתי דסתרי למ"ד זה. אולם ביה"ש הלא הוא ספק וכהרף עין יש בו מעבר ואין כאן תרתי דסתרי, אדרבא הבא ראיה על ביה"ש ואחזור בי מדברי, ואיתך האמת והשלום.
באמרך שיש בבה"ש מעבר חד כהרף עין כוונתך לומר תירוץ על הקושיא איך נבראו עשה דברים בבין השמשות שהרי ה' שבת ביום השביעי על כן יש לתרץ ולומר שבאמת חלק הוא יום וחלק הוא לילה ובו יש מעבר ואין אנו יודעים אותו אלא הבורא אך חייב זמן מעבר זה להיות בין הדקות הללו המכונות בפינו ביה"ש?
אעפ"כ לא הבנתי את החילוק שלך בין בין השמשות לבין קריאת שמע ותפילה.שהרי העיקרון פה הוא אחד כיון שלאותו יחידת זמן התייחסת באופן מסוים שוב אין לך רשות לשנות.
[/quote]פרי יהושע כתב:האמת והשלום כתב:
כהרף עין בסוגי' בשבת, ואין זה התייחסות ליחידת זמן כי אינך מתייחס לכהרף עין.
האמת והשלום כתב:פרי יהושע כתב:האמת והשלום כתב:
כהרף עין בסוגי' בשבת, ואין זה התייחסות ליחידת זמן כי אינך מתייחס לכהרף עין.
פרי יהושע כתב:האמת והשלום כתב:בג' רבעי מיל איכא זמן דהרף עין שאין אדם יכול לעמוד עליו.
האמת והשלום כתב:פרי יהושע כתב:האמת והשלום כתב:בג' רבעי מיל איכא זמן דהרף עין שאין אדם יכול לעמוד עליו.
לזה כיוונתי למעלה עם הקושיא על הרי הוי יום השביעי דשבת בו ה'.
אך בכל מקרה לא הבנתי מהו החילוק כלל ומאכפ"ל אם כהרף עין.
הצעיר באלפי כתב:יתכן לומר דתלוי אם התפלל ערבית ביניהם, דבזה עשאו ללילה, ואפילו אם התפלל בבין השמשות, אך מצינו מושג כזה דלאחר ערבית מקרי לילה לכמה דינים ודו"ק.
האמת והשלום כתב:הצעיר באלפי כתב:יתכן לומר דתלוי אם התפלל ערבית ביניהם, דבזה עשאו ללילה, ואפילו אם התפלל בבין השמשות, אך מצינו מושג כזה דלאחר ערבית מקרי לילה לכמה דינים ודו"ק.
כן אבל לאחר שספר עומר בביה"ש של יום האתמול במעשיו החשיב זמן זה ליום ולא ללילה ושוב אינו יכול להתפלל ערבית.
הצעיר באלפי כתב:האמת והשלום כתב:בעיקרון כבודו צודק, אבל יש מקום לומר כפי שכתבתי ואבאר בס"ד:
ידוע דלגבי ליל שבת נחלקו הפוסקים אי חיישינם לתרתי דסתרי, המשנ"ב (רס"ז, סק"ד ובביאוה"ל) מביא מדרך החיים להקל והוא חולק עליו יעו"ש, אך כידוע הרי המג"א שם מביא עולת שבת שמקיל וגם מבואר כן בלבוש שם, ויסוד דבריהם משום מצות תוספת שבת יעו"ש ואכמל"ב.
אמנם מצינו מהלך חדש בשו"ת פרי יצחק להגר"י בלאזר ז"ל (ח"א סי' ח' או ט' איני זוכר כעת), והוא בונה עפי"ד המג"א האוסר להתפלל מנחה אחר קבלת שבת (וכידוע השאלה לגבי הנשים אחרי הדלקת נרות ואכמ"ל), ולפי"ז כותב הפרי יצחק, דדאם קיבל שבת בפיו (כגון ע"י בואי כלה או מזמור שיר וכדו') הרי תו אינו יכול להתפלל מנחה, שהרי קיבל עליו שבת, ולפי"ז הרי כל הבעיה של תרתי דסתרי הוא משום דהתפלל מנחה הרי גילה שעתה הוא זמן מנחה ואיך יתפלל ערבית, אך אם קיבל שבת בינתיים, הרי כלה זמן מנחה, וממילא כבר אין חסרון להתפלל ערבית גם לפני הלילה ודו"ק יעו"ש.
ולפי"ז ה"ה הכא י"ל סברא זו ג"כ, דאיה"נ שספר בביהש"מ אך כיון שהתפלל ערבית בינתיים, הרי לכו"ע לא יוכל לספור וממילא מסתבר דיכול לספור ספירת יום הבא כנלענ"ד.
מה דעתכם ??
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים