שומע ומשמיע כתב:יישר כוח
יש לציין שבראשונים אחרים מפורש כמו הפירוש הפשוט כמו רש"י לז: 'מתמעט וכויץ'.
הוגה ומעיין כתב:שומע ומשמיע כתב:יישר כוח
יש לציין שבראשונים אחרים מפורש כמו הפירוש הפשוט כמו רש"י לז: 'מתמעט וכויץ'.
עוד מישהו חוץ מהנמוקי יוסף?
לאורחין - צריך חתיכות חשובות לשום לפניהם, ואין דרך כבוד בתבשיל המצטמק, שאין הבשר ניכר בו.
בריושמא כתב:האם לא אמר רב כהנא: אין מקרא יוצא מידי פשוטו?
האם לא מקרא פשוט הוא: 'ותמהר אביגיל ותיקח מאתיים לחם... ומאה צימוקים ומאתיים דבלים ותשים על החמורים' (שמואל א כה יח)?
האם לא מקרא פשוט הוא: 'ויתנו־לו פלח דבלה ושני צמקים' (שמואל א ל יב)?
האם אין הדבלה יבשה וכווצה לעומת התאנה?
האם אין הצימוק יבש וכווץ לעומת הענב?
שומע ומשמיע כתב:הוגה ומעיין כתב:שומע ומשמיע כתב:יישר כוח
יש לציין שבראשונים אחרים מפורש כמו הפירוש הפשוט כמו רש"י לז: 'מתמעט וכויץ'.
עוד מישהו חוץ מהנמוקי יוסף?
כ"כ במג"א ריש רנג, ועיקר דבריו שם הם מהרמב"ן במלמחמות, אבל לא מצאתי אם ברמב"ן מפורש גם ענין זה.
חיים סגל כתב:רש"י בדף ל"ז ע"ב כותב:לאורחין - צריך חתיכות חשובות לשום לפניהם, ואין דרך כבוד בתבשיל המצטמק, שאין הבשר ניכר בו.
לכאורה יבוש אינו גורם זאת, רק כיווץ גורם שלא יהא ניכר הבשר.
יבנה כתב:שבת צא.
"הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה ונמלך עליה לזריעה מהו הכא ודאי כי אישתיק אמחשבה קמייתא לא מיחייב או דילמא בתר השתא אזלינן ומיחייב ואם תמצי לומר בתר השתא אזלינן ומיחייב הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה מהו יש דיחוי לענין שבת או אין דיחוי לענין שבת תיקו"
תלמוד ירושלמי מסכת תרומות פרק ב הלכה ב
פעמים שהשאור יפה והוא תפוח הא אילו סולת היתה צמוקה ועכשיו שהוא שאור יפה והוא תפוח את רואה את התפוח כילו צמק ונראית חסירה ופעמים שהשאור רע והוא צמק הא אלו סולת היתה תפוחה ועכשיו שהשאור רע והוא צמוק את רואה את הצמק כילו תפח ונראית יתירה
באלו זה מופיע במובן של נפח ולא של יובש.
הוגה ומעיין כתב:יבנה כתב:שבת צא.
"הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה ונמלך עליה לזריעה מהו הכא ודאי כי אישתיק אמחשבה קמייתא לא מיחייב או דילמא בתר השתא אזלינן ומיחייב ואם תמצי לומר בתר השתא אזלינן ומיחייב הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה מהו יש דיחוי לענין שבת או אין דיחוי לענין שבת תיקו"
תלמוד ירושלמי מסכת תרומות פרק ב הלכה ב
פעמים שהשאור יפה והוא תפוח הא אילו סולת היתה צמוקה ועכשיו שהוא שאור יפה והוא תפוח את רואה את התפוח כילו צמק ונראית חסירה ופעמים שהשאור רע והוא צמק הא אלו סולת היתה תפוחה ועכשיו שהשאור רע והוא צמוק את רואה את הצמק כילו תפח ונראית יתירה
באלו זה מופיע במובן של נפח ולא של יובש.
ייש"כ. אכן רואים כאן שהצימוק בא בניגוד לתפיחה.
אך יש לבע"ד מקום לומר שהניגוד בא מצד המציאות שבגרוגרת ושאור יבשותן מכווצתן, אך לא שזו עיקר משמעות הצימוק, ונפ"מ שנוכל לקרוא למאכל מצומק גם אם נתייבש רוטבו ולא נתכווץ, ויותר מכך, נוכל לדון את ה"יפה לו" ולהיפך לפי רצון האדם ברוטב ולא לפי דעתו על הנפח.
הוגה ומעיין כתב: אלא שבמין העוזרדים, על שני הזיהויים המקובלים שלו - כפי שפירט בהרחבה ר' משה רענן במאמרו בפורטל הדף היומי - יש תתי-מין גדולים וקטנים, כך שאין הכרח לפרש שהכוונה לגודל זעיר.
יבנה כתב:הוגה ומעיין כתב: אלא שבמין העוזרדים, על שני הזיהויים המקובלים שלו - כפי שפירט בהרחבה ר' משה רענן במאמרו בפורטל הדף היומי - יש תתי-מין גדולים וקטנים, כך שאין הכרח לפרש שהכוונה לגודל זעיר.
הוא כותב שם על עוזרר קוצני: "לאחד ממופעיו (pontica) פירות גדולים יותר בקוטר 1.2-1.5 ס"מ בצבע לבנבן והוא נמכר בשווקים על ידי הערבים."
הזיהוי השני שהציע, העוזרר האדום, יש לו פרי בקוטר 1.3 ס"מ כמבואר בלינק שצירף http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=1771 .
הרי לשני הזיהויים שהציע, מדובר בפרי שקטן בצורה ניכרת מביצה שקוטרה כ 4 ס"מ.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 536 אורחים