כתב הרב חיים דוד הלוי (שהיה רבה של תל אביב) בספרו מקור חיים בשם הרב חיים פלאג'י :
" אחר הי"ב מלבד הייארצייט לא יאמרו השכבה כי אם בראש חודש או באיזה שבת או מועד יאמרו שמן למאור למנוחת פלוני כי אם מאריכים בהשכבות ומאבדין הזמן באמצע התפילה מלבד שיש בזה חשש טורח צבור ובפרט של בעת הצורך לאותם שמתו זה כמה דורות שבודאי פנקסם סגור ועכשיו ע"פ ההשכבה נפתח שוב ללא צורך ומעיינים בדינה ואולי לא תזכה ואין בזו שום צורך והכרח כלל ועיקר שרק בי"ב חודש הראשונים שפנקסה פתוח, וכן ביום פקידתה שבכל שנה ושנה שאז נפתח פנקסה ודנין אותה שוב כדי להעלותה למקומות יותר גבוהים ומדקדקים על עבירות היותר קלות ועל נדנדת עבירה שייך לעשות לה השכבה ולבקש עליה רחמים וה"ה בימים נוראים שספרי חיים ומתים פתוחים, וה"ה כשיש שמחה לאדם הואיל ובאים המה לשמוח בשמחתו עכ"ל" עכ"ל המקו"ח
ושם ציין מקורו לספר רפואה וחיים סימן כד.
ומאידך אלו, ורק אלו דברי הרב חיים פלאג'י (פרק ז אות כד)
"(כד)אחר י"ב חודש מלבד ביאר צייט לא יאמרו השכבה כ"א כשירצה בר"ח או שבת או מועד יאמרו שמן למאור למנוחת כי רבינו האר"י זיע"א היה מלעיג על ההשכבות כמ"ש הרב חיד"א זצוק"ל"
ושאלתי היא מאין לקח הגרח"ד את כל דבריו דלעיל, שכן אין לתלות כאן בטעות דפוס, וגם הגרח"ד לא חשוד עלינו כלל לומר דבר שלא בשם אומרו.
[חיפשתי כבר באוצה"ח את המילים שהזכיר הגרח"ד, ולא מצאתים אלא בספר מקור חיים ובעוד ספר שהעתיק ממנו]
יש לציין עוד כי בחזון עובדיה כתב להדיא שאפשר לומר השכבבה גם לאחר י"ב חודש.