אמירת השכבה לאחר י"ב חודש הגרח"ד בשם(?) הגרח"פ

[עני בן פחמא]

כתב הרב חיים דוד הלוי (שהיה רבה של תל אביב) בספרו מקור חיים בשם הרב חיים פלאג'י :

" אחר הי"ב מלבד הייארצייט לא יאמרו השכבה כי אם בראש חודש או באיזה שבת או מועד יאמרו שמן למאור למנוחת פלוני כי אם מאריכים בהשכבות ומאבדין הזמן באמצע התפילה מלבד שיש בזה חשש טורח צבור ובפרט של בעת הצורך לאותם שמתו זה כמה דורות שבודאי פנקסם סגור ועכשיו ע"פ ההשכבה נפתח שוב ללא צורך ומעיינים בדינה ואולי לא תזכה ואין בזו שום צורך והכרח כלל ועיקר שרק בי"ב חודש הראשונים שפנקסה פתוח, וכן ביום פקידתה שבכל שנה ושנה שאז נפתח פנקסה ודנין אותה שוב כדי להעלותה למקומות יותר גבוהים ומדקדקים על עבירות היותר קלות ועל נדנדת עבירה שייך לעשות לה השכבה ולבקש עליה רחמים וה"ה בימים נוראים שספרי חיים ומתים פתוחים, וה"ה כשיש שמחה לאדם הואיל ובאים המה לשמוח בשמחתו עכ"ל" עכ"ל המקו"ח

ושם ציין מקורו לספר רפואה וחיים סימן כד.

ומאידך אלו, ורק אלו דברי הרב חיים פלאג'י (פרק ז אות כד)

"(כד)אחר י"ב חודש מלבד ביאר צייט לא יאמרו השכבה כ"א כשירצה בר"ח או שבת או מועד יאמרו שמן למאור למנוחת כי רבינו האר"י זיע"א היה מלעיג על ההשכבות כמ"ש הרב חיד"א זצוק"ל"

ושאלתי היא מאין לקח הגרח"ד את כל דבריו דלעיל, שכן אין לתלות כאן בטעות דפוס, וגם הגרח"ד לא חשוד עלינו כלל לומר דבר שלא בשם אומרו.

[חיפשתי כבר באוצה"ח את המילים שהזכיר הגרח"ד, ולא מצאתים אלא בספר מקור חיים ובעוד ספר שהעתיק ממנו]

יש לציין עוד כי בחזון עובדיה כתב להדיא שאפשר לומר השכבבה גם לאחר י"ב חודש.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מועד לכל חי - סימן יט
ועל ענין ההשכבות, הגם דבספר לדוד אמת סימן כב אות ד. הרחיק מאוד אמירתן מכמה טעמי מלבד מה שכתב בספר אמת ליעקב כאשר יעוין שם. וגם בארחות צדיקים כתב דרבינו האר"י היה מלעיג על ההשכבות, הנה ביום הכיפורים דצריכים כפרה גם הם, הוא קרוב לשכר, זאת ועוד דאשכחן בירושלמי ריש פרק ג דיומא. דהיו אומרים עד שבחברון להזכיר זכות אבות ביום הכיפורים, וזה סמך נמי להשכבות דהוא לעורר זכות הצדיקים, ועוד דאיכא תועלת גדול לקהלה הקדושה, דנותנים בעבור זה סך גדול כדי שיאמרו ההשכבה וזה עילוי לנפש המת, ועוד נחמה לקרובים, וקורת רוח, ועל לשון היה מלעיג, צידד בכונתו בספר חיים שאל חלק א סימן עא אות ו, ועיין קמח סולת דף פא ע"א, בר מן דין, דלפי מה שכתב בספר נוהג כצאן יוסף דף מ סוף ע"ד, ראוי והגון הדבר, זו בלבד דיתן השמן למאור מקודם, ויאמר שמתנדב לצאת מכל החששות, ועוד דאימא לך דלפי מה שהבאתי באות סז, הוא הכרח להזכיר נשמות הצדיקים ביום הזה, ודו"ק:

[יוסף חיים אוהב ציון]

הוא פירש את דברי הגר"ח ולא ציטט לשון ופשוט הוא.

[יוסף חיים אוהב ציון]

שו"ת רב פעלים חלק ד - אורח חיים סימן לה
ועוד דמנהגם של ישראל מדורות הראשונים שקודם זמן רבינו האר"י ז"ל ודורות האחרונים עד עתה הם עושים השכבות החזנים לנפטרים בלא נדבת צדקה לעשות החזנים השכבות לכמה וכמה נפשות של ישראל נפטרים מזמן הרבה אעפ"י שאין מי שיתנדב צדקה בעבורם.
ועוד כי מצינו מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל דברים סותרים את דברי החכם הנז' והוא כי מצינו לרבינו מוהרח"ו ז"ל בש' המצות פ' ויחי שכתב וז"ל ענין ההשכבות שאומרים על נפשות הנפטרים כמנהג ש"צ קהלות ספרד מנוחה נכונה וכו' היה מורי ז"ל (ה' האר"י) מלעיג עליהם מאד והיה אומר שלא היו מעלין אבל היו מורידין אם אין נפש המת ההוא ראוי לכך עכ"ל וכוונתו הוא בשביל שמגדילים בבקשה זו את נפש המת על מקומות המעלות עליונים ונכונים ואם אין נפש המת ההוא ראוי לכך גורמים לו ירידה ממעלתו כי הוא ניזוק ומפסיד בזה מצד קטרוג המקטרגים יען כי אז המקטרגים פותחים פיהם לקטרג עליו ולהזכיר עוונותיו וחסרונותיו ע"ד שארז"ל שלשה מזכירין עוונותיו של אדם קיר נטוי ועיון תפלה ומסירת דין. וזו היא כוונת הרדב"ז ז"ל בסי' צ"ד שהביא הרב אמל"י ז"ל שכתב על רבוי ההשכבות שעושים על המתים שמתו זה כמה דורות שבזה מפסידים חצי זמן התפלה והוא ענין בלתי הכרח ורחוק לשכר וקרוב להפסד עכ"ל והיינו קרוב להפסד מצד התעוררות המקטרגים ורחוק לשכר כי מי יודע אם תועיל בקשתו של זה החזן ברחמנותא שמבקש לנפש המת.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כעת מצאתי שכל מה שכתב הוא מקונטרס היחאילי קונטרס בית ה' דף לד ע"ב.

[עני בן פחמא]

מועד לכל חי - סימן יט
ועל ענין ההשכבות, הגם דבספר לדוד אמת סימן כב אות ד. הרחיק מאוד אמירתן מכמה טעמי מלבד מה שכתב בספר אמת ליעקב כאשר יעוין שם. וגם בארחות צדיקים כתב דרבינו האר"י היה מלעיג על ההשכבות, הנה ביום הכיפורים דצריכים כפרה גם הם, הוא קרוב לשכר, זאת ועוד דאשכחן בירושלמי ריש פרק ג דיומא. דהיו אומרים עד שבחברון להזכיר זכות אבות ביום הכיפורים, וזה סמך נמי להשכבות דהוא לעורר זכות הצדיקים, ועוד דאיכא תועלת גדול לקהלה הקדושה, דנותנים בעבור זה סך גדול כדי שיאמרו ההשכבה וזה עילוי לנפש המת, ועוד נחמה לקרובים, וקורת רוח, ועל לשון היה מלעיג, צידד בכונתו בספר חיים שאל חלק א סימן עא אות ו, ועיין קמח סולת דף פא ע"א, בר מן דין, דלפי מה שכתב בספר נוהג כצאן יוסף דף מ סוף ע"ד, ראוי והגון הדבר, זו בלבד דיתן השמן למאור מקודם, ויאמר שמתנדב לצאת מכל החששות, ועוד דאימא לך דלפי מה שהבאתי באות סז, הוא הכרח להזכיר נשמות הצדיקים ביום הזה, ודו"ק:

פחות שייך, עיקר התוספת של הגרח"ד היא הקטע שריבוי האשכבות לאחר י"ב חודש מזיק, וזה לא נכתב שם.

[עני בן פחמא]

הוא פירש את דברי הגר"ח ולא ציטט לשון ופשוט הוא.

הוא כותב ז"ל ועכ"ל ולא נראה שאפשר לומר דבר כזה גדול בן זמנינו, וכי מי עלה השמימה לדעת מה עושה ההשכבה.

[עני בן פחמא]

שו"ת רב פעלים חלק ד - אורח חיים סימן לה
ועוד דמנהגם של ישראל מדורות הראשונים שקודם זמן רבינו האר"י ז"ל ודורות האחרונים עד עתה הם עושים השכבות החזנים לנפטרים בלא נדבת צדקה לעשות החזנים השכבות לכמה וכמה נפשות של ישראל נפטרים מזמן הרבה אעפ"י שאין מי שיתנדב צדקה בעבורם.
ועוד כי מצינו מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל דברים סותרים את דברי החכם הנז' והוא כי מצינו לרבינו מוהרח"ו ז"ל בש' המצות פ' ויחי שכתב וז"ל ענין ההשכבות שאומרים על נפשות הנפטרים כמנהג ש"צ קהלות ספרד מנוחה נכונה וכו' היה מורי ז"ל (ה' האר"י) מלעיג עליהם מאד והיה אומר שלא היו מעלין אבל היו מורידין אם אין נפש המת ההוא ראוי לכך עכ"ל וכוונתו הוא בשביל שמגדילים בבקשה זו את נפש המת על מקומות המעלות עליונים ונכונים ואם אין נפש המת ההוא ראוי לכך גורמים לו ירידה ממעלתו כי הוא ניזוק ומפסיד בזה מצד קטרוג המקטרגים יען כי אז המקטרגים פותחים פיהם לקטרג עליו ולהזכיר עוונותיו וחסרונותיו ע"ד שארז"ל שלשה מזכירין עוונותיו של אדם קיר נטוי ועיון תפלה ומסירת דין. וזו היא כוונת הרדב"ז ז"ל בסי' צ"ד שהביא הרב אמל"י ז"ל שכתב על רבוי ההשכבות שעושים על המתים שמתו זה כמה דורות שבזה מפסידים חצי זמן התפלה והוא ענין בלתי הכרח ורחוק לשכר וקרוב להפסד עכ"ל והיינו קרוב להפסד מצד התעוררות המקטרגים ורחוק לשכר כי מי יודע אם תועיל בקשתו של זה החזן ברחמנותא שמבקש לנפש המת.

הפעם כתובים הדברים, אך בדברי הבן איש חי ולא בדברי הרב פלאג'י, כמו"כ לא כתוב שלא לעשות השכבות לאחר י"ב חודש.

[עני בן פחמא]

כעת מצאתי שכל מה שכתב הוא מקונטרס היחאילי קונטרס בית ה' דף לד ע"ב.

יישר כח, אכן כך הוא, ושם לאחר דברי הגרח"פ מודגש עכ"ל ואז מוסיף הרב יצחק אלפייה את התוספת המובאת במקו"ח. ואם כן יש כאן רק טעות העתקה מפני שכנראה הגרח"ד לא עיין בפנים, והכל בא על מקומו בשלום.

[יוסף חיים אוהב ציון]

החכמתי בזכותך.