לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:קשה לומר שזה פשט הכתובים, שהרי לא מצאנו בשאר מקומות אנשים נקראים כך על שם מקומם, ענתותים, שומרונים, ירושלמים, בית אלים, וכו'. (יתכן ויש באיזהו מקומן ושכחתי, אך ודאי שאין שימוש כזה בדרך כלל) כך שקשה לומר ש'נערים קטנים' פירושו על דרך הפשט הוא מנערן. (גם היה צריך לכנותם נערנים, אם כי זו לא קושיא בדווקא)
יתכן לומר שכיוון שהתנהגו במעשי נערות קראם על שם מקומם בדרך המרמזת את דרך התנהגותם, אך בוודאי שזה זוקק ביאור ולא סתם כינוי.
בוודאי כוונתך שלא מצינו אנשים הקרויים על שם מקומם ללא תיאור נוסף (כי הענתותי, בית האלי וכו', אתה ודאי מכיר). זה לא קושי, כי מדובר בקבוצה שזיהויה המקומי הוא הדבר היחיד הידוע עליה. צירפתי רק כמה דוגמאות, ובאמת לא אדון בכל דוגמא (כדאי לעיין דווקא בפסוקים שאליהם הפניתי, ולא בכדי). העיקרון ברור:
פלישתים - שמואל א ד ט, שמואל ב א כ
הבארותים - שמואל ב ד ג
לעזתים - שופטים טז ב
אפרתי - שופטים יב ה, שמואל א א א, שם יז יב, מלכים א יא כו, רות א ב
השילוני - דברי הימים א ט ה
תרעתים, שוכתים, שמעתים - דברי הימים א ב נה
מקווה שאתה עדיין זוכר, פשוט לקח לי זמן לעבור על מראי המקומות האלו, ואחרי שכתבתי לי שכחתי להעלות את הדברים, מצו''ב
יתכן ולא ביארתי מספיק את דברי דלעיל.
מה שלא מצאנו שקוראים קבוצת אנשים על שם מקום, הוא בשני תנאים, א. כאשר זה בסתמא ולא ככינוי לאנשים מסויימים – ראובן ושמעון הגליליים. ב. כאשר לא מדובר על כלל בני המקום. כאשר מדובר על הכלל כן בא בכתוב בסגנון זה ובפרט כאשר מדובר באומות עמונים מואבים וכו'. פעמים שבא כינוי כללי שמתיחס לקבוצת אנשים פרטית, כמו למשל כאשר באה התקפה של קבוצת אנשים ארמית, מתאים לומר עליהם 'ארמים' בסתמא כי הכוונה היא לשייך אותם לכלל הארמים.
אך כאשר מדובר על קבוצה מאנשי מקום מסויים, שלא הזכירוה בשמם אלא רק בסתמא בכינוי מקומם, זה כמדומה לא מצאנו בדרך כלל ורחוק מלהיות פשט.
כל שכן כאשר מדובר במילה שיש לה משמעות אחרת ברורה בשפה, ועל אחת כמה וכמה, שגם הכינוי נערים אינו מקיים את הגזירה של נערן אלא סוטה ממנו.
ומכאן אפנה לדוגמאות שהביא הרב לייטנר
פלישתים - שמואל א ד ט, שמואל ב א כ.
לא הבנתי מה יש שם, והלא זהו שם אומה, וכך גם מצאנו ארמים מואבים אדומים וכו'
הבארותים - שמואל ב ד ג
הכתוב מדבר בכינוי לכלל יושבי המקום, ולא כזיהוי לאנשים מסויימים ופרטיים.
לעזתים - שופטים טז ב
הכתוב מדבר בכינוי לכלל יושבי המקום, ולא כזיהוי לאנשים מסויימים ופרטיים.
אפרתי - שופטים יב ה, שמואל א א א, שם יז יב, מלכים א יא כו, רות א ב
הוא כינוי לאדם פרטי, ובנוסף לכך הוא אדם שהנביא מכיר לנו אותו מכל הכיוונים וגם נותן לנו את זיהוי מקומו. בכל המקרים הללו לא מדובר בכינוי לקבוצת אנשים סתמאית
השילוני - דברי הימים א ט ה
נראה שהיה שם אדם מפורסם בכינוי זה על שם מקומו, וכל הנושא שם הוא להתיחס אליו כך שבוודאי זה היה כינוי. מה שבוודאי לא ניתן לומר לגבי קבוצת האנשים העלומה שהתקלסה באלישע.
תרעתים, שוכתים, שמעתים - דברי הימים א ב נה.
אלו הם שמות כלל בני המשפחה