יעקב בורלשטיין כתב:ו יח. ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע. ובכל זאת נזקק אלישע להכאת הארמים בסנוורים והבאתם לשומרון. וצריך ביאור מה טעם בכל התרמית הזו ומה ענין בה כאשר הנביא חוסה בלב מחנה רכבי אש.
ו יט. ויאמר אליהם אלישע לא זה הדרך וגו'. לכאורה צריך ביאור לשם מה כל הענין לקחת את הארמים לשומרון, ומדוע לא יספיק שרכבי האש יבערו את רכבי הברזל עד תומם, או שאלישע יסבבם עד שילכו בטעות חזרה לארם ורק אז יבינו כיצד הוליכום שולל, ומה טעם בכל ההליכה לשומרון.
ואפשר לפרש, שהרי למלך ארם היו הנחות לא נכונות בנסיונו לקחת את הנביא, ראשית הוא חושב שבכך הוא יכול לסכל את פעולות הנביא, ושנית, משמע קצת בלשון הכתובים (וכך נקט המלבי"ם) שמלך ארם היה סבור שאלישע יעבור לשרת אותו.
והסיבה לשתי טעויות אלו היא אחת, מלך ארם היה סבור שאלישע הוא כדרך הנביאים שנהגו אצל הגויים שיש להם איזו ראיה מסויימת שעדיפה על פני שאר בני אדם, אך לא הבין שמדובר בכוח ששואב ממקור כל הכוחות שבעולם.
ולפיכך, אם רק היו חיילי ארם ניגפים לפני אלישע, היה מלך ארם מתחזק בטעותו לחשוב שכנראה שעל ידי כוח עדיף יותר ופיתוי גדול יותר יסכים אלישע לעבור להיות לצדם של הארמים. ולשם כך הביא אלישע את חיילי ארם לשומרון, למען יראו כי נביא הוא לישראל וכל כוחו מהם ועבורם, ואם כן פשוט שאין שום טעם ליקח את אלישע ולשכנעו לעמוד לצד הגויים, שהרי כל כוחו של אלישע אינו אלא כנביא שליח לעם ולא כקוסם ומכשף בעל כוחות עליונים.
ו כג. ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל. ולכאורה קשה מהפסוק הבא. ועמדו בזה המפרשים, ולענ"ד יש לבאר שביאת גדודים אינה מלחמה של ממש אלא רק שוד, ועל כך נאמר שגדודי ארם הבינו שאין תוחלת במתקפות ביזה, ולפיכך חדלו מלבוא בארץ ישראל, אך ודאי שלא ויתרו על רעיון של מלחמה כללית, ובמלחמה שכזו אין חשש מכך שהאויב ידע מראש כיוון שממילא היא נעשית בפרסום רב.
יעקב בורלשטיין כתב:ו יח. ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע. ובכל זאת נזקק אלישע להכאת הארמים בסנוורים והבאתם לשומרון. וצריך ביאור מה טעם בכל התרמית הזו ומה ענין בה כאשר הנביא חוסה בלב מחנה רכבי אש.
ו יט. ויאמר אליהם אלישע לא זה הדרך וגו'. לכאורה צריך ביאור לשם מה כל הענין לקחת את הארמים לשומרון, ומדוע לא יספיק שרכבי האש יבערו את רכבי הברזל עד תומם, או שאלישע יסבבם עד שילכו בטעות חזרה לארם ורק אז יבינו כיצד הוליכום שולל, ומה טעם בכל ההליכה לשומרון.
יעקב בורלשטיין כתב:ז ג. וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער. מבואר שהמצורעים היו יושבים מחוץ לעיר, וכך גם מבואר להלן בפירוש שהיו בפתח השער מבחוץ, שהרי מבלעדי כן לא היו יכולים ליפול על מחנה ארם. ויש לידע מדוע ישבו מחוץ לעיר.
והנה, האיסור על המצורע לישב בעיר הוא דווקא בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. וההר שומרון לכאורה לא היה בנוי לפני שעמרי קנה אותו, כך משמע גם בכתובים (שקנה הר ובנה אותו, ולא קנה עיר בנוייה), וגם בדברי חז"ל שאמרו 'מפני זכה עמרי למלוכה מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל', ולכאורה כוונת כרך הוא עיר המוקפת חומה שאותה הוסיף עמרי.
ואם כן יש לומר באחת משתי דרכים, או שסברו שלא כמו שנפסקה הלכה, שגם ערים המוקפות חומה שלא מימות יהושע בן נון הן קדושות, או שאף שלא נקטו כן, נהגו בשומרון סלסול כביכול היא אחת מערי הממלכה הקדומות, ובכדי להחשיבה ולדמותה לירושלים, ועיין בתנא דבי אליהו רבה פרק ט שמבואר שמלכי ישראל עשו את שומרון למען תהיה להם כירושלים למלכי יהודה.
ואפשר, שלא היה זה משום דברי התורה, אלא שלא רצו שיהיו בתוכם מצורעים, ואם כן אין כאן קושיא כלל. (חלק מהערות אלו שמעתים בשיעורו של הגר"צ רוטברג).
יעקב בורלשטיין כתב:ח ג. ותצא לצעוק אל המלך אל ביתה ואל שדה. מבואר בתיבת 'ותצא' שתחילה הגיעה למקומה ורק לאחר שראתה שנגזלו ממנה ביתה ושדה הלכה לצעוק על כך לפני המלך. ויש להפליא מדוע אדם שנגזלה ממנו שדה בשונם היה צריך להרחיק לכת עד שומרון בכדי לקבול לפני המלך בעצמו, וכי לא היו דיינים ושופטים בישראל. וצל"ע. .
בברכה המשולשת כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ח ג. ותצא לצעוק אל המלך אל ביתה ואל שדה. מבואר בתיבת 'ותצא' שתחילה הגיעה למקומה ורק לאחר שראתה שנגזלו ממנה ביתה ושדה הלכה לצעוק על כך לפני המלך. ויש להפליא מדוע אדם שנגזלה ממנו שדה בשונם היה צריך להרחיק לכת עד שומרון בכדי לקבול לפני המלך בעצמו, וכי לא היו דיינים ושופטים בישראל. וצל"ע. .
אולי היה הגזלן אלים וא"א להוציאו משם אלא ע"י המלך
בברכה המשולשת כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ח ג. ותצא לצעוק אל המלך אל ביתה ואל שדה. מבואר בתיבת 'ותצא' שתחילה הגיעה למקומה ורק לאחר שראתה שנגזלו ממנה ביתה ושדה הלכה לצעוק על כך לפני המלך. ויש להפליא מדוע אדם שנגזלה ממנו שדה בשונם היה צריך להרחיק לכת עד שומרון בכדי לקבול לפני המלך בעצמו, וכי לא היו דיינים ושופטים בישראל. וצל"ע. .
אולי היה הגזלן אלים וא"א להוציאו משם אלא ע"י המלך
בברכה המשולשת כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ו יח. ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע. ובכל זאת נזקק אלישע להכאת הארמים בסנוורים והבאתם לשומרון. וצריך ביאור מה טעם בכל התרמית הזו ומה ענין בה כאשר הנביא חוסה בלב מחנה רכבי אש.
ו יט. ויאמר אליהם אלישע לא זה הדרך וגו'. לכאורה צריך ביאור לשם מה כל הענין לקחת את הארמים לשומרון, ומדוע לא יספיק שרכבי האש יבערו את רכבי הברזל עד תומם, או שאלישע יסבבם עד שילכו בטעות חזרה לארם ורק אז יבינו כיצד הוליכום שולל, ומה טעם בכל ההליכה לשומרון.
הסוסים וכו' היו החיזיון. לא היו שם סוסי אש גשמיים וכו'
יעקב בורלשטיין כתב:בברכה המשולשת כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ו יח. ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע. ובכל זאת נזקק אלישע להכאת הארמים בסנוורים והבאתם לשומרון. וצריך ביאור מה טעם בכל התרמית הזו ומה ענין בה כאשר הנביא חוסה בלב מחנה רכבי אש.
ו יט. ויאמר אליהם אלישע לא זה הדרך וגו'. לכאורה צריך ביאור לשם מה כל הענין לקחת את הארמים לשומרון, ומדוע לא יספיק שרכבי האש יבערו את רכבי הברזל עד תומם, או שאלישע יסבבם עד שילכו בטעות חזרה לארם ורק אז יבינו כיצד הוליכום שולל, ומה טעם בכל ההליכה לשומרון.
הסוסים וכו' היו החיזיון. לא היו שם סוסי אש גשמיים וכו'
רכבי אש שיכולים לקחת את אליהו השמימה יכולים גם לשרוף דברים, כך גם אש שיורדת מהשמים בדבר אליהו.
פרי יהושע כתב:(וכמובן כרם נבות היה בעצת אשתו המרשעת, וסוף דבר היה סר וזעף בעצמו מיסוריי המצפון שלו)
ועל אף שאמרו חז"ל שמלך בכיפה, וזה דבר מדהים!
יעקב בורלשטיין כתב:ז ב. ויען השליש אשר למלך נשען על ידו. באמת גם המלך לא האמין כל כך בדברי הנביא כמבואר להלן שהיה ברור לו כי חיל ארם ברחו בדרך רמייה בכדי לחזור ולהכותו, ונראה שלא לחינם מדגישה כתוב כי מדובר בשליש שהמלך נשען על ידו, אלא לומר שבדברים אלו ביטא השליש כביכול את כוונת אדונו.
שם. אשר למלך נשען על ידו. כמדומה שבא הכתוב להדגיש את עוצם השייכות והחיבור בין השליש למלך, ובכך להבהיר שחטאו של השליש הוא בעצם חטא של המלך במידת רבה. גם להלן בתיאור החטא בפעם השניה חוזר הכתוב ומדגיש עובדה זו.
ז ב. ויען השליש כו' ויאמר הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה הדבר הזה. מפליא הדבר שכאשר המלך נזעק למראה האשה שרוצה לאכול את בן חבירתה הוא מזדעק ואומר שהיום יוסר ראשו של אלישע, כביכול בידיו של אלישע לפתור את בעיית הרעב, ואילו כאשר הם מגיעים לפני אלישע, שלישו של המלך פשוט לא מאמין בפתרון אותו אלישע נותן לפניו. (וכמו שכתבנו, שלכאורה זה כולל גם את המלך במידת מה).
יעקב בורלשטיין כתב:ז ג. וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער. מבואר שהמצורעים היו יושבים מחוץ לעיר, וכך גם מבואר להלן בפירוש שהיו בפתח השער מבחוץ, שהרי מבלעדי כן לא היו יכולים ליפול על מחנה ארם. ויש לידע מדוע ישבו מחוץ לעיר.
והנה, האיסור על המצורע לישב בעיר הוא דווקא בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. וההר שומרון לכאורה לא היה בנוי לפני שעמרי קנה אותו, כך משמע גם בכתובים (שקנה הר ובנה אותו, ולא קנה עיר בנוייה), וגם בדברי חז"ל שאמרו 'מפני זכה עמרי למלוכה מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל', ולכאורה כוונת כרך הוא עיר המוקפת חומה שאותה הוסיף עמרי.
ואם כן יש לומר באחת משתי דרכים, או שסברו שלא כמו שנפסקה הלכה, שגם ערים המוקפות חומה שלא מימות יהושע בן נון הן קדושות, או שאף שלא נקטו כן, נהגו בשומרון סלסול כביכול היא אחת מערי הממלכה הקדומות, ובכדי להחשיבה ולדמותה לירושלים, ועיין בתנא דבי אליהו רבה פרק ט שמבואר שמלכי ישראל עשו את שומרון למען תהיה להם כירושלים למלכי יהודה.
ואפשר, שלא היה זה משום דברי התורה, אלא שלא רצו שיהיו בתוכם מצורעים, ואם כן אין כאן קושיא כלל. (חלק מהערות אלו שמעתים בשיעורו של הגר"צ רוטברג).
יעקב בורלשטיין כתב:ז יז. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער. הפקדה זו לא נתפרש לשם מה נצרכה, ובפרט שקשה להניח ששליש חשוב המשמש כמשענת למלך, יועמד כשומר שער סתמי.
/quote]
השליש לא הועמד כשומר שער סתמי! הוא הועמד בתפקיד מווסת כמויות המזון בזמן רעב.יעקב בורלשטיין כתב:ז יז. והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער. הפקדה זו לא נתפרש לשם מה נצרכה, ובפרט שקשה להניח ששליש חשוב המשמש כמשענת למלך, יועמד כשומר שער סתמי.
ז כ. ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימות. זהו סיום הפרשה, וסיימה בדבר רע. ובאמת כל ישועה זו היא בדרך של הסתר פנים וכמתוך הכרח, ולא ברצון ונפש חפיצה.
ראשית, כמו שהזכרנו המחיר המוזכר בכתוב לדגן אינו מחיר זול, אלא מחיר של בצורת, כך אם נניח שרמת המחירים לא השתנתה בהרבה במהלך אותם הדורות. (אם יש לאי מי מקור על כך אשמח לראות).
ההשוואה לגמרא אינה נכונה כלל (ולו רק בגלל שבתקופת התנ"ך לא מדובר בשימוש במטבעות, אלא במשקל). עכ"פ, זה אכן סכום גבוה.יעקב בורלשטיין כתב:ח ג. ותצא לצעוק אל המלך אל ביתה ואל שדה. מבואר בתיבת 'ותצא' שתחילה הגיעה למקומה ורק לאחר שראתה שנגזלו ממנה ביתה ושדה הלכה לצעוק על כך לפני המלך. ויש להפליא מדוע אדם שנגזלה ממנו שדה בשונם היה צריך להרחיק לכת עד שומרון בכדי לקבול לפני המלך בעצמו, וכי לא היו דיינים ושופטים בישראל. וצל"ע.
הצעקה אל המלך היא דרישה אל המוסר, ולא אל החוק. כלומר, למלך יש סמכות לעקיפת החוק, אם הוא רואה בכך צורך מבחינה מוסרית (השווה לצעקה של האשה שטבחה את בנה, ול"צעקת" האשה התקועית לדוד).יעקב בורלשטיין כתב:ח י. לך אמור לו חיה תחיה והראני ה' כי מות ימות. פסוק זה אומר דרשני מדוע אומר אלישע לחזאל לשקר לאדונו אודות השאלה האם יחיה.
רש"י פירש 'חיה תחיה כלפי חזאל', כלומר אין כאן אמירה לבן הדד כלל, אך באמת ודאי שאין זה אלא דרש שהרי הכתוב אומר 'לך אמור'. רד"ק והמלבי"ם מסבירים שחיה תחיה הכוונה שלא ימות מן המחלה, וגם זה פלא שהרי בוודאי 'חיה תחיה' הכוונה היא שיחיה ובפרט שלא החלים ממחלתו אף שלא מת ממנה.
המצודות מפרש באופן אחר שאמר לו זאת לנחמו, ואם כן הוא בדרך שאומרים לחולים ומנחמים אותם אף שאין להם תקווה. אך גם זה דבר מפליא שהרי יש בדבר משום חילול ה' שאומר לו דבר שעומד להתגלות כשקר.
יעקב בורלשטיין כתב:בברכה המשולשת כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ח ג. ותצא לצעוק אל המלך אל ביתה ואל שדה. מבואר בתיבת 'ותצא' שתחילה הגיעה למקומה ורק לאחר שראתה שנגזלו ממנה ביתה ושדה הלכה לצעוק על כך לפני המלך. ויש להפליא מדוע אדם שנגזלה ממנו שדה בשונם היה צריך להרחיק לכת עד שומרון בכדי לקבול לפני המלך בעצמו, וכי לא היו דיינים ושופטים בישראל. וצל"ע. .
אולי היה הגזלן אלים וא"א להוציאו משם אלא ע"י המלך
אחזור על דברי
'וכי לא היו דיינים ושופטים בישראל'?
כל דבר הגיע לאיסטנסיה העליונה ביותר?
עריכה : שוב ראיתי שהרב יהושע כתב ליישב באופן אחר
לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ז ג. וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער. מבואר שהמצורעים היו יושבים מחוץ לעיר, וכך גם מבואר להלן בפירוש שהיו בפתח השער מבחוץ, שהרי מבלעדי כן לא היו יכולים ליפול על מחנה ארם. ויש לידע מדוע ישבו מחוץ לעיר.
והנה, האיסור על המצורע לישב בעיר הוא דווקא בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. וההר שומרון לכאורה לא היה בנוי לפני שעמרי קנה אותו, כך משמע גם בכתובים (שקנה הר ובנה אותו, ולא קנה עיר בנוייה), וגם בדברי חז"ל שאמרו 'מפני זכה עמרי למלוכה מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל', ולכאורה כוונת כרך הוא עיר המוקפת חומה שאותה הוסיף עמרי.
ואם כן יש לומר באחת משתי דרכים, או שסברו שלא כמו שנפסקה הלכה, שגם ערים המוקפות חומה שלא מימות יהושע בן נון הן קדושות, או שאף שלא נקטו כן, נהגו בשומרון סלסול כביכול היא אחת מערי הממלכה הקדומות, ובכדי להחשיבה ולדמותה לירושלים, ועיין בתנא דבי אליהו רבה פרק ט שמבואר שמלכי ישראל עשו את שומרון למען תהיה להם כירושלים למלכי יהודה.
ואפשר, שלא היה זה משום דברי התורה, אלא שלא רצו שיהיו בתוכם מצורעים, ואם כן אין כאן קושיא כלל. (חלק מהערות אלו שמעתים בשיעורו של הגר"צ רוטברג).
דוגמא נהדרת לשימוש בחשיבה 'גמרתית' כשלומדים תנ"ך...
יעקב בורלשטיין כתב:ז ג. וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער. מבואר שהמצורעים היו יושבים מחוץ לעיר, וכך גם מבואר להלן בפירוש שהיו בפתח השער מבחוץ, שהרי מבלעדי כן לא היו יכולים ליפול על מחנה ארם. ויש לידע מדוע ישבו מחוץ לעיר.
והנה, האיסור על המצורע לישב בעיר הוא דווקא בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. וההר שומרון לכאורה לא היה בנוי לפני שעמרי קנה אותו, כך משמע גם בכתובים (שקנה הר ובנה אותו, ולא קנה עיר בנוייה), וגם בדברי חז"ל שאמרו 'מפני זכה עמרי למלוכה מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל', ולכאורה כוונת כרך הוא עיר המוקפת חומה שאותה הוסיף עמרי.
ואם כן יש לומר באחת משתי דרכים, או שסברו שלא כמו שנפסקה הלכה, שגם ערים המוקפות חומה שלא מימות יהושע בן נון הן קדושות, או שאף שלא נקטו כן, נהגו בשומרון סלסול כביכול היא אחת מערי הממלכה הקדומות, ובכדי להחשיבה ולדמותה לירושלים, ועיין בתנא דבי אליהו רבה פרק ט שמבואר שמלכי ישראל עשו את שומרון למען תהיה להם כירושלים למלכי יהודה.
ואפשר, שלא היה זה משום דברי התורה, אלא שלא רצו שיהיו בתוכם מצורעים, ואם כן אין כאן קושיא כלל. (חלק מהערות אלו שמעתים בשיעורו של הגר"צ רוטברג).
מקדש מלך כתב:פרי יהושע כתב:(וכמובן כרם נבות היה בעצת אשתו המרשעת, וסוף דבר היה סר וזעף בעצמו מיסוריי המצפון שלו)
ועל אף שאמרו חז"ל שמלך בכיפה, וזה דבר מדהים!
מאיפה לקחתם את זה?
פרי יהושע כתב:מקדש מלך כתב:פרי יהושע כתב:(וכמובן כרם נבות היה בעצת אשתו המרשעת, וסוף דבר היה סר וזעף בעצמו מיסוריי המצפון שלו)
ועל אף שאמרו חז"ל שמלך בכיפה, וזה דבר מדהים!
מאיפה לקחתם את זה?
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם־שַׂק עַל־בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט׃
הֲרָאִיתָ כִּי־נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי־נִכְנַע מִפָּנַי לֹא־אבי [אָבִיא] הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל־בֵּיתוֹ׃
האמת הביטוי 'סר וזועף' נזכר לפני זה כשנבות לא רצה לתת לו, וגם שם הרי לא התמכר לעשות הרע מעצמו
יעקב בורלשטיין כתב:הרב לייטנר
סקרנות
לפעמים אתה גם נהנה או נתרם?
אני מאוד נהנה מהערותיך, רק שלעיתים קשה לי להגיב להן בגלל הטון.לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ז ג. וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער. מבואר שהמצורעים היו יושבים מחוץ לעיר, וכך גם מבואר להלן בפירוש שהיו בפתח השער מבחוץ, שהרי מבלעדי כן לא היו יכולים ליפול על מחנה ארם. ויש לידע מדוע ישבו מחוץ לעיר.
והנה, האיסור על המצורע לישב בעיר הוא דווקא בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. וההר שומרון לכאורה לא היה בנוי לפני שעמרי קנה אותו, כך משמע גם בכתובים (שקנה הר ובנה אותו, ולא קנה עיר בנוייה), וגם בדברי חז"ל שאמרו 'מפני זכה עמרי למלוכה מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל', ולכאורה כוונת כרך הוא עיר המוקפת חומה שאותה הוסיף עמרי.
ואם כן יש לומר באחת משתי דרכים, או שסברו שלא כמו שנפסקה הלכה, שגם ערים המוקפות חומה שלא מימות יהושע בן נון הן קדושות, או שאף שלא נקטו כן, נהגו בשומרון סלסול כביכול היא אחת מערי הממלכה הקדומות, ובכדי להחשיבה ולדמותה לירושלים, ועיין בתנא דבי אליהו רבה פרק ט שמבואר שמלכי ישראל עשו את שומרון למען תהיה להם כירושלים למלכי יהודה.
ואפשר, שלא היה זה משום דברי התורה, אלא שלא רצו שיהיו בתוכם מצורעים, ואם כן אין כאן קושיא כלל. (חלק מהערות אלו שמעתים בשיעורו של הגר"צ רוטברג).
דוגמא נהדרת לשימוש בחשיבה 'גמרתית' כשלומדים תנ"ך...
זו למשל דוגמא נהדרת לתגובה לא עניינית.
קח בחשבון שלא חתמתי איתך על חוזה לפירוש מלכים, אתה יכול להרגיע, גם אם מישהו יסביר דברים לא כמו שאתה בטוח שהם צריכים להיות מוסברים.
מקדש מלך כתב:פרי יהושע כתב:מקדש מלך כתב:פרי יהושע כתב:(וכמובן כרם נבות היה בעצת אשתו המרשעת, וסוף דבר היה סר וזעף בעצמו מיסוריי המצפון שלו)
ועל אף שאמרו חז"ל שמלך בכיפה, וזה דבר מדהים!
מאיפה לקחתם את זה?
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם־שַׂק עַל־בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט׃
הֲרָאִיתָ כִּי־נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי־נִכְנַע מִפָּנַי לֹא־אבי [אָבִיא] הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל־בֵּיתוֹ׃
האמת הביטוי 'סר וזועף' נזכר לפני זה כשנבות לא רצה לתת לו, וגם שם הרי לא התמכר לעשות הרע מעצמו
בפשטות זה בגלל נבואת אליהו, ולא מיסורי מצפון (ונבואת אליהו היתה כללית על כל חטאיו, אלא שזה היה המכה בפטיש).
לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:הרב לייטנר
סקרנות
לפעמים אתה גם נהנה או נתרם?
אני מאוד נהנה מהערותיך, רק שלעיתים קשה לי להגיב להן בגלל הטון.לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ז ג. וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער. מבואר שהמצורעים היו יושבים מחוץ לעיר, וכך גם מבואר להלן בפירוש שהיו בפתח השער מבחוץ, שהרי מבלעדי כן לא היו יכולים ליפול על מחנה ארם. ויש לידע מדוע ישבו מחוץ לעיר.
והנה, האיסור על המצורע לישב בעיר הוא דווקא בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. וההר שומרון לכאורה לא היה בנוי לפני שעמרי קנה אותו, כך משמע גם בכתובים (שקנה הר ובנה אותו, ולא קנה עיר בנוייה), וגם בדברי חז"ל שאמרו 'מפני זכה עמרי למלוכה מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל', ולכאורה כוונת כרך הוא עיר המוקפת חומה שאותה הוסיף עמרי.
ואם כן יש לומר באחת משתי דרכים, או שסברו שלא כמו שנפסקה הלכה, שגם ערים המוקפות חומה שלא מימות יהושע בן נון הן קדושות, או שאף שלא נקטו כן, נהגו בשומרון סלסול כביכול היא אחת מערי הממלכה הקדומות, ובכדי להחשיבה ולדמותה לירושלים, ועיין בתנא דבי אליהו רבה פרק ט שמבואר שמלכי ישראל עשו את שומרון למען תהיה להם כירושלים למלכי יהודה.
ואפשר, שלא היה זה משום דברי התורה, אלא שלא רצו שיהיו בתוכם מצורעים, ואם כן אין כאן קושיא כלל. (חלק מהערות אלו שמעתים בשיעורו של הגר"צ רוטברג).
דוגמא נהדרת לשימוש בחשיבה 'גמרתית' כשלומדים תנ"ך...
זו למשל דוגמא נהדרת לתגובה לא עניינית.
קח בחשבון שלא חתמתי איתך על חוזה לפירוש מלכים, אתה יכול להרגיע, גם אם מישהו יסביר דברים לא כמו שאתה בטוח שהם צריכים להיות מוסברים.
אני לא מעיר על כל דבר, ואם הדבר מפריע לך, אוכל להפסיק להעיר.
הפלפול אודות האיסור לישב דווקא בערים המוקפות חומה הוא מיותר. האם לדעתך בערי הגויים מסביב התירו למצורעים לשבת בתוך העיר, כי לדידם זה לא איסור הלכתי?!
לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:הרב לייטנר
סקרנות
לפעמים אתה גם נהנה או נתרם?
אני מאוד נהנה מהערותיך, רק שלעיתים קשה לי להגיב להן בגלל הטון.לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ז ג. וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער. מבואר שהמצורעים היו יושבים מחוץ לעיר, וכך גם מבואר להלן בפירוש שהיו בפתח השער מבחוץ, שהרי מבלעדי כן לא היו יכולים ליפול על מחנה ארם. ויש לידע מדוע ישבו מחוץ לעיר.
והנה, האיסור על המצורע לישב בעיר הוא דווקא בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. וההר שומרון לכאורה לא היה בנוי לפני שעמרי קנה אותו, כך משמע גם בכתובים (שקנה הר ובנה אותו, ולא קנה עיר בנוייה), וגם בדברי חז"ל שאמרו 'מפני זכה עמרי למלוכה מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל', ולכאורה כוונת כרך הוא עיר המוקפת חומה שאותה הוסיף עמרי.
ואם כן יש לומר באחת משתי דרכים, או שסברו שלא כמו שנפסקה הלכה, שגם ערים המוקפות חומה שלא מימות יהושע בן נון הן קדושות, או שאף שלא נקטו כן, נהגו בשומרון סלסול כביכול היא אחת מערי הממלכה הקדומות, ובכדי להחשיבה ולדמותה לירושלים, ועיין בתנא דבי אליהו רבה פרק ט שמבואר שמלכי ישראל עשו את שומרון למען תהיה להם כירושלים למלכי יהודה.
ואפשר, שלא היה זה משום דברי התורה, אלא שלא רצו שיהיו בתוכם מצורעים, ואם כן אין כאן קושיא כלל. (חלק מהערות אלו שמעתים בשיעורו של הגר"צ רוטברג).
דוגמא נהדרת לשימוש בחשיבה 'גמרתית' כשלומדים תנ"ך...
זו למשל דוגמא נהדרת לתגובה לא עניינית.
קח בחשבון שלא חתמתי איתך על חוזה לפירוש מלכים, אתה יכול להרגיע, גם אם מישהו יסביר דברים לא כמו שאתה בטוח שהם צריכים להיות מוסברים.
אני לא מעיר על כל דבר, ואם הדבר מפריע לך, אוכל להפסיק להעיר.
הפלפול אודות האיסור לישב דווקא בערים המוקפות חומה הוא מיותר. האם לדעתך בערי הגויים מסביב התירו למצורעים לשבת בתוך העיר, כי לדידם זה לא איסור הלכתי?!
פרי יהושע כתב:מקדש מלך כתב:פרי יהושע כתב:מקדש מלך כתב:פרי יהושע כתב:(וכמובן כרם נבות היה בעצת אשתו המרשעת, וסוף דבר היה סר וזעף בעצמו מיסוריי המצפון שלו)
ועל אף שאמרו חז"ל שמלך בכיפה, וזה דבר מדהים!
מאיפה לקחתם את זה?
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם־שַׂק עַל־בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט׃
הֲרָאִיתָ כִּי־נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי־נִכְנַע מִפָּנַי לֹא־אבי [אָבִיא] הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל־בֵּיתוֹ׃
האמת הביטוי 'סר וזועף' נזכר לפני זה כשנבות לא רצה לתת לו, וגם שם הרי לא התמכר לעשות הרע מעצמו
בפשטות זה בגלל נבואת אליהו, ולא מיסורי מצפון (ונבואת אליהו היתה כללית על כל חטאיו, אלא שזה היה המכה בפטיש).
הפשטות לך אינה הפשטות שלי
(וכנראה ע"פ סגנון השאלה ורוח הפורום שכל אחד חייב להסתתר אחרי איזו מילה כתובה
היה עוזר אם הייתי מביא שהרב רוטברד למשל אומר כמוני
מצטער קשה עלי החיפוש כרגע בהזדמנות)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים