שנינו במשנה (אבות ד, יג) "רבי יהודה אומר, הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון", ויש שפירשו שיזהר בהוראותיו, שאם מורה מחמת שלא למד אין זה שוגג, ויש שפירשו על התלמידים, שאם לא לימד כהוגן, עולה לו זדון, אמנם יש שפירשו שכוונת התנא להזהיר האדם על לימוד התורה והמצוות, שאם יחטא מחמת שלא למד, שגגת תלמוד עולה זדון.
והנה רש"י ריש פרק כלל גדול (שבת דף ס"ז ע"ב) כתב "היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה - שלא ידע שהמלאכות הללו אסורות ועשאם כמה פעמים בכמה שבתות, חייב על כל אב מלאכה חטאת אחת, ואף על פי שחזר וכפלה בכמה שבתות כולה חדא שגגה היא, דהא לא נודע לו בינתים, ולענין שגגת שבת הוא דאיכא למימר ימים שבינתים הויין ידיעה לחלק, אבל לענין שגגת מלאכות לא אמרו הכי, דמשום הפסק ימים אין לו לדעת אלא אם כן ישב ועסק לפני חכמים בהלכות שבת".
ומשמע מדבריו שאם שגג מחמת שלא למד הרי זה נחשב כשוגג.