ביליצר כתב:נו ,מצד מה יהיה פטור מלשלם על מה שהזיק?
ביליצר כתב:אני מתיר לכתחילה!![הרי אין לך בדיעבד גדול מזה]
בברכה המשולשת כתב:איני רואה איך זה נכנס לגדרי עביד איניש.
הרי אסור לו לפרוץ לביתו של החייב ולקחת את הכסף.
אז גם אסור לו לפרוץ לרכבו, וממילא הוא מזיק.
ארזי ביתר כתב:בברכה המשולשת כתב:איני רואה איך זה נכנס לגדרי עביד איניש.
הרי אסור לו לפרוץ לביתו של החייב ולקחת את הכסף.
אז גם אסור לו לפרוץ לרכבו, וממילא הוא מזיק.
אסור לו לפרוץ לביתו של החייב ולקחת את הכסף? גם אם הוא לא גורם שום נזק?
יש מקור לכך, מלבד האיסור של 'לא תהיה לו כנושה'?
ביליצר כתב:הרי ממוני גבך ,גם חלון האוטו שלי הוא , נתקזז אחרי זה,
בברכה המשולשת כתב:ביליצר כתב:הרי ממוני גבך ,גם חלון האוטו שלי הוא , נתקזז אחרי זה,
ממוני גבך זו תביעה ממונית בבית דין, לא היתר של עביד איניש. ובוודאי לא בכה"ג.
ביליצר כתב:בברכה המשולשת כתב:ביליצר כתב:הרי ממוני גבך ,גם חלון האוטו שלי הוא , נתקזז אחרי זה,
ממוני גבך זו תביעה ממונית בבית דין, לא היתר של עביד איניש. ובוודאי לא בכה"ג.
יהודי יקר ,ממוני גבך זוהי מציאות ,סוגיית עביד איניש גם היא סוגיא ,
לאיש אין בית דין כרגע ,הוא מצא במקרה את הרשע שחייב לו מליון דולר וכל החבילה בתוך רכבו ,
הוא זקוק לשבור רק את החלון ,הנני לא רק מתיר לו אלא מחייב אותו ואינני מכיר בית דין שהיה מונע ממנו ,
בברכה המשולשת כתב:חילקתי את א ו-ב לשם נוחות הניסוח בלבד.
כל דיני ממונות (ובעצם הרבה מדיניה של תורה) גדורים בגדרים, וממילא יש לפעול לפי הגדרים, ולא- יהיה הדבר אסור.
לגבי בית הדין- ב"ה אני מכיר כו"כ בתי דין (ודווקא לא בהרכב של סטאז'רים) שישמחו לדון בתיק כזה (של תביעה על החזר הלוואה) בזריזות, ובלי לקחת מעשרות מאף אחד.
ביליצר כתב:בברכה המשולשת כתב:חילקתי את א ו-ב לשם נוחות הניסוח בלבד.
כל דיני ממונות (ובעצם הרבה מדיניה של תורה) גדורים בגדרים, וממילא יש לפעול לפי הגדרים, ולא- יהיה הדבר אסור.
לגבי בית הדין- ב"ה אני מכיר כו"כ בתי דין (ודווקא לא בהרכב של סטאז'רים) שישמחו לדון בתיק כזה (של תביעה על החזר הלוואה) בזריזות, ובלי לקחת מעשרות מאף אחד.
צדיק ,זה לוקח הרבה זמן עד ש....... ,הכסף עלול להעלם ויחד איתו הבריאות של התובע ומשפחתו ולעיתים אף חייו ,
לגבי מעשרות הכונה אכן למעשרות ולא חלילה משהו אחר ,
זאת דעתי ואם הייתי בעצמי דיין ללא פוזות כך הייתי עונה .
ביליצר כתב:מכיון שכבוד תורתו דיין נתחיל כך ,כפי שקראתי בחפזון לשאלת הפותח
אדם שלקח הלואה 100000שח מפלוני שחסך ,על מנת לשלם אחר 3 חדשים ,בשעה שלקח את ההלואה פינטז שיחזיר מכאן או מכאן בסוף הצליח לגייס 100000 ש"ח והחליט שזה לפרנסת ביתו או להשקעה אצל ציציתקניפער ,הוא מתחמק מבעל חובו שאין לו בינתים לשלם ,הכסף כרגע ברכבו .
בבית דין הוא יטען "אין לי" ואין לבית דין שום ידיעה אם משקר אם לאו .הלא יעשה דין לנפשו?
מסדרין לבעל חוב זה אחד שנקלע פתאום לחובות הלא כן ?!
עזריאל ברגר כתב:ביליצר כתב:מכיון שכבוד תורתו דיין נתחיל כך ,כפי שקראתי בחפזון לשאלת הפותח
אדם שלקח הלואה 100000שח מפלוני שחסך ,על מנת לשלם אחר 3 חדשים ,בשעה שלקח את ההלואה פינטז שיחזיר מכאן או מכאן בסוף הצליח לגייס 100000 ש"ח והחליט שזה לפרנסת ביתו או להשקעה אצל ציציתקניפער ,הוא מתחמק מבעל חובו שאין לו בינתים לשלם ,הכסף כרגע ברכבו .
בבית דין הוא יטען "אין לי" ואין לבית דין שום ידיעה אם משקר אם לאו .הלא יעשה דין לנפשו?
מסדרין לבעל חוב זה אחד שנקלע פתאום לחובות הלא כן ?!
א. בדיוק על זה הזהירה התורה "לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו".
ב. לא מוכר לי החילוק שכתבת לגבי מסדרין, ולכאורה הוא לא נכון.
הוה אמינא כתב:איני תוקף על ההשוואה. רק לא מבין מה הקשר בין הסיפור הראשון לשאלה האמיתית.
בשאלה האמיתית המוכר טוען על חוב, ועשה גרמי של נזק במזיד בסכום כפול, [ולא היה לו שום הו"א שיצליח לגבות את החוב]. יש ע"ז סעיף בשו"ע מה עושים בטענה מול טענה.
בסיפור המקדים, ברור לפי השו"ע בסימן ג' שדיינים בבי"ד פוסקים כהרב בברכה, ודיינים שמקבלים מעשרות פוסקים ההיפך. אינני רואה שם מקום לצד אחר. אבל מה נפ"מ?
בברכה המשולשת כתב:הרב ישא ברכה- תפיסת משכון זה לא להזיק, וגם לה יש גדרים.
ולדברי הרב ביליצר- יש גדרים גם למסדרין, ואם באמת לבית הדין נראה שהלווה מערים, אז לא יסדרו לו.
אם באמת אין לו, כי הוא באמת הסתבך או כי הוא שגה באשליות, אז כן מסדרין.
אולם, בל נשכח שאין מצוות הלוואה כלפי מי שנראה בעליל שלא יהיה מסוגל להחזיר, כך שהמלווה אמור לעשות בדיקות לפני ההלוואה.
ואם באמת היה נראה סביר שהלווה יכול יהיה להחזיר, ונראה לבית הדין שהלווה לא הערים או רימה אלא פשוט הסתבך, אז אה"נ יסדרו לו, וכך רצון ה'.
ואגב, בתיאור שכתב כתר"ה על הכסף לחתונה, לפי גדרי מצוות הלוואה באהבת חסד, לא נראה כל שהוא היה מחוייב להלוות ללווה הנ"ל בכה"ג מלכתחילה (ואולי אפילו זה לא היה ראוי להלוות לו, מדין חייך קודמים)
שמש כתב:1. בעיקרון אם היה המלוה פותח הליך לביצוע שטר בהוצל''פ, זה היה מזיק לחייב הרבה יותר מהפקדות חוזרות ונשנות (וגם גורם לו לשלם ככה''נ) כך שהוא עוד יצא בזול. 2. בנוסף, אם אכן הסיפור ה'אמיתי' ארע ממש כך בסכום של 1000 ש''ח ס''ה, החייב צריך להיות שוטה גמור כדי לא לגרד מפה ומשם את הסכום ולהשתחרר מהעניין כך שאיהו דאזיק אנפשיה. 3. מ''מ גם לגופו של עניין הנותן צ'ק הוא ע''ד שיופקד ובאחריותו לדאוג לכיסוי וקשה לומר שהמפקיד ייחשב כמזיק במובן שאפשר לתובעו ע''כ.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 127 אורחים