הרב ניסן וקסמן במאמרו 'לדמותו של הגאון ר' שלמה פוליאצ'יק ז"ל' [תלפיות ניסן תשי"ג <שנה ו חוברת א-ב>] מנסח פתרון לחידת התעלמותו הכמעט מוחלטת של העילוי בתורתו מתורת רבו המובהק הגר"ח הלוי סולובייצ'יק זללה"ה:
מפליא הדבר שזולת איזה קטעים ופעם אחת (דף 378), וגם זה בדרך אגב, אין זכר בספרו לדברי ר' חיים ז״ל, וכמעט שלא הזכירו מעולם בשיעוריו,
למרות שהתעסק בהרבה ענינים שר׳ חיים דרש עליהם ובודאי ידע ״העלוי״ מהם, ולמרות שר׳ חיים היה רבו המובהק, ובלי ספק הושפע ממנו לאין ערוך והיה מעריצו עד להפליא ומרבה לספר ממנו ומדותיו תמיד.
כששאלתיו פעם לפשר הדבר השתמט מלהשיב. אכן משיחתו עמי בפעם אחרת נתישב לי הדבר. פעם הביע לפני שתי מחשבות:
האחת, שלפי דעתו, כל יסודי מחשבות האדם נקבעים, נגמרים ונחלטים אצלו בנערותו, ובשאר ימי חלדו הללו רק מתרחבים ומתפשטים על גבי היסודות שלפנים.
כששאלתי אם הוא דורש לכבוד עצמו וממנו הוא, נענה לי בראשו שיפה כיונתי, שהוא צר את צורות רעיונותיו ורובי תורתו משנת הארבע-עשרה עד שנת השמנה-עשרה לחייו,
ומשם והלאה רק ישב וזיוג זיווגי מחשבות קדומות, והוסיף בארכן ורחבן, אבל בעצמותן ומרכזן, כמעט שלא נתחדשו ולא נשתנו ״סדרי בראשית".
והשנית, אמר, כמדומה שגדולי כשרון המחשבה וקלי מרוץ השכל הנם בודאי מקשיבים טובים להשיג את תורת רבם, אבל מפני שמוחם עובד בלא הרף וחושב מחשבות עצמם, קשה להם לקבל ולהמשיך בדרכי מחשבות של אחרים,
ובעלי כשרון בינוני מסוגלים לפעמים להתמסר יותר ולהתלמד ״מלאכת מחשבת״ רבם. ואף שלא הרהבתי לשאלו גם על זאת, לא היה אצלי שום ספק שגם מחשבתו זאת נבעה מהכרת עצמו.
כשצרפתי את שתי מחשבותיו באתי למסקנה שכיון שכח היצירה שלו התפתח אצלו באופן מופלג עוד בימי עלומיו, וסיגל לעצמו דרכי מחשבות משלו כמעט בכל ענין שנגע בו רבו,
על כן לא ״נדבקה" בו תורת רבו ולא העסיק בה את מחשבתו, בחינת ״איידי דטריד למפלט לא בלע״, ולא ערב ערובי תחומים להכניס את מחשבות רבו לתוך מחשבותיו הוא.
אבל השערה זו נסתרת מנתון עובדתי הבא במאמר אחר של הרב וקסמן הנ"ל בספר השנה של היכל שלמה 'שנה בשנה' תשכ"ז (עמ' 412), תוך כדי דיבורו על הגרא"י פינקל ז"ל הוא מונה את תלמידיו של הר"ח זללה"ה:
השני היה העילוי ממייציט הגאון ר' שלמה פוליאציק. הוא בא לוולוזין בילדותו כשנתיים לפני הבר מצוה שלו ותיכף נתפרסם ע"י הגאון ר' חיים לעילוי נפלא...
אשמח לשמוע רעיונות לפתרון חידה זו.
הערת אגב: ישנם עוד אי-אלו אי דיוקים במאמריו של הרב וקסמן הנזכרים כמו למשל תלמידו העילוי של הגר"ח ששנה ופירש נקרא במאמר אחד יעקב רוטנברג-גרומר ובמאמר אחר יצחק גרומר-רוטנברג. ואולי תרוייהו איתנהו ביה ושיגרא דלישנא נקט. יעמידו היודעים דברים על דיוקם.