גם זו לטובה כתב:והקושיה ידועה הרי הרבה עשו כן ולא עלתה בידם
לא הבנתי כה"צ, אטו ידענא שלא עלתה בידם? וכי ראית פעם שזה חזר ריקם? ברית כרותה שיש לזה השפעה עצומה, ולעולם לא הופרה הברית. ואם תאמר למה לא נתרפא החולה וכו', הן לפי פשוטו הברית נכרתה על מחילת העוונות ולא על כל תפילה שיתפלל אדם (שיגריל בפיס...), וא"כ אדרבה נמחלו העוונות (במידה כזו או אחרת) אחרי שהתפללו בסדר הזה, ומעתה כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד.גם זו לטובה כתב:והקושיה ידועה הרי הרבה עשו כן ולא עלתה בידם
ספר המנהיג הל' תענית כתב:וכתב רב נתן גאון ז"ל, שאין מנהג אצלם לומ' היחיד י"ג מדות בתפילתו ולאומרן לבדו כי אם בצבור, והלואי כשהצבור מתקבצי' ומתענין ומכוונין לבם לאביהם שבשמים שהקב"ה ישמע להם שנ' הן אל כביר ולא ימאס, דברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקם שנ' הנה אנכי כורת ברית וגו', על כן אין ברור לאומרם אלא בצבור. ולפי שאינן חוזרות ריקם היה מנהג לרבי' יעקב מ"כ ז"ל שתכף שהיה משלימם היה אומ' ונקה וסלחת לעוונינו וגו' בלי להפסיק שלא להמתין לחזן להודיע כי הברית כרותה להם ואנו מבקשי' ממנו מה שהתנה לנו והבטיחנו. אב"ן
לא מצאתי בגאונים, אבל לע"ע ראיתי כן אצל א' מהראש', (ומסתמא יש עוד).גם זו לטובה כתב:ראשית חכמה - שמעתי משם הגאונים ... כי כוונת יעשו לפני כסדר הזה אין הכוונה לבד על עטיפת טלית, אלא שיעשו סדר המדות שלמד הקדוש ברוך הוא למשה שהוא אל רחום וחנון, דהיינו מהו רחום אף אתה תהיה רחום וכו' וכן לכל י"ג מדות
ספר מלמד התלמידים לשבת שובה כתב:...ולהזכיר י"ג מדות שהיא ברית כרותה שאינם חוזרות ריקם כמו שדרשו על מה שכתוב הנה אנכי כורת ברית והוא שאנו אומרים זכור לנו היום ובכל יום ברית שלש עשרה וזכירתו תלויה בהזכירנו אותם ובזכרנו שהם דרכי פעולותיו ובלכתנו בדרכים ההם הנאמרים עליו...
עושה חדשות כתב:יל"ע עוד בגדר ובטעם הדבר שאומרים כמה פעמים את הסדר של י"ג מידות, בזה אחר זה, (כגון ג"פ בהוצאת ס"ת להנוהגים כן). מהיכן המקור שכל אמירה ואמירה בפנ"ע מוסיפה לקבלת התפילה.
בברכה המשולשת כתב:וידועים דברי הרמ"ק זיע"א בתומר דבורה שי"ג מידות מועילות דווקא אם האדם נוהג בהתאם מה הוא אף אתה וכו'
שמואל שלומוביץ כתב:ומ"מ ברור שבמקור אינו נאמר דרך זעקה ותפילה שאין מתריעין היו"ט, ואינו אלא דרך קריאה ושבח, שהיחיד קורא בינו לבין עצמו ולא בזעקת הציבור (וכפי הלשון שם 'תקרא וכו''), וצ"ע על מנהגינו שאנו זועקים בזה ביו"ט.
.
שמואל שלומוביץ כתב:עושה חדשות כתב:יל"ע עוד בגדר ובטעם הדבר שאומרים כמה פעמים את הסדר של י"ג מידות, בזה אחר זה, (כגון ג"פ בהוצאת ס"ת להנוהגים כן). מהיכן המקור שכל אמירה ואמירה בפנ"ע מוסיפה לקבלת התפילה.
בתקנת הסליחות שבידינו דווקא נראה שיש קפידא שלא לומר סתם י"ג מידות בזה אחר זה ולעולם קובעים תחינות בין אחד לשני, ומה שאומרים בהוצס"ת אינו מנהג קדמון אלא הנהגה ע"פ הנמצא בכת"י האר"י במחזור אשכנזים, כנזכר בהגה בשע"כ,
וכבר דנו בזה איך מותר לאומרו ביו"ט, ואמנם יש שכתבו שלא לאומרו כלל ביו"ט (אף מחכמי הספרדים המקובלים הדבקים במנהגי האר"י מבלי לזוז מהם) וע"פ דברי האר"י בתפילת הו"ר שאסור להזכיר י"ג מידות אפי בחוש"מ,
ומ"מ ברור שבמקור אינו נאמר דרך זעקה ותפילה שאין מתריעין היו"ט, ואינו אלא דרך קריאה ושבח, שהיחיד קורא בינו לבין עצמו ולא בזעקת הציבור (וכפי הלשון שם 'תקרא וכו''), וצ"ע על מנהגינו שאנו זועקים בזה ביו"ט.
דווקא בסליחות של היום (יום ה' של עשי"ת) נמצא שאומרים ב"פ י"ג מדות בסמיכות כשאומרים י"ג מידות ומיד פותח הש"ץ בפייט של ר' אמיתי בר שפטיה - ה' ה', אבל זה סגנון אמירה שונה וגם כאן יש איזה הפסקה.
שו"ת בנין ציון סי' לו כתב:ב"ה אלטאנא, יום ג' כ"ד אלול תרכ"ו לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה יוסף איזאקזאהן נ"י אב"ד דק"ק ראטטערדאש יע"א.
על מה שכתבת - לא ידעתי על מה נסמך המנהג לומר בראש השנה ויוה"כ וי"ט בשעת הוצאת הס"ת ג' פעמים י"ג מדות וג' פעמים ואני תפלתי הרי לפי פ' רש"י בהא דאמרינן האומר שמע שמע הרי זה מגונה דזה באמר מלה וכופלו אבל בשכופל הפסוק משתקין אותו ולפי' רב אלפס עכ"פ הרי זה מגונה ובשניהם דהיינו בי"ג מדות וגם באני תפלתי לא שייך הטעם שכתב רש"י בסוכה (דף ל"ח) שכופלין בהלל מאודך ולמטה כיון דכל ההלל כפול וגם לא טעם הרשב"ם בפסחים בזה משום דאמרו ישי ודוד ושמואל ואולי רק בשמע ומודים הוי מגונה או משתקינן מטעם דנראה כב' רשויות אבל הכפלת שאר פסוקים שרי עכ"ד.
אשיב - הטור בא"ח (סי' ס"א) כתב האומר שמע שמע פי' שני פעמים משתקין אותו שנראה כשתי רשויות ואיתמר בירושלמי דווקא בצבור אבל ביחיד שרי ונראה שאין לחלק דבגמרא דידן אינו מחלק וכתב הב"י בשם הר"ר יונה דלפי פי' רש"י קשה מה שנהגו לכפול בסליחות פסוק של שמע ישראל אלא שאומרים שכיון שמנהג אבותיהם בידיהם מכמה שנים באמרו אותו כל הקהל מוכחא מילתא שאינם עושים מכוונת שתי רשויות ולא חיישינן להכי וכתב הב"י ומה שטען להתיר מטעם שאומרים אותו כל הקהל קשה בעיני דבירושלמי שכתב רבי' בסמוך משמע איפכא דקאמר דבצבור דוקא חששו לשתי רשויות וא"כ כל שאומרים אותו הקהל איכא למיחש טפי ושמא י"ל דהתם כשאומר אותו יחיד בצבור אבל כשהקהל כולו אומרים אותו ליכא למיחש למידי ולענין הלכה נקטינן כהנך רבוותא דאסרי עכ"ד וכן פסק גם בש"ע לאיסור וכתב עליו הב"ח דמשמעות הסוגיא פ' אין עומדין דוקא ביחיד האומר לפני רבים משתקין משום דמחזי כשתי רשויות אבל כשכל הצבור אומרים לתקוע בלב כל ישראל שימסור נפשו על קדושת שמו יתעלה טוב הדבר מאוד לכפול ג' פעמים דג' פעמים הוי חזקה ועל זה וכיוצא בזה לא אמרו חכמים שלא לומר שמע שמע ועל כן אין לשום חכם וגדול לבטל המנהג במקומות ומדינות שנהגו כן ודלא כמשכ' ב"י כאן ופסק כן בש"ע ללמד אותם שלא יאמרוהו עכ"ל וכתב עליו המג"א דאישתמיטתי' גמרא פ"ד דסוכה שהיו אומרים אנו לי' ולי' עינינו ופריך בגמרא והא אמרינן האומר שמע שמע משתקין אותו והתם כולם היו אומרים אותה אלא ע"כ אפילו כל הקהל אומרים אותה אסור עכ"ל גם האלי' רבה הקשה קושיא זו ונדחק ביישובה ולענ"ד דבריו תמוהים במה שכתב כולם היו אומרים אותה דהרי תנן סוכה (דף נ"א) עמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים וכו' תקעו והריעו ותקעו וכו' היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא ממזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהם ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו לי' עינינו ומשמע מזה דרק הכהנים שירדו מעזרת ישראל לעזרת נשים אמרו כן בפני כל ישראל שנאספו בעזרת נשים ואפילו נאמר דגם שאר כהנים ולוים ואנשי מעשה אמרו עכ"פ אין רמז שם שכל ישראל אנשים ונשים שנאספו בעזרת נשים לשמחת בית השואבה שכולם אמרו ולכן פריך שפיר הרי אמרינן האומר שמע שמע משתקין אותו כיון שלא היו רק יחידים שאמרו בפני כל הקהל כן איכא חשדא אבל מה ראי' מזה שגם אם יאמרו כל הקהל יחד איכא חשדא דשתי רשויות דמי יחשוד את מי ולכן לענ"ד סברת הב"ח נכונה ואם כי אין לפסוק נגד פסק הש"ע עם כל זה בדברים שנהגו כן אין לבטל המנהג ואולי מה שכופלים י"ג מידות ואני תפלתי נתייסד המנהג על פי רבינו יונה והב"ח שהחזיק בדעתו אמנם לענ"ד ליישב מנהג זה אין צורך לזה שאף שמה שרצית לחלק בין שמע שמע ומודים מודים ובין שלש עשרה מידות דדוקא בהנך משתקינן משום דנראה כב' רשויות אינו מבורר לי כ"כ דגם בי"ג מידות ובאני תפלתי יש לדאוג שיחשדו שנאמר כן לב' רשויות שהרי גם על אנו לי' ולי' עיננו /עינינו/ פריך הגמרא משמע שמע ומודים מודים בלא"ה נראה לי לחלק דדוקא באומר שני דברים שווים דרך תחנה ובקשה או דרך שבח ותהלה שייך החשד דב' רשויות לא כן בקורא פסוקי תורה וכתובים וראי' לזה שהרי מצוה לחזור הפרשה שנים מקרא וע"פ האר"י יש לכפול כל פסוק ופסוק וקורין הפסוק שמע ישראל ב' פעמים זה אחר זה ואין קפידא וכיון דמה שמזכירין י"ג מידות אין זה דרך תחנה דא"כ יהי' אסור לאומרם ביום טוב אלא ע"כ לא אומרים רק כקורא פסוק בתורה וכן בואני תפלתי ע"כ אין בזה משום קורא שמע וכופלו. כנלענ"ד הקטן יעקב.
בברכה המשולשת כתב:וידועים דברי הרמ"ק זיע"א בתומר דבורה שי"ג מידות מועילות דווקא אם האדם נוהג בהתאם מה הוא אף אתה וכו'
[דבר אחר] יענך ה' ביום צרה, היה דוד יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב וקרבנות בטלין בעונותיהן של ישראל והיה מצטער על ישראל ואמר, בשעה שהצרות באות על ישראל [מי מכפר עליהם, אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד אל תצטער שכבר גיליתי סדרי סליחה למשה ואמרתי לו, בשעה שהצרות באות על ישראל] יעמדו לפני יחד באגודה [אחת] ויאמרו לפני סדרי סליחה ואני עונה אותם, והיכן גילה אותם, אמר ר' יוחנן ויעבור ה' על פניו ויקרא מלמד שירד הקדוש ברוך הוא מערפל שלו כשליח צבור שמתעטף בטליתו ועובר לפני התיבה וגילה לו [סדרי] סליחה ואמר לו אם יהיה תלמיד חכם שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובתן אל יזוח דעתו עליו, יסתכל בי שלא היה [עמי] שותף במעשה בראשית ירדתי וגליתי סדרי סליחה למשה, ממני ילמדו כל באי עולם, וכל מי שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובתן אני נותן לו שכר טוב, ובשעה שישראל מתקבצין לפני ועומדין באגודה אחת ואומרים לפני סדרי סליחה אני עונה אותם, שנאמר ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו.
בהזכיר מאמרם ז"ל (ראש השנה יז ב) שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור ואמר עשו לפני כסדר הזה, וברית כרותה היא שאינם חוזרות ריקם. ושמעתי בשם ספר לבנת הספיר, שדקדק באומרו עשו לפני ולא אמר אמרו לפני, כי בזה תשובה אל קצת בלתי נענים על יד הסדר הזה. שהוא כי מה שנדר הוא יתברך שאינם חוזרות ריקם, הוא בעשותנו אנחנו המדות ההם. מה הוא אל עושה חסד ורחום וחנון, כן אנחנו, וכן על דרך זה בשאר. אך באמירה ובלי מעשה לא יהיה כן.
וכתב ראשית חכמה פרק א' משער הענוה (אות יד) וזה לשונו: ושמעתי בשם הגאונים, כי על כוונה זו אמרו במסכת ראש השנה (יז ב) על 'ויעבר ה' על פניו ויקרא', אמר רבי יוחנן, אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור והראהו למשה [סדר תפלה] ואמר לו, כל זמן שישראל יעשו לפני כסדר הזה אני מוחל להם, עכ"ל. והדבר קשה, שהרי אנו רואים שכמה פעמים אנו מזכירין י"ג מדות ואינם נענים. אלא אומרים הגאונים, כי כוונת 'יעשו לפני כסדר הזה', אין הכוונה לבד על עטיפת טלית, אלא שיעשו סדר המדות שלמד הקדוש ברוך הוא למשה, שהוא 'אל רחום וחנון', דהיינו מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום וכו', וכן לכל הי"ג מדות, עכ"ל ראשית חכמה.
בברכה המשולשת כתב:וידועים דברי הרמ"ק זיע"א בתומר דבורה שי"ג מידות מועילות דווקא אם האדם נוהג בהתאם מה הוא אף אתה וכו'
גם זו לטובה כתב:והקושיה ידועה הרי הרבה עשו כן ולא עלתה בידם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים