בערבי נחל ועוד מביאים את דברי המהרש"א [מחוסר הנני כעת מ"מ מדוייקים] שעל הכנה למצוה יש שכר בהאי עלמא, [מתייחס על הנאמר בגמ' ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא].
לא זכיתי למצוא את דברי המהרש"א ז"ל, הוא כותב רק שעל 'זריזות' למצוה יש שכר בהאי עלמא אבל לא על 'הכנה'?
תוכד"ד מצאתי.
ערבי נחל במדבר נשא
ישא ה' פניו אליך כו' (ו, כו). אמרו רז"ל בברכות (כ ב) שאמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא, כתיב בתורתך (דברים י, יז) אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד, והרי אתה נושא פנים לישראל, שנאמר ישא כו'. אמר להם, ואיך לא אשא להם פנים, שכתבתי בתורה (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת, והם מדקדקים עד כזית ועד כביצה. וצריך ביאור, דודאי לשון נשיאות פנים הוא בשביל איזה טעם, ואין דרך לישא פנים על מגן רק למי שהוא נשוא פנים מצד צדקותיו וחכמתו, אם כן כי כתיב לא ישא פנים היינו לצדיקים, דאילו לרשעים פשיטא, וא"כ מה זו תשובה שהם מדקדקים כו'.
ויבואר על פי המשנה באבות (פ"ד מכ"ט (כב)) שאין לפניו לא עולה כו' ולא משׂא פנים ולא מקח שחד. ופירש הרמב"ם ז"ל (פירוש המשניות) שאינו מנכה מצוה בעד עבירה, אלא מעניש בעד העבירה ושכר המצוה נשאר. והטעם נ"ל, דהנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קדושין טל ב) כי שכר מצוה אחת אין לה סוף ועוה"ז קטן מהכילה, משא"כ עונש העבירה נותן הקדוש ברוך הוא בזה העולם ודיו, וא"כ איך ינכה המצוה בעד העבירה, כי אף אם ינוכה קצת לא יחסר ממנה כלל לערך גדלה, ודומה לנוטל טפה מן הים שהים נשאר כבתחלה, כך אם ינכו מהמצוה בעד העבירה עדיין ישאר שכר המצוה כבראשונה, וא"כ אין כאן נכיון כלל, וק"ל.
וידוע מה שכתב מהרש"א ז"ל מה שהאדם מוסיף ועושה סייג וגדר מדעתו ניתן לו שכר בהאי עלמא, נמצא בזה כיון שסייג אין כחו ושכרו כל כך כמו גוף המצוה כיון שיוכל להיות משתלם בעוה"ז, לכן בזה יוכל להיות מקח שחד.
וזהו ביאור הש"ס הנ"ל, כי ענין משוא פנים שייך במי שעושה איזה דבר שלא כשורה רק מצד היותו צדיק נושאין בני אדם לו פנים ושותקין לו, ועל זה נאמר אשר לא ישא פנים, שיעניש לצדיק אף על עבירה קלה בעוה"ז, ולכן שאלו [מלאכי השרת] ממ"ש ישא ה' פניו כו' - מצד היותן צדיקים ישתוק להם ולא יענישם אפילו בעוה"ז, וזהו ויחונך, כלשון וחנותי את אשר אחון (שמות לג, יט) שנאמר על טוב עוה"ז, על צדיק ורע לו רשע וטוב לו (ברכות ז א). ועל זה באה התשובה שהם מדקדקים מעצמן מסייג וגדר, לכן יש עלי לישא להם פנים וליתן להם טוב גם בעוה"ז, וק"ל.