שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה הוא היה אומר על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים: וכן את מוצא שלא גלו עשרת השבטים אלא בעון בטול תורה שנאמר לכן גלה עמי מבלי דעת וגו' לכן כאכול קש לשון אש וגו' (ישעי' ה' י"ג וכ"ד). וכן את מוצא שלא (גלה) [גלו] שבט יהודה ובנימין אלא בעון בטול תורה שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי (ישראל) [יהודה] ועל ארבעה לא אשיבנו (עמוס ב' ד') מפני מה על מאסם [את תורת ה'] (שם) וכן [הוא אומר] ושלחתי אש ביהודה (שם ה'). וכן את מוצא שלא חרבה ירושלים אלא בעון בטול תורה שנאמר מי נתן למשיסה יעקב וגו' (ישעי' מ"ב כ"ד) [ומפני מה] ולא (אבוא) [אבו] בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו (שם) [לפיכך] וישפוך עליו חמה אפו (שם כ"ה). וכן את מוצא שלא גלת הארץ אלא בעון בטול תורה [שנאמר לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם הנה אנכי וגו' ותורתי וימאסו בה] (ירמי' ו' י"ח וי"ט). וכה"א מי האיש החכם ויבן זאת (שם ט' י"א) [וכתיב בתריה] ויאמר ה' על עזבם את תורתי (שם שם י"ב):
(א) ה֚וֹי הַשַּׁאֲנַנִּ֣ים בְּצִיּ֔וֹן וְהַבֹּטְחִ֖ים בְּהַ֣ר שֹׁמְר֑וֹן נְקֻבֵי֙ רֵאשִׁ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֥אוּ לָהֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
(ב) עִבְר֤וּ כַֽלְנֵה֙ וּרְא֔וּ וּלְכ֥וּ מִשָּׁ֖ם חֲמַ֣ת רַבָּ֑ה וּרְד֣וּ גַת־פְּלִשְׁתִּ֗ים הֲטוֹבִים֙ מִן־הַמַּמְלָכ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה אִם־רַ֥ב גְּבוּלָ֖ם מִגְּבֻלְכֶֽם:
(ג) הַֽמְנַדִּ֖ים לְי֣וֹם רָ֑ע וַתַּגִּישׁ֖וּן שֶׁ֥בֶת חָמָֽס:
(ד) הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק:
(ה) הַפֹּרְטִ֖ים עַל־פִּ֣י הַנָּ֑בֶל כְּדָוִ֕יד חָשְׁב֥וּ לָהֶ֖ם כְּלֵי־שִֽׁיר:
(ו) הַשֹּׁתִ֤ים בְּמִזְרְקֵי֙ יַ֔יִן וְרֵאשִׁ֥ית שְׁמָנִ֖ים יִמְשָׁ֑חוּ וְלֹ֥א נֶחְל֖וּ עַל־שֵׁ֥בֶר יוֹסֵֽף:
(ז) לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים:
וראשית שמנים ימשחו, אמר רב יהודה אמר שמואל: זה פלייטון. מתיב רב יוסף: אף על פלייטון גזר רבי יהודה בן בבא, ולא הודו לו. ואי אמרת משום תענוג, אמאי לא הודו לו? אמר ליה אביי: ולטעמיך, הא דכתיב השתים במזרקי יין, רבי אמי ורבי אסי; חד אמר: קנישקנין, וחד אמר: שמזרקין כוסותיהן זה לזה, הכי נמי דאסיר? והא רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא ושתה בקנישקנין, ולא אמר ליה ולא מידי! אלא: כל מידי דאית ביה תענוג ואית ביה שמחה - גזרו רבנן, אבל מידי דאית ביה תענוג ולית ביה שמחה - לא גזרו רבנן. השכבים על מטות שן וסרחים על ערשתם - אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שהיו משתינין מים בפני מטותיהן ערומים. מגדף בה רבי אבהו: אי הכי, היינו דכתיב לכן עתה יגלו בראש גלים? משום דמשתינין מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים? - אלא אמר רבי אבהו: אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה, ודובקין מטותיהן זו בזו, ומחליפין נשותיהן זה עם זה, ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן.
וכן אתה מוצא בעשרת השבטים שלא גלו אלא מתוך מאכל ומשתה ושלוה שנאמר השוכבים על מטות שן השותים במזרקי יין.
אהלו - אהלה כתיב רמז לעשרת שבטים שנקראו על שם שומרון שנקראת אהלה, שגלו על עסקי היין, שנאמר (עמוס ו ו) השותים במזרקי יין.
איה"נ, וזה כמו ההשתלשלות הכללית של ע"ז כמבואר ברמב"ם על דור אנוש והלאה.גם זו לטובה כתב:ברש"י שהבאת מדבר על העגלים, שהיו אכן תוצאה ישירה של חלוקת המלכות, וברד"ק מבואר שהע"ז של הבעל שהתחילה באחאב היא הביאה את הגלות.
לכ' העגלים של ירבעם לא גרמו לחטא ביהודה אלא רק הע"ז של אחאב
ואפשר שהעגלים של ירבעם והניתוק מבית המקדש, הם אלו שאפשרו אח"כ לישראל להגיע עד כדי ע"ז.
השל"ה כתב:אבל ראה יעקב פירצה במלכות בית דוד, כשתחלק מלכות בית דוד, כשהומלך ירבעם על עשרת השבטים ונשאר לדוד יהודה ובנימין, ודבר זה גרם חורבן בית ראשון, כי ירבעם הקים שני עגלי זהב, ואחר כך הוסיפו בעבודות זרות, ואחר כך למדו יהודה ובנימין מהם עד גלות הארץ
נוטר הכרמים כתב:עמוס פרק ו:(א) ה֚וֹי הַשַּׁאֲנַנִּ֣ים בְּצִיּ֔וֹן וְהַבֹּטְחִ֖ים בְּהַ֣ר שֹׁמְר֑וֹן נְקֻבֵי֙ רֵאשִׁ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֥אוּ לָהֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
(ב) עִבְר֤וּ כַֽלְנֵה֙ וּרְא֔וּ וּלְכ֥וּ מִשָּׁ֖ם חֲמַ֣ת רַבָּ֑ה וּרְד֣וּ גַת־פְּלִשְׁתִּ֗ים הֲטוֹבִים֙ מִן־הַמַּמְלָכ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה אִם־רַ֥ב גְּבוּלָ֖ם מִגְּבֻלְכֶֽם:
(ג) הַֽמְנַדִּ֖ים לְי֣וֹם רָ֑ע וַתַּגִּישׁ֖וּן שֶׁ֥בֶת חָמָֽס:
(ד) הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק:
(ה) הַפֹּרְטִ֖ים עַל־פִּ֣י הַנָּ֑בֶל כְּדָוִ֕יד חָשְׁב֥וּ לָהֶ֖ם כְּלֵי־שִֽׁיר:
(ו) הַשֹּׁתִ֤ים בְּמִזְרְקֵי֙ יַ֔יִן וְרֵאשִׁ֥ית שְׁמָנִ֖ים יִמְשָׁ֑חוּ וְלֹ֥א נֶחְל֖וּ עַל־שֵׁ֥בֶר יוֹסֵֽף:
(ז) לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים:
שבת סב, ב:וראשית שמנים ימשחו, אמר רב יהודה אמר שמואל: זה פלייטון. מתיב רב יוסף: אף על פלייטון גזר רבי יהודה בן בבא, ולא הודו לו. ואי אמרת משום תענוג, אמאי לא הודו לו? אמר ליה אביי: ולטעמיך, הא דכתיב השתים במזרקי יין, רבי אמי ורבי אסי; חד אמר: קנישקנין, וחד אמר: שמזרקין כוסותיהן זה לזה, הכי נמי דאסיר? והא רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא ושתה בקנישקנין, ולא אמר ליה ולא מידי! אלא: כל מידי דאית ביה תענוג ואית ביה שמחה - גזרו רבנן, אבל מידי דאית ביה תענוג ולית ביה שמחה - לא גזרו רבנן. השכבים על מטות שן וסרחים על ערשתם - אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שהיו משתינין מים בפני מטותיהן ערומים. מגדף בה רבי אבהו: אי הכי, היינו דכתיב לכן עתה יגלו בראש גלים? משום דמשתינין מים בפני מטותיהם ערומים יגלו בראש גולים? - אלא אמר רבי אבהו: אלו בני אדם שהיו אוכלים ושותים זה עם זה, ודובקין מטותיהן זו בזו, ומחליפין נשותיהן זה עם זה, ומסריחין ערסותם בשכבת זרע שאינו שלהן.
ספרי פרשת האזינו פיסקא שיח:וכן אתה מוצא בעשרת השבטים שלא גלו אלא מתוך מאכל ומשתה ושלוה שנאמר השוכבים על מטות שן השותים במזרקי יין.
רש"י פר' נח (ט, כא)אהלו - אהלה כתיב רמז לעשרת שבטים שנקראו על שם שומרון שנקראת אהלה, שגלו על עסקי היין, שנאמר (עמוס ו ו) השותים במזרקי יין.
גם בפרקים הקודמים מוכיח הנביא עמוס את עשרת השבטים על חטאים נוספים מלבד ע"ז, כמו חמס ועושק וכו'. כך זה גם בתוכחות הנביא הושע המיועדות אף הם לעשרת השבטים, וכן בדברי הנביא מיכה.נוטר הכרמים כתב:עמוס פרק ו...
עושה חדשות כתב:בגמ' שבת נו: "אמר רב יהודה אמר רב אילמלי לא קיבל דוד לשון הרע לא נחלקה מלכות בית דוד ולא עבדו ישראל עבודה זרה ולא גלינו מארצנו". ופירש"י "שעל ידי שנחלקה המלכות העמיד ירבעם העגלים שלא יעלו ישראל לירושלים לממשלתו של רחבעם".
ולכאו' זה רק טעם למה עשרת השבטים עבדו ע"ז, אבל הגלות של יהודה ובנימין לכאו' זה בגלל חטאיהם, ולמה היא קשורה לחלוקת המלכות. וצ"ל דע"ז שהיה אצל יהודה ובנימין זה כתוצאה ממה שהיה אצל עשרת השבטים, שלמדו ממעשיהם.
וכ"כ הרד"ק במיכה (א,יג) ז"ל "ראשית חטאת היא לבת ציון - לכיש היא מערי יהודה ולמדה היא תחלה עבודת הבעלים מישראל כי אחאב החל לעבוד הבעלים כי ירבעם לא עבד הבעל אלא אחאב החל בעבודת הבעלים ונתפשטה בישראל וזהו שאמר פשעו ישראל ובארץ יהודה לא היו עובדים הבעלים ויושבי לכיש למדו עבודת הבעלים מישראל וזהו שאמר כי בך נמצאו פשעי ישראל פירוש בך נמצאו תחילה ונתפשט בארץ יהודה עד ציון וזהו שאמר ראשית חטאת היא לבת ציון".
אולי אפשר גם לדייק כך מהפסוקים המובאים לעיל, "גַּם יְהוּדָה לֹא שָׁמַר... וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ".
אשאל להרחיב את ידיעותי בענין זה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים