יענקלה הכונס כתב:האם שייך כיום אפיקורס שאמרו עליו חז"ל שמורידין ואין מעלין, דהרי ידוע שהחזו"א ורבים ס"ל שחילונים כיום דינם כתינוקות שנשבו, ובמי שייך היום דין אפיקורס?
עזריאל ברגר כתב:אם הוא לובש את הבגד בימים שלפני הבר מצווה - הבגד כבר לא יהיה חדש ביום הבר מצווה ולא יוכל לברך עליו...
וביום הבר מצווה עצמו - בוודאי שיש ענין ללבוש בגד חדש או לאכול פרי חדש כדי לברך שהחינו, דלא גרע ממה שכתבו כן בכמה ספרים לגבי כל יום הולדת.
ראה 'סדר ברכת הנהנין' פי"ב סוה"ד (וב'לוח' פי"א הי"ט. וש"נ), שאין מברכים בלבישה שני'; אבל ראה ביה"ל (סי' כב סק"ב) דלא ס"ל הכי. ויעוין הנלקט בכה"ח (שם סק"י. וראה מ"ש בסי' רכה ס"ק לא).פרנקל תאומים כתב: . . אמנם יתכן שהשמחה עדיין נמשכת גם כעבור כמה ימים כשילבש את החליפה שוב בליל הבר מצווה גופיה, שהרי עדיין הם חדשים עבורו . .
עזריאל ברגר כתב:לגבי ברכת שהחינו ביום הולדת, ראה באתר עולמות:
http://olamot.net/shiur/%D7%99%D7%95%D7 ... 7%93%D7%AA
ועוד ראיתי שהביאו, שבשו"ת גנזי יוסף כתב: "יודע אני שיש איזה אנשי מעשה שבכל שנה כשמגיע יום הולדת אותם, שמהדרין לברך שהחיינו על איזה פרי או בגד חדש... וודאי מהראוי ליתן שבח והודאה לשמו הגדול יתברך".
וכך כותב מרנא הבא"ח: "כשיגיע לשישים או לשבעים, נכון ללבוש בגד חדש או ייקח פרי חדש ויברך עליו 'שהחיינו', ויכוין גם על שנותיו, ויש עושים סעודה כשיגיעו לשבעים" (בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת ראה סעיף ט).
כך גם בספר "כף החיים" מביא ש"גם בזה יש לברך שהחיינו על פרי חדש ויכוון לפטור שניצול מכרת" (סימן רכג, כט).
וכן הורה הרבי מליובאוויטש (במנהגי יום הולדת שפרסם), להשתדל ביום הולדת לברך שהחינו על פרי חדש או על בגד חדש.
פרנקל תאומים כתב:מי שנוהג בתפיליו ברצועות שחורות משני הצדדים, האם גם הוא צריך לשמור שרצועות התש''ר המשתלשלות לא יתהפכו?
עושה חדשות כתב:הקנס של אונס ומפתה, האם זה גם במקרה שהנערה היא זאת שפיתתה את הבועל?
עזריאל ברגר כתב:פרנקל תאומים כתב:מי שנוהג בתפיליו ברצועות שחורות משני הצדדים, האם גם הוא צריך לשמור שרצועות התש''ר המשתלשלות לא יתהפכו?
איני רואה חילוק בהלכות היפוך הרצועה הקשור לצבע הרצועות. לא אמרו בגמרא שצריך שהצד השחור יהיה כלפי חוץ, אלא הצד היפה.
ועכ"פ גם ברצועות שאינן שחורות מב' צידיהן - אין צורך להקפיד בהנ"ל.
פרנקל תאומים כתב:עזריאל ברגר כתב:פרנקל תאומים כתב:מי שנוהג בתפיליו ברצועות שחורות משני הצדדים, האם גם הוא צריך לשמור שרצועות התש''ר המשתלשלות לא יתהפכו?
איני רואה חילוק בהלכות היפוך הרצועה הקשור לצבע הרצועות. לא אמרו בגמרא שצריך שהצד השחור יהיה כלפי חוץ, אלא הצד היפה.
ועכ"פ גם ברצועות שאינן שחורות מב' צידיהן - אין צורך להקפיד בהנ"ל.
???
הרמב"ם והשו"ע (בסימן כ''ז) כתבו להיזהר שהרצועה לא תתהפך: "צריך שיהיה השחור שברצועות לצד חוץ ולא יתהפכו בין של יד בין של ראש".
או שאולי כוונתך שא''צ להקפיד על המשתלשל כ''א רק על הרצועה המקיפה את הראש?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:קיבלתי באישי.
מחד גיסא, בסליחות היום אומרים שהיום נשתברו הלוחות. והם נשתברו באותו יום שעשו העגל. כשלפי חשבונם התעכב משה רבינו מלרדת מההר ביום הקודם ודחאם אהרן למחר, ובבוקר השכימו ועשו העגל, ולא ירד למחרת העגל.
א"כ זה י"ז תמוז.
ולמה את העגל גופא לא מזכירים בסליחות כסיבה לצום. חשבתי ע"ז כבר מזמן ואכמ"ל.
מצד שני צריכים לחשב מ' ימים מז' סיון מתן תורה ועלייתו להר. והיום שירד וראה העגל והמחולות ושבר הלוחות תלוי אם סיון היה מלא ל' ימים או חסר כ"ט ימים.
עזריאל ברגר כתב:א. הוא כמובן לא יכול להיות "אונס".עושה חדשות כתב:הקנס של אונס ומפתה, האם זה גם במקרה שהנערה היא זאת שפיתתה את הבועל?
ב. קנס המפתה - הוא לאביה, ואין לה רשות למחול עליו, ולכאורה עדיין יכול אביה לתבוע את הבועל.
עושה חדשות כתב:אדם שנגמר דינו למיתה ואח"כ נשתטה, האם ממיתים אותו כדינו או לא.
(לכאו' בהל' אישתני דינא לא מצינו פטור אחרי גמ"ד, אבל שמא י"ל דהשוטה מופקע מקיום עונשין).
עושה חדשות כתב:עזריאל ברגר כתב:א. הוא כמובן לא יכול להיות "אונס".עושה חדשות כתב:הקנס של אונס ומפתה, האם זה גם במקרה שהנערה היא זאת שפיתתה את הבועל?
ב. קנס המפתה - הוא לאביה, ואין לה רשות למחול עליו, ולכאורה עדיין יכול אביה לתבוע את הבועל.
לא שאלתי מצד מחילה, אלא שמא אין דין קנס כאשר היא יזמה את כל הענין, ולכן הזכרתי את אונס כדי להבחין שיש פה ג' דרגות, או שהוא אנס או שהוא פיתה או שהוא אפילו לא פיתה.
פרנקל תאומים כתב:עזריאל ברגר כתב:אם הוא לובש את הבגד בימים שלפני הבר מצווה - הבגד כבר לא יהיה חדש ביום הבר מצווה ולא יוכל לברך עליו...
וביום הבר מצווה עצמו - בוודאי שיש ענין ללבוש בגד חדש או לאכול פרי חדש כדי לברך שהחינו, דלא גרע ממה שכתבו כן בכמה ספרים לגבי כל יום הולדת.
זאת אכן השאלה:
אם הוא מחדש בליל הבר מצווה, אזי לכאו' כדאי שיברך שהחיינו בשעת הלבישה ולא בשעת הקנייה והיינו בליל הבר מצווה וכדבריך- יכוון גם על התפילין ושאר הדברים.
אבל אם הוא מחדש כבר לפני הבר מצווה (כגון: כשעושים את האופרוף-עלייה לתורה בשבת שקודם הבר מצווה), אז אמנם יתכן שהשמחה עדיין נמשכת גם כעבור כמה ימים כשילבש את החליפה שוב בליל הבר מצווה גופיה, שהרי עדיין הם חדשים עבורו, וא''כ עדיין יוכל לברך שהחיינו, אז אולי נכון שימתין עד אז כדי שיוכל לברך כמצווה ועושה וכדבריך שיוכל לכווין גם על שאר הדברים.
או שמא, אין כדאי להמתין, והנכון הוא שיברך בשעת הלבישה הראשונה שאז השמחה היא וודאית וגדולה. ואפי' שהוא עוד קטן.
נ'''ב:
מעולם לא שמעתי על עניין להתחייב ב''שהחיינו'' בסתם יום הולדת, והדבר נראה בעיניי תימה גדולה. בכלל, לא כ''כ מצינו עניין ביום הולדת, מלבד ימי הולדת בעלי משמעות מסויימת שהוזכרו בחז''ל (13,70 וכיו''ב). כידוע מה שהיו אומרים הסבים: "יום הולדת, את פרעה".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 98 אורחים