ורבה, דאסר בהכנה שאינה בידים ממש: לטעמיה דאמר רבה, בפסחים (דף מז:) ויליף מהכא דמוקצה דאורייתא. והכינו, והזמינו כגון מכאן אני אוכל למחר דאי משום הכנה בידים ולומר שיאפו ויבשלו מבעוד יום בהדיא כתיב את אשר תאפו אפו אלא הזמנה בפה קאמר וכתיב ביום הששי וסתם ששי חול הוא ואחשבה (בכת"י: 'ואצרכה') רחמנא לסעודת שבת שיזמיננה מבעוד יום ובחול: ואין יום טוב מכין לשבת, ויום טוב נמי קרוי שבת ובעיא סעודתו הזמנה והזמנתה בחול אבל סעודת חול לא חשיבא ולא שייכא בה הזמנה הלכך באחד בשבת בעלמא לית לן למיסר ביצה שנולדה ביה משום דאתכן בידי שמים דסעודת חול לא אצרכה רחמנא זמון מבעוד יום דלא שייך בה מוקצה:
והנה באיסור אכילת דבר שאינו מוכן פליגי הראשונים. רוב הראשונים ס"ל שדבר שהוכן בשבת וביום טוב ליום אחר אסור, דהויא מלאכת שבת, אפילו אם הוכן באופן שאינו מלאכה, וכדברי הבעל המאור דהויא גזירת הכתוב. אבל רש"י לא פירש הכי, ויש לומר הטעם, דקשה ליה למה דבר שהוכן בידי שמים אסור, הרי לא הוכן באיסור, ועל כן פירש, שדבר שלא הוכן מלפני שבת או מלפני יו"ט אסור משום מוקצה, אע"ג שלמעשה דבר שנולד ביום טוב לא הוקצה כלל, שהרי לא היה בעולם, אלא ס"ל לרש"י שכיון שלא הוכן, חשיב מוקצה.
אבל מה שקשה בפירוש רש"י הוא, דא"כ בחול הטעם שמותר אינו משום שסעודת חול לא חשיבא, אלא שאפילו אם חשיבא, מכל מקום אין לאסור משום מוקצה, דהרי אין איסור מוקצה בחול. וא"כ קשה לרש"י בתרתי, מאי האי דאמר, דסעודת חול לא חשיב, דמאי נפק"מ אי חשיב אם לאו. ומאי האי דאמר דלא שייכא בה הזמנה, דלפום ריהטא משמע, שאפילו אם מכין משבת לחול לא עביד איסורא כלל, כיון דלא שייכא הזמה לסעודת חול. ומאי האי דסיים דסעודת חול לא אצרכה רחמנא זמון, דאפילו אם אצרכה זימון, עדיין מותר דמאיזה טעם יש לאסור?
והנה לפני כמה שנים טובות בסעודת שבת בבוקר אמרתי לא"מ שליט"א שאין איסור להכין משבת לסעודת חול, והבאתי הרש"י הנ"ל. ואבי לא קיבל את דברו, ובמוצ"ש הלך לרב הקהילה ר' בצלאל רקוב זצ"ל לשאול אותו פשט ברש"י. (מסכת ביצה היתה אחת המסכתות החזקות שלו.) והוא ענה שלפני הרבה שנים כשהיה במונטריי בשוויץ, הוא התווכח עם ר' יצחק שיינר יאריך ה' ימיו ושנותיו בנעימים על רש"י זה, ר' יצחק היה סבור שבאמת אין איסור הכנה בסעודת חול, ור' בצלאל היה סבור שבודאי הדבר אסור. והסכימו ללכת לרב מבריסק שיכריע ביניהם, והוא הכריע כרב"ר. אבל לא זכיתי לשמוע איך פירש ברש"י.
אשר על כן אני שואל, האם יש מישהו שיש לו פשט חלק וישר ברש"י בלי יותר מדי פלפול וגג על גג, אלא משהו חלק שיסביר דברי רש"י באופן ברור ומובן.