המכשף היהודי משוואבך
עקב עיסוקו בקבלה הואשם בכישוף והיה בכלא במשך 27! שנים
מצאתי עליו כאן מעט
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2954
בית פרנקל: שלושה דורות בארץ ועשרה דורות שקדמו להם בגולה.
במחצית השנים של המאה השש-עשרה היה אחד מראשי הקהילה היהודית בוינה ר' יצחק הלוי פרנקל . בנו יעקב קאפל היה בנקאי וביתו המפואר בבאדהגאססה 38 שבוינה שימש מרכז לתורה ועסקנות צבורית. גדולי התורה בימים ההם, וביניהם ר' אפרים כהן מוילנה, בעל "שערי אפרים", היו מתגוררים בביתו בוינה. בתו של יעקב קאפל, רישל , נישאה ללמדן מופלג בשם חגי חנוך בן ר' דוד איזנשטט שקרא לעצמו פרנקל , והיה חבר בית הדין של הרב מוינה, ר' גרשון אשכנזי , בעל "עבודת הגרשוני". עם גירוש היהודים מוינה ע"י הקיסר ליאופולד, גלו בני פרנקל לפירט שבמדינת באואריה ולקחו עמהם את המנורה הגדולה של בית הכנסת בוינה וקישטו בה את בית הכנסת בפירט. ר' חגי חנוך שימש קודם רבה של ברומברג ואח"כ כיהן בהנוי. ביתו היה בית ועד לחכמים וגם החכמים הנוצרים מנירנברג היו מבקרים בביתו. הוא עמד בחליפת מכתבים עם הרב גרשון אשכנזי ששימש אז רבה של מץ, ובספרו של זה האחרון "עבודתהגרשוני", פורסמו שאלות ותשובות של ר' חגי חנוך . הוא נפטר בשנת תנ"א (1691). אחד מבניו, ר' צבי הירש הלוי פרנקל , שנקרא גם הירש היינה , היה למדן חריף ועסק גם בפרסום ועריכת חיבורים של גדולי התורה בזמנו וביניהם של הרבנים: גרשון אשכנזי, חיים בכרך (בעל "חות יאיר") ואחרים. הוא שימש בשנת תס"ב (1702) רבה של מדינת פפאלץ בהיידלברג ואח"כ רבה של מדינת אנסבך. שם היה גם אחיו אלחנן, יועץ פיננסי של המרקגראף מאנסבאך. בשנת תע"ב (1712) הלשין מומר אחד על שני האחים כי הם עוסקים במעשי כישוף והם נדונו למאסר עולם במבצר שבשובאך. אלחנן מת בבית הכלא וצבי הירש ישב בו כ-25 שנים וכתב הרבה ספרים, וביניהם חיבור בשם "דודי לצבי". כשנהרס המבצר בשטפון הגדול והאסורים יצאו לחפשי, חמלו בני העיר על הרב הישיש ושלחוהו לבני משפחתו בעיר גמונד, שם נפטר בשנת ת"ק (1740). הוא כתב ספור צרותיו שלא זכה לראות אור ורק תמצית הספר נתפרסמה בעתון "איזראאליט" בשנת תרכ"א (1861).
