חנוני חנוני - ביאור שמועה אחת בשם הגר"ח שהובאה בדברי יחזקאל

[סוקר]

בדברי יחזקאל סי' מ"ה הביא מר' חיים לתרץ קושית התוס' למה צריך פסוק לפטור נשים ממילה הרי הוי מ"ע שהז"ג, מצד דמילה בשמיני ומצד דרק ביום ולא בלילה

ששמעתי בשם הגרח"ס זללה"ה ליישב קושית התוס' דמש"ה לא חשיב מילה זמ"ג אע"פ שאינו נימול אלא בשמיני, ע"פ דברי הרמ"א ביו"ד (סימן רס"ב ס"א) שכתב דעבר ומל בלילה צריך להטיף ממנו דם ברית מלו תוך ח' וביום יצא ע"ש. אלמא דס"ל דהטפת דם ברית אין לה זמן דשמיני וה"ט שהיא מצוה בפ"ע ולא דחיא שבת כדאיתא בשבת (דף קל"ה), ומש"ה כשמל תוך ח' יצא דמצות מילה א"א לתקוני והטפת דם ברית כבר יצא תוך ח', אבל מל בלילה הרי יכול לקיים עכשיו הטפת דם ברית ביום, ולפ"ז שפיר הו"א דאשה חייבת למול את בנה ולא מטעם מצות מילה דהויא זמ"ג בשמיני אלא מטעם הטפת דם ברית דל"ל זמן דשמיני ומיד כשנולד מחויב במצוה זו, ואף דמ"מ א"א לקיימה בפועל מצד מצות מילה מ"מ מצות הטפת דם ברית בעצמותה לא הוי זמ"ג עכ"ד,

ואני בער ולא מבין, תירצת יום השמיני דאינו בדין הטפת דם ברית, אבל מה עם לילה?
אנא עזרו לי!

[חיים]

אולי אכן כך, לגבי כך שמילה היא מ"ע שהזמ"ג מצד שאין מלין אלא ביום, עדיין אנו צריכים לתירוצם של תוספות (קידושין כט, א), "דאתיא כמ"ד דמילה שלא בזמנה נוהגת בין ביום ובין בלילה".
והגר"ח בא רק לתרץ את הקושיא הראשונה שמילה היא מ"ע שהזמ"ג משום שנימול לשמיני, ועתה לפי דברי הגר"ח אין אנו צריכים לתי' התוספות "דכיון דמיום השמיני והלאה אין לה הפסק לאו זמן גרמא הוא", אלא התירוץ הוא שחיוב הטפת ברית מתחיל מהלידה.
ואף על פי שעד היום השמיני אינו נוהג אלא ביום, אין בכך כלום, שכן מהיום השמיני והלאה הוא נוהג בין ביום ובין בלילה, וגם עיקר החיוב התחיל מיום הלידה.

[ירושלמי]

לכאו' קושייתך אלימתא, ברם מל' הדבר"י גופא משמע דהגר"ח לא בא ליישב אלא מדוע לא הוי ז"ג מצד יום השמיני:

[quote="סוקר"]בדברי יחזקאל סי' מ"ה הביא מר' חיים לתרץ קושית התוס' למה צריך פסוק לפטור נשים ממילה הרי הוי מ"ע שהז"ג, מצד דמילה בשמיני ומצד דרק ביום ולא בלילה
ששמעתי בשם הגרח"ס זללה"ה ליישב קושית התוס' דמש"ה לא חשיב מילה זמ"ג אע"פ שאינו נימול אלא בשמיני,[/quote]
=====
[ולעיקר הקושיא מיום ולילה, מן הסתם ידעת לד' הטו"א הנפלאים, דהז"ג ל"ש אלא היכא דלבתר ההפסקה חייל חיוב מצוה חדש, אך היכא דהזמן שבאמצע אינו אלא 'הפסקה' מחמת דזבמן הזה לא ניתן לקיים המצוה, אך לא פקעה סיבת המצוה בזמן זה - בזה לא נאמר לפטורא דהז"ג. ובמק"א הארכתי].

[איש_ספר]

גם אני הק' התקשיתי בזה (לאחרונה בעקבות עיסוקי בספר) ובדקתי וראיתי שבחזון יחזקאל מביא את דברי הגר"ח רק כדי לישב את דברי הרמ"א, ובספר נר יצחק מביא תירוץ אחר בשם הגר"ח על קו' תוס'. והדברי יחזקאל הוא המקור היחיד שהגר"ח אמר את הדברים לישב קו' תוס'. ואולי יש כאן איזה טעות ולא סימוה קמיה.
ומש"כ ר' חיים דכאן, לא הבנתי, אם באמת הטפת דם ברית ומילה הם שני מצוות אז מהיכ"ת שאח"כ יהיה כשר גם בלילה, הרי אין שום זמן להטפה, ואין לה יום שמיני, וא"כ אפילו למ"ד דמילה שלא בזמנה נוהגת בין ביום ובין בלילה, אולי הטפה תמיד ביום. וא"כ עדין קשה דהטפה הוי ז"ג מצד דאינה נוהגת אלא ביום. ולהגיד שמרץ רק תירוץ אחד, זה בחינת תירוץ של שוכן עד כנודע. וזה בהתיחס גם לדברי ר' ירושלמי.

[חיים]

ומש"כ ר' חיים דכאן, לא הבנתי, אם באמת הטפת דם ברית ומילה הם שני מצוות אז מהיכ"ת שאח"כ יהיה כשר גם בלילה, הרי אין שום זמן להטפה, ואין לה יום שמיני, וא"כ אפילו למ"ד דמילה שלא בזמנה נוהגת בין ביום ובין בלילה, אולי הטפה תמיד ביום. וא"כ עדין קשה דהטפה הוי ז"ג מצד דאינה נוהגת אלא ביום.

שאלה טובה.
אך אני לא יודע היכן המקור מן הכתוב שהטפה נוהגת רק ביום, מסתבר שהדבר נלמד מאותו פסוק שממנו אנו למדים למילה סתם. ומעתה אם נעיין ביבמות עב, ב נראה שאין "מיעוט" למילה שלא בזמנה שתהא נוהגת אפילו בלילה. אלא הדבר תלוי אם דרשינן וי"ו של "וביום השמיני" לרבות מילה שלא בזמנה. ולמ"ד דלא דרשינן, אין לנו מקור גם להטפת דם ברית שתהא נוהגת ביום.
יותר מזה, יתכן מאוד שלדברי הגר"ח [שהטפה אינה בכלל ביום השמיני] גם קודם יום השמיני נוהגת הטפה בלילה, ומש"כ שנוהגת רק ביום זה לדידן שאנו פוסקים כמ"ד שמילה שלא בזמנה נוהגת רק ביום, וממילא ה"ה להטפה קודם היום השמיני, שצריכה להיות דוקא ביום.
הדברים עוד טעונים בדיקה.

[סוקר]

והדברי יחזקאל הוא המקור היחיד שהגר"ח אמר את הדברים לישב קו' תוס'. ואולי יש כאן איזה טעות ולא סימוה קמיה.

בדקת בחידושי הגר"ח ("סטנסיל") הוצאת מישור?
בחיפוש באוצר החכמה מצאתי בקובץ ישורון י"ד הובא שם מדברי הר"ח מבריסק בענין זה מתוך 'כתבי תלמידים' וגם שם אינו הולך כלל לישב את התוספות!