זה הסבר להנ"ל או דוגמא נוספת?ישנו כתב:פעם מי שמכר חפצים זה היה בהכרח בגלל אונסי דזוזי.
עושה חדשות כתב:זה הסבר להנ"ל או דוגמא נוספת?ישנו כתב:פעם מי שמכר חפצים זה היה בהכרח בגלל אונסי דזוזי.
עושה חדשות כתב:תודה, מאד מעניין. יש לך דוגמאות נוספות לדיני חו"מ הנובעים מזה?
ישנו כתב: שאין מחיר אמיתי לחפץ, המחיר היום הוא מה שניתן להשיג על החפץ בשוק, בניגוד לפעם שהשווי אמור להוות תמורה אמיתית לחפץ והשוק יותר סימן למהו שוויו האמיתי ולא רק אמצעי לעשיית עסקים.
שומע ומשמיע כתב:ישנו כתב: שאין מחיר אמיתי לחפץ, המחיר היום הוא מה שניתן להשיג על החפץ בשוק, בניגוד לפעם שהשווי אמור להוות תמורה אמיתית לחפץ והשוק יותר סימן למהו שוויו האמיתי ולא רק אמצעי לעשיית עסקים.
איני מבין את דבריך מה הכוונה שווי אמיתי ונכב"ב
שומע ומשמיע כתב:ישנו כתב: שאין מחיר אמיתי לחפץ, המחיר היום הוא מה שניתן להשיג על החפץ בשוק, בניגוד לפעם שהשווי אמור להוות תמורה אמיתית לחפץ והשוק יותר סימן למהו שוויו האמיתי ולא רק אמצעי לעשיית עסקים.
איני מבין את דבריך מה הכוונה שווי אמיתי ונכב"ב
עיין ביאורים [ס"ק ח' - י"ב] שיצא מהן הרבה חילוקי דינים. א) דאם נשתתפו לעסוק בסחורה לטרוח במכירתה השכר לאמצע, כיון דבעל המועט מחויב לטרוח עצמו כמו בעל המרובה בשוה, ולכך הריוח וההפסד ג"כ בשוה. ואפילו קנו שור לטרוח בו לפטמו להשביחו ולשחטו וכל כיוצא בזה, כל שמוטל הטרחה על בעל המועט כמו על בעל המרובה, נוטל השכר בשוה. ב) הריוח שעלה אחר זמן חלוקה שאין לאחד שוב שעבוד על חבירו לכוף לחבירו לטרוח במכירת הסחורה של שותפות, משום הכי הריוח שעלה אחר זמן חלוקה הוא לפי מעותיהם. ג) אם התחילו לישא וליתן בהעסק על קביעת זמן, ואח"כ שינו מדעתם הראשונה שלא לעסוק שוב בהעסק זה רק בעסק אחר, ולא התחילו לישא וליתן עדיין בעסק אחר, הריוח שעלה על העסק הראשון אחר השינוי הוא לפי מעותיהן, דהוי כאחר זמן החלוקה כיון שאין להם שוב שעבוד מאחד על חבירו בעסק הראשון, אבל אם כבר עשו ביניהם זמן בעסק אחר והתחילו לישא וליתן בהעסק אחר, השכר לאמצע כמו בעסק הראשון. ד) הריוח וההיזק אפילו מגניבה שעלה על המעות או סחורה שהניחו לתוך השותפות ועדיין הוא בעין מה שהניחו בתחילה לתוך השותפות, הריוח וההפסד העולה על הבעין הוא לפי המעות. ה) אמנם בסחורה שהחלקים מצורפים שא"א לאחד מהן לחלוק ולקבל הריוח על חלקו עד שימכר ג"כ של חבירו עמו, כגון שקנה שור לחרישה או מרגלית אחת או כלי אחד, וכן בכל מקום שא"א לקבל הריוח עד שימכר שני החלקים, אז אפילו אחר זמן החלוקה או כששינו, השכר לאמצע. ואפילו הריוח שעלה על המעות שהניחו בעין, כל שא"א להיות הריוח בלתי מכירות שני החלקים ביחד השכר לאמצע. ו) וכן אם קנה שור לשחיטה לחלקו באיברים מיד, או שאר דבר כיוצא בו שאין אחד משועבד לטרוח לחבירו, ואפילו בשור לחרישה שקנו שלא לטרוח בשותפות רק לחרוש בו זה ב' ימים וזה יום אחד. שהדין הוא שהריוח לפי מעותיהן, מ"מ אם מכרוהו השור החי ולקחו ריוח באופן שלא היה באפשר ליטול ריוח זה בלתי מכירת שני החלקים יחד, ריוח כזה הוא לאמצע: ז) אם עלה ריוח הרבה בעוד שהיה השכר לפי מעות, ואח"כ נזדמן אחד נותן ריוח מועט בכדי שימכור לו הכל ביחד, ואותו המעט אי אפשר ליקח בלתי אם ימכור שני החלקים ומכרו בסתם, ודאי דהדין נותן שאין בעל המרובה מפסיד חלקו שהיה מגיע לו מקודם. ח) אם קנו שור לחרישה והרויחו וחלקו הריוח לאמצע, ואח"כ נמלכו לשחיטה ושחטוהו והיה בו היזק, אף דעכשיו ההיזק הוא לפי מעותיהן, מ"מ משלימין תחילה היזק שהיה להם ואח"כ חולקים בהריוח, כי רווחא לקרנא משתעבד. ט) אם קנו קרקע שאין בה דין חלוקה לעצמם, ואח"כ מכרו והרויחו, הריוח לפי מעותיהן כל שאין הריוח מחמת שותפות שיש בו טורח והתעסקות, דדוקא דכל שהשותפות הוא על דבר שיש בו טורח ונשתעבד בעל המועט לעסוק בשוה עם בעל המרובה, אז הריוח לאמצע. י) כל הני דינים בנשתתפו לדעת, אבל אם נעשו שותפים שלא מדעת, כגון בכור לפשוט או שהיה לו שותפות עם אביו בשור לחרישה ואח"כ מת אביו וירש עם אחיו החצי, שיש לזה ג' חלקים ולאחיו רביע, הריוח לפי מעותיהן אף במקום שהחלקים מצורפים. כך נראה לי ביאור דינים היוצאים מסעיף זה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 178 אורחים