יש תקוה כתב:כמדומני שבמושב ברקת עד היום נוהגים כן. [כמה זקנות, שראיתי התנור הנ"ל. אצלהם.] ובכלל ידוע לי על זקניי ע"ה שהיה להם תנור כזה בחצרם.
יש תקוה כתב:איננו אטום כ"כ. לפי מה שאני זוכר. פשוט סגור
איש_ספר כתב:דעת לנבון שתושבי חבאן-ברקת לא מבשלים/אופים את העוף לפי מתכון שהם מצאו בגמ', וגם לא לפי שינו"ס שהם גילו בדק"ס.
אלא הכל לפי מה שהם אדם, ולפי מה שהשיגה דעתם ונדבה מדעם, שכך הגון וערב לחך.
לכן כדאי להפסיק כבר עם ההתלוצצות הזו שכבר עוברת את הטעם הטוב.
יש תקוה כתב:איש_ספר כתב:דעת לנבון שתושבי חבאן-ברקת לא מבשלים/אופים את העוף לפי מתכון שהם מצאו בגמ', וגם לא לפי שינו"ס שהם גילו בדק"ס.
אלא הכל לפי מה שהם אדם, ולפי מה שהשיגה דעתם ונדבה מדעם, שכך הגון וערב לחך.
לכן כדאי להפסיק כבר עם ההתלוצצות הזו שכבר עוברת את הטעם הטוב.
ואולי מסורת בידם?
איזו התלוצצות כת"ר רואה כאן, יאמר לי כבודו ואשנה.
דרומי כתב:אגב ענין יהודי תימן, מסקרנת אותי העובדה שכמדומני בעדה זו מקובל לקרוא על שם 'קורח'...
האם זה מתוך הבנה בעומק סודה העליון של מחלוקת קרח, כפי שגילו חכמי הקבלה?
או שיש סיבה אחרת לכך ש'קורח' זוכה לכבוד בלתי שיגרתי?
דרומי כתב:אגב ענין יהודי תימן, מסקרנת אותי העובדה שכמדומני בעדה זו מקובל לקרוא על שם 'קורח'...
האם זה מתוך הבנה בעומק סודה העליון של מחלוקת קרח, כפי שגילו חכמי הקבלה?
או שיש סיבה אחרת לכך ש'קורח' זוכה לכבוד בלתי שיגרתי?
אבני גזית כתב:המשפחה הזו קיימת כבר 700 שנה. יש בתשובות הריב"ש גם מענה מופנה לאחד ממשפחת הקרחי.
אבני גזית כתב:דברי הרב רצאבי באים ככינוי שנתנו לאדם אחד מתוך המשפחה שהיה קנטרן ("קנתרן"?). לא שכל המשפחה נוסדה על שמו.
אבני גזית כתב:לגבי יהודי חבאן, מנהגם שונה בהרבה ממנהגי תימן... הם גם קוראים הפטרה לאחר החזרת הספר לארון.
איש_ספר כתב:רצ"ב מאמרו של פרופ' טובי על כמה מנהגים ונוסחאות קדמוניות שהשתמרו בשבט זה
סבי היה משתמש בתכלאל של בני חבאן בעיקר בשביל לקרוא מתוכו את "פרק שביעי של אבות".
לא הביישן למד, מה זה אומר פרק שביעי של אבות?איש_ספר כתב:סבי היה משתמש בתכלאל של בני חבאן בעיקר בשביל לקרוא מתוכו את "פרק שביעי של אבות".
עושה חדשות כתב:לא הביישן למד, מה זה אומר פרק שביעי של אבות?
פרנקל תאומים כתב:מאי משמע "חצרמוות"?
איש_ספר כתב:עוד מנהג יחודי של בני חבאן להפטיר בת"צ בדרשו. ולפלא שהרי גם אצל הספרדים אינו נהוג. (מלבד ת"ב לפי מנהג בבל).
כתבתי מן הזכרון ואולי איני מדייק.
עוד שאלה. על מנהג מקומכם שקורין הפטרה במנחת ט' באב, אי אריך למעבד הכי.
תשובה. מנהג זה הוא מנהג ותיקין קמאי דקמאי, שכן הביא מנהג זה הטור ז"ל בסימן תקנ"ט משם רבינו האי גאון ז"ל. וכן כתב מרן בבית יוסף שם משם הרב אבודרהם ז"ל, וכן כתב הרב שבלי הלקט ז"ל, וכן כתב הרב ארחות חיים ז"ל, וכן הביאו כמה ראשונים ואחרונים מנהג זה בספריהם.
ולענין הלכה אנחנו במקומנו אין מפטירין כלל , אבל אתם שיש לכם מנהג זה, תעשו כמנהגכם, שכן כתב הרב שיירי כנסת הגדולה א"ח שם בסימן תקנ"ט הגהות ב"י אות ט' וז"ל, נשאלתי על מי שהיה רוצה למחות שלא יפטירו במנחת ט"ב וכו', והשבתי דאין ממש בטענתו, ויפטירו כמנהג עכ"ל עי"ש. וכן כתב הרב תיקון יששכר דיש מקומות שנהגו להפטיר ויש מקומות שנהגו שלא להפטיר וכו', שלפי הדין אין איסור בדבר אפילו למי שכתב אין מפטירין בהם, והרוצים להפטיר בהם כדי לעורר הלבבות בדברי הנביאים לתשובה, הרשות בידם, ועליהם תבא ברכת טוב וכו', ומ"מ נהרא נהרא ופשטיה למי שאינן רוצים לשנות המנהג עכ"ל עי"ש .
מכל אלין משמע דעיר שנהגו להפטיר, ישארו במנהגם, ואין לשנות.
וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו נפלאות מתורתו אכי"ר.
הגיעה ח' כסליו תרכ"ח
מדודי ח"ר עבדא' סומך הי"ו
בספר גדולות אלישע בסוף הספר, כתב על מנהג בני בבל שהוא דלא כמאן, ורוב ככל הפוסקים סוברים להפטיר במנחת תשעה באב, או דרשו או שובה ישראל. עוד על מנהג בגדד ראה מה שהעיד ר"ד ששון במסע בבל עמ' קצו. עוד על מנהג הקהילות השונות בזה בעבר ובהווה, ראה הנסמן בשוה"ג בגדולת אלישע שם וראה בספר נהר מצרים (דף לז ע"ב) שכתב, שמנהג ארץ ישראל ומצרים להפטיר במנחת תשעה באב שובה ישראל, ושכן נראה מדברי הגאון רבי יעקב קשטרו בהגהותיו (סימן תקנט), ע"ש. וחכ"א הביא ממש"כ בקובץ חידושי דינים לרבני ירושלים הקדמונים משנת רס"ט, שנדפס בסוף שו"ת חיים וחסד (לרבי חיים מוסאפיא ליוורנו תר"ד אות כב) שבירושלים אין דרכם לומר הפטרה בתשעה באב במנחה. ע"ש. אבל מנהג זה נשתנה לאחר מכן, וכמו שכתב בשו"ת שדה הארץ חלק ג' (חלק אור חיים סימן כח), שמנהג בירושלים להפטיר במנחה בתשעה באב. ועיין גם בס' פקודת אלעזר (דס"ד ע"ב) שכ' ועכשיו נהגנו להפטיר.
שמואל שלומוביץ כתב:אגב יהודי חבאן ראיתי פעם תמונה (דומני באחד מספרי הסיפורים של הרב זוין) של יהודי חבאן מסבים לליל הסדר על כרים וכסתות על הרצפה, כמתואר בזמן חז"ל. ושולחן נמוך לפניהם.
הם מחזיקים כוס של ברכה בידם, והראני פעם ת"ח אחד דרך אחיזתם כוס של ברכה, ע"ג חמש אצבעות. היד מלמטה אבל הכוס לא מונחת על הכף, אלא האצבעות מחזיקות את הכוס למעלה מכף היד. והאצבעות זקופות סביב הכוס.
מענין אם צורת האחיזה שלהם מייצגת מנהג קדמון או שהוא השתרש אצלם ג"כ אחר התפשטות הזוהר.
יוצא פוניבז' כתב:האם נשללה האפשרות שמנהגם הוא בהשפעת השו"ע (סי' תכח ס"ח) שכתב שמפטירין דרשו במנחת צום גדליה?
לכשיבקע כתב:שמואל שלומוביץ כתב:אגב יהודי חבאן ראיתי פעם תמונה (דומני באחד מספרי הסיפורים של הרב זוין) של יהודי חבאן מסבים לליל הסדר על כרים וכסתות על הרצפה, כמתואר בזמן חז"ל. ושולחן נמוך לפניהם.
הם מחזיקים כוס של ברכה בידם, והראני פעם ת"ח אחד דרך אחיזתם כוס של ברכה, ע"ג חמש אצבעות. היד מלמטה אבל הכוס לא מונחת על הכף, אלא האצבעות מחזיקות את הכוס למעלה מכף היד. והאצבעות זקופות סביב הכוס.
מענין אם צורת האחיזה שלהם מייצגת מנהג קדמון או שהוא השתרש אצלם ג"כ אחר התפשטות הזוהר.
נראה שכוונתך להתמונה המובאת בעמוד הראשון כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 9F#p179633, וראה מש''כ שם. התמונה נמצאת בויקיפדיה בשלמותה ובהמכלול https://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7% ... 7%90%D7%9F התמונה חתוכה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 157 אורחים