ישראל אליהו כתב:כמעיין המתגבר כתב:ישראל אליהו כתב:כמעיין המתגבר כתב:דעת מרן החיד"א, מבואר בפתח הדביר סי' כה, שכתב כן רק לגבי הנושא הספציפי הזה של ברכת הנותן לייעף כח.
זה לא נכון, כי גם לגבי ש"ץ ששכח הקל הקדוש כתב החיד"א שחוזר לראש, ואף שדבר זה אינו מפורש בדברי האר"י, אלא החיד"א עשה אחד ועוד חד, שכיון שלפי האר"י מעין שבע היא במקום חזרה, ממילא אם לא אמר המלך הקדוש שאין כמוהו חוזר לראש.
פתח הדביר החליט שזה נכון
[/b]
זה נקרא שענית עניינית?
יש לך מה לענות על הראיה שהבאתי?
ראשית כל, מרן החיד"א לא מזכיר בזה מהאר"י, אלא מתיקוני הזהר שמשמע שערבית של ליל שבת הוא חיוב.
ובנדון של האל הקדוש במעין שבע, לא מבואר העניין בגמרא ובשלחן ערוך, ואחר שנחלקו בזה הפוסקים, הכנה"ג מצד אחד והפר"ח מצד שני, והמחלוקת שלהם לא נסובה כלל בעניין הקבלה, מרן החיד"א נטה לדברי הכנה"ג בצירוף תיקוני הזוהר.
לעומת זאת, במקומות שמרן גילה דעתו בשלחן ערוך, הוא לא חלק אל אף דברי הזהר, וזה בשני מקומות, בברכת מעין שבע בליל פסח, שמרן החיד"א סבר שלא לברך (ואף נקט שכן דעת האר"י) וכן בברכת מעין שבע בבית חתנים ובית האבל שהחיד"א לא כתב להשיג כלל על הש"ע, למרות שלפי שיטתך גם בזה היה צריך להכריע לברך.