אחד התלמידים כתב:איזו מילה מופיעה לפחות שמונה פעמים באותו פסוק (בתנ"ך)?
חגי פאהן כתב:אחד התלמידים כתב:איזו מילה מופיעה לפחות שמונה פעמים באותו פסוק (בתנ"ך)?
8 פעמים יש 2 פסוקים:
חגי א יא: וָאֶקְרָא חֹרֶב עַל-הָאָרֶץ וְעַל-הֶהָרִים וְעַל-הַדָּגָן וְעַל-הַתִּירוֹשׁ וְעַל-הַיִּצְהָר וְעַל אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאֲדָמָה, וְעַל-הָאָדָם וְעַל-הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל-יְגִיעַ כַּפָּיִם:
דה"י א ט יב: וַעֲדָיָה בֶּן-יְרֹחָם בֶּן-פַּשְׁחוּר בֶּן-מַלְכִּיָּה, וּמַעְשַׂי בֶּן-עֲדִיאֵל בֶּן-יַחְזֵרָה בֶּן-מְשֻׁלָּם בֶּן-מְשִׁלֵּמִית בֶּן-אִמֵּר:
אך יש גם 9 וגם 10.
עזריאל ברגר כתב:חמשה לא - יש גם בתורה: לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.
לבנון כתב:'ואת' אצל עכן ביהושע יש עשר פעמים
וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אָהֳלוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר
עזריאל ברגר כתב:חמשה לא - יש גם בתורה: לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.
עזריאל ברגר כתב:חמשה לא - יש גם בתורה: לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.
לבנון כתב:בפרשתנו יש פסוק שיש בו חמשה מצוות, לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו.
היכן יש פסוק בתורה שיש בו 8 מצוות (עשין או לאוין, לפי מנין המצוות של הרמב"ם).
עזריאל ברגר כתב:לבנון כתב:בפרשתנו יש פסוק שיש בו חמשה מצוות, לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו.
היכן יש פסוק בתורה שיש בו 8 מצוות (עשין או לאוין, לפי מנין המצוות של הרמב"ם).
אף הוא בפרשתנו.
לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך.
לבנון כתב:עזריאל ברגר כתב:חמשה לא - יש גם בתורה: לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.
'ואת' אצל עכן ביהושע יש עשר פעמים
אחד התלמידים כתב:שתי מילים בתנ"ך (רמז: בספרי אמ"ת), שבכל אחת משתיהן - יש פעמיים קובוץ.
חגי פאהן כתב:אחד התלמידים כתב:שתי מילים בתנ"ך (רמז: בספרי אמ"ת), שבכל אחת משתיהן - יש פעמיים קובוץ.
מצאתי רק אחת - יְסֻכֻּהוּ (איוב מ כב). אולי יש שינוי גרסאות?
.השוחט כתב:עוברי בעמק הבכא מעיין ישיתוהו?
אחד התלמידים כתב:כאשר האות א' אינה מנוקדת, אז לפניה יתכנו כל הניקודים האפשריים:
פתח: לקראת.
קמץ: נא.
צירי: צא.
סגול: דשא.
חולם: לא.
חיריק: ראשון.
קובוץ: פארה.
כך גם לגבי האות ה', כאשר היא אינה מנוקדת (גם לא במפיק):
פתח: מה.
קמץ: למה.
צירי: הנה.
סגול: זה.
חולם: כה.
היכן מצינו לחיריק? (כמובן לא כולל השם המפורש כשהוא מנוקד כניקוד שם אלקים)...
היכן מצינו לקובוץ? אגב: בתורה יש שלוש מילים כאלה (חוץ ממה שיש בנ"ך)...
אגב: לשורוק לא צריך, כי כבר יש לקובוץ, בעוד אשר האות ה' שאינה מנוקדת (גם לא במפיק) ושבאה אחרי קובוץ - גורמת לקובוץ להיקרא כמו שורוק - ומשמשת א"כ כמו האות ו' של השורוק. אגב: כל זה קורה, לא רק עם האות ה', אלא גם עם האות א' - כפי שהדגמתי לעיל עם המילה פארה.
חגי פאהן כתב:א"כ החידה היא רק לגבי ה'. צריך למצוא ה' שלפניה יש חיריק או קובוץ והיא אם קריאה?
אחד התלמידים כתב:חגי פאהן כתב:א"כ החידה היא רק לגבי ה'. צריך למצוא ה' שלפניה יש חיריק או קובוץ והיא אם קריאה?
כן, ואם תצליח אז זה אולי יעזור לך גם לענות על שאלתי הקודמת (לגבי פעמיים קובוץ).
חגי פאהן כתב:קשור לקרי וכתיב?
חגי פאהן כתב:אחד התלמידים כתב:חגי פאהן כתב:כן, ואם תצליח אז זה אולי יעזור לך גם לענות על שאלתי הקודמת (לגבי פעמיים קובוץ).
לא מצאתי. קשור לקרי וכתיב?
במסתרים כתב:אם כוונתו לקרי וכתיב
במסתרים כתב:בתורה:...תוצאות הגבול
במסתרים כתב:אך בתהלים לא מצאתי כה"ג.
אחד התלמידים כתב:.
במסתרים כתב:מדבריך בהודעה קודמת הבנתי שבעיניך אין זה קרי וכתיב
במסתרים כתב:קשה לעבור על כל קרי וכתיב שבתנ"ך לחפש מה שלא נשיש במציאתו דהיינו תיבה שבאמצעה ה' בכתיב שנשמטת בקריאה (או שמתחלף מקומה בתיבה), שרק לפי דבריך היא נחה באמצע ומיוחדת בזה.
במסתרים כתב:אך בעינינו נפלאת היא כמו כל שאר קו"כ (כגון קצוותו כ' קצותיו ק') שבוודאי אין קריאה פשוטה לפי הכתיב.
במסתרים כתב:והדקדוק בזה עד ליהושע והתפיסה עלי שלא העתקתיו משם כהוגן יוצאים מן השורה.
במסתרים כתב:לא השאלה ולא ההגדרות ישרו בעיני
במסתרים כתב:אך שמחתי שחידה זו מאחורינו ותוכל להביא חדשים לבקרים דברים ישרים ולא מוזרים :)
אחד התלמידים כתב:.
במסתרים כתב:למה אין מסתכלים על "כה" כקו"כ? איני יודע, אולי לרוב המצאו.
במסתרים כתב:איך שיהיה, ברור ש"שפכה" וכן יתר המנויים למעלה דכתיבין באורייתא מוגדרים בלשון הרגילה כקו"כ.
במסתרים כתב:ולא נראה הוגן לחוד חידה עליהם כאילו זו תבניתם.
במסתרים כתב:על האות באמצע התיבה התכוונתי לאות ה' שבאה לפני חירק. וכיון שהיא לפני נקודה על כרחין אינה בסוף התיבה.
במסתרים כתב:איך שיהיה לא התאפקתי ועברתי בחפזון על קו"כ בכולהו נביאין וכתיבין והיתה בהעלם ממני.
לבי במערב כתב:אם 'מותר' להתערב בדיון: 'נער' שאני, כיון דאתי לאחלופי בקריאתו. ופשוט.
וכן מצינו שבכתה"י הקדמונים צויינו רוב השינויים מדרך הניקוד כקו"כ, וכמ"ש הר"ב 'תורת הקורא' בכ"מ.
לבי במערב כתב:שאין כלל לקו"כ
אחד התלמידים כתב:במסתרים כתב:על האות באמצע התיבה התכוונתי לאות ה' שבאה לפני חירק. וכיון שהיא לפני נקודה על כרחין אינה בסוף התיבה.
האמנם על כרחין?במסתרים כתב:איך שיהיה לא התאפקתי ועברתי בחפזון על קו"כ בכולהו נביאין וכתיבין והיתה בהעלם ממני.
עיין שופטים טז יח בדברי דלילה: "עלו הפעם, כי הגיד לִה (ל' בחיריק) את כל לבו".
במסתרים כתב:הוטעיתי ע"י אחת מהודעותיך למעלה שהה"א לפני החירק.
במסתרים כתב:(אחרי הכל קשה לראות את הה"א נמשכת מן החירק. מחוורתא שהוא קו"כ.)
לבי במערב כתב:ו'אסור' לי הק' להסכים עם דברי מעכת"ה?
אחד התלמידים כתב:הואיל ויתכן חיריק לפני א' (כגון במילה ראשון), אז מסברא אין סיבה שלא יתכן חיריק לפני ה'.
תדע, דמאי שנא חיריק, משאר ניקודים - שיתכנו לפני ה' - כשם שיתכנו לפני א'...
במסתרים כתב:אפשר שמעיקרא היתה הא' מנוקדת ומפני קלותה ורוב השימוש ב"ראשון" אבדה נקודתה ונבלעה הא' במבטא, כמו שמצאנו "יראו" "קוראים".
איני זוכר שאות ה' תאבד נקודתה, וגם איננו מוצאים אותה נחה באמצע תיבה. (פדהצור וכו' כמובן שונה.)
במסתרים כתב:ארי דאיכה בוודאי אני רואה בו קו"כ.
אחד התלמידים כתב: לא הבנתי למה אתה מבחין בין קוראים (עם א' נחה) לבין פדהצור (עם ה' נחה). אם זה בגלל שבמילה פדהצור האות ה' לא איבדה את נקודתה, א"כ חזרנו לטעם הראשון שאותו היזכרת, וא"כ הטעם השני שאותו הוספת אינו מוסיף כלום אל עצם העניין.
במסתרים כתב:אחד התלמידים כתב: לא הבנתי למה אתה מבחין בין קוראים (עם א' נחה) לבין פדהצור (עם ה' נחה). אם זה בגלל שבמילה פדהצור האות ה' לא איבדה את נקודתה, א"כ חזרנו לטעם הראשון שאותו היזכרת, וא"כ הטעם השני שאותו הוספת אינו מוסיף כלום אל עצם העניין.
בפדהצור י"ל שהוא צירוף ב' תיבות ונשאר כבתחלה.
זולת מלה כזו לא מצאנו ה' נחה.
מותר לך, מותר לך, מותר לך. הכל שרוים מחולים ומותרים, לא שרירין ולא קיימין...אחד התלמידים כתב:והאמנם 'אסור' לי הק' לטעון כי, מה שכתבת אתה - זה בדיוק מה שכתבתי אני?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 345 אורחים