ידועים דברי האר"י ז"ל במעלת הוידוי בין התקיעות
לעומת זה הדרך החיים ועוד חששו להפסק.
ראשית בעיקר הסוגיא מצו"ב קונטרס קטן שקיבלתי לאחרונה שמברר את ההלכה בזה ומשיג על דברי הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל בזה.
שנית, הגאון ר' רפאל הכהן מהמבורג זצ"ל בספר מרפא לשון (עמוד רצט) מדבר על מעלת הוידוי ומביא דברי האר"י ז"ל, ולכאורה צ"ב שהרי מנהג אשכנז שאין אומרים וידוי. האם יש בזה שינויי מנהגים באשכנז?