מה לנח ולראש השנה?

[י. אברהם]

בזכרונות אומרים:

וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים בהביאך את מי המבול לשחת כל בשר מפני רע מעלליהם, על כן זכרונו בא לפניך יהוה אלהינו להרבות זרעו כעפרות תבל וצאצאיו כחול הים ככתוב בתורתך ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים, ונאמר וישמע אלהים את נאקתם ויזכיר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב, ונאמר וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר.

בס' אורה ושמחה פ' נח (להרב שמחה יאיר רוזנפלד אבד"ק פיעטרקוב)
העיר למה בא זכרון נח בכזה אריכות. ועוד מהו הלשון 'וגם' את נח וכו'?

וכתב לפרש שאנחנו מזכירים לפניו ית' מליצת זכות בעדנו, כי הרי באמת נח לא הי' נחשב נגד אברהם כלום, רק לפי דורו שהיו רשעים גמורים הי' נחשב צדיק, וזכה לקבל כל הטוב ההוא,
על זה אומרים וגם את נח כו', ר"ל הרי גם את נח שלא הי' צדיק כל כך, ואעפ"כ זכרת אותו באהבה כו',
א"כ אנחנו אף שאיננו צדיקים, אבל נגד הדור, אומות העולם הרשעים גמורים ועושים כל תועבה, הרי אנחנו צדיקים גדולים וראוים אנחנו לזכור אותנו מאוד באהבה וכו'. עכ"ד ודפח"ח.

ודבריו א"ש יותר לפי נוסח התפלה הנדפס ברמב"ם: הלא את נח באהבה זכרת כו'.

[עזריאל ברגר]

קצת מפתיע לראות שחלק גדול מברכת זכרונות עוסק בנח והמבול וכו'.

עד שנתתי אל לבי, שראש השנה הוא אחד התאריכים המוזכרים בפרשת המבול, שבו "חרבו פני האדמה" (ועליו אומרים "יונה מצאה בו מנוח").

ולהעיר, שאמנם זו מחלוקת ר"א ור"י, אך הכותב של ברכת זכרונות - סבר כר"א לגבי בריאת העולם (כדברי חז"ל על הביטוי "זה היום תחילת מעשיך"), ומסתמא גם לגבי המבול.

[דרומי]

רמז נחמד בענין זה:

פעם בשנה מזכירים את נח ומכבדים את שמו בתוך נוסח התפילה – בראש השנה. בברכת 'זכרונות' שבאמצעה של תפילת מוסף, תפילה יחודית מאוד (שמלווים אותה בקול השופר) – מבקשים מבורא עולם שיזכור אותנו לטובה, ומזכירים בהקשר זה את נח:

"וגם את נח באהבה זכרת, ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים, בהביאך את מי המבול .. זכרונו בא לפניך ה' אלקינו, להרבות זרעו כעפרות תבל וצאצאיו כחול הים".

הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי מליובאוויטש), מסביר לפי הקבלה כיצד לנח יש קשר מיוחד דוקא עם ראש השנה, והוא מגלה רמז מפתיע בהקשר זה :

ישנן שלוש נשים גדולות שנפקדו בבן זכר בדיוק בראש השנה (כדברי חז"ל – ראש השנה י, ב): שרה אמנו, רחל אמנו וחנה אשת אלקנה (אמו של שמואל הנביא). שלוש נשים אלו היו עקרות ובראש השנה זכו לבנים, ואכן, קריאת התורה וההפטרות של שני ימי ראש השנה עוסקים בשלושת נשים אלו: שרה, רחל וחנה (ובבניהם: יצחק, יוסף ושמואל).

שמן של שלושת נשים אלו דומה - לשלושתן שם קצר בעל שלוש אותיות, שחלקן זהות. כך האות ר' נמצאת גם אצל שרה וגם אצל רחל, האות ה' מהווה סיומת גם לחנה וגם לשרה, והאות ח' משותפת לרחל ולחנה.
מה הן האותיות היחודיות של כל אחת מהן? – האות היחודית של שרה (שאינה נמצאת אצל חברותיה) היא האות ש'; רחל מיוחדת באות ל'; ואילו חנה מחזיקה לבדה באות נ'.

ואיך כל זה שייך לנח?

ובכן, בפרשת נח מציינת התורה את מדותיה המדוייקות של תיבת נח: "שלוש מאות אמה אורך התיבה, חמישים אמה רוחבה, ושלושים אמה קומתה (=גובהה)".

ובכן: שלוש מאות כנגד שרה – ששמה מתחיל באות ש' (=300), חמשים מקביל לחנה – שמתהדרת באות נ' (=50), ושלושים שייך לרחל – ששמה מסתיים באות ל' (=30).

כך מתקשרים שלושת הנשים המזוהות עם ראש השנה – עם האישיות של נח, המקבלת כבוד מיוחד דוקא ביום הזה.

[סגי נהור]

ישר כח. תיקון נחוץ לשגיאה נפוצה: שלוש הנשים, ולא שלושת (שהוא לשון זכר).

[דרומי]

אכן, ייש"כ על התיקון

[במסתרים]

שלוש הנשים, ולא שלושת (שהוא לשון זכר).

וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי-בָנָיו

ועוד

[יושב סתר]

מה לנח ולראש השנה? נח הוא בריאת העולם השניה, כל האנושות ממנו, בר"ה נברא האדם בפעם הראשונה ונח הוא הפעם השניה. פשוט.

[בן אדם]

האדם היחיד שנקרא צדיק בתורה, הוא נח.
לא אברהם, לא יצחק, לא יעקב, ואפילו לא משה ואהרן.
הסיבה לכך, כי המילה 'צדיק' משמש היום לא בהקשרו המקורי.
צדיק - היינו מי שהוצדק בדין.
כמו שכתוב 'והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע'.
כאשר יש דין, ומישהו יוצא צדיק בדין, הוא נקרא צדיק.
כמו כן בהפיכת סדום ועמורה, שאברהם ביקש אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר.
גם שם מדובר בזה שהקב"ה דן את יושבי סדום, ואברהם התחנן שהצדיקים בדין יינצלו.
הכלל היוצא, שלא שייך לשון צדיק אלא במשפט ובדין.
המשפט והדין הראשון שהיה בעולם, היה בדור המבול, ואז זכר ה' צדקתו של נח, והציל אותי.
לכן מתבקש מאוד שכאשר אנו מצטטים את זכרונות העבר בימי משפט ודין, שנתחיל עם המשפט הראשון ואת זכרונו של נח.

[י. אברהם]

עי' בדברי ס' אורה ושמחה. מובא כאן