עוד כמה מלים בקשר ל
פירוש ריה"ח על עציון גבר.
אפתח בבדיחה הידועה. בעיירה נפוצה שמועה שר' שמערל זכה בהגרלה במליון רובל. ותהום כל העיירה לקראתו לאמר הלויני נא. שוב התברר שכמה מפרטי השמועה לא היו מדויקים כל הצורך: א. לא ר' שמערל אלא ר' בערל. ב. לא מליון אלא שני מליון. ג. לא זכה אלא הפסיד. שאר פרטי השמועה במקומם עומדים.גם לפי המיוחס - ר' זלטמן וגם לפי הפענח רזא, ריה"ח שאל שאלה מהפסוק בדברי הימים שממנו עולה שעציון גבר היתה שייכת למישהו אחר, ותירץ שעציון גבר עברה לרשותו אח"כ ע"י שבת של מישהו התחתנה עם מישהו.
ההבדל בין שני המקורות הוא:
לפי ר' זלטמן השאלה היתה איך נאמר בפרשת דברים (ב, לב) ונעבור מאת אחינו בני עשו היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר", וכן בפרשת מסעי (לג, לו) "ויסעו מעציון גבר", והרי עציון גבר
היתה של אדום כאמור בדה"ב (ח, יז) "אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים בארץ אדום". [והרי ישראל לא עברו בארץ אדום].
ומתרץ ריה"ח: בזמן שהיו ישראל במדבר לא היתה עציון גבר של אדום [ומש"כ בדברים, כנר' הכוונה שבני עשו היו יושבים בסמוך]. רק לאחר זמן כשנישאה מהיטבאל בת מטרד להדר מפעו ממלכי אדום, כאמור בפרשת וישלח (לו, לט) "וימלוך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב", אז הכניסה לו כנדוניא את עציון גבר, ועיר זו היא היא 'מי זהב' כי דרך עיר זו הולכים להביא את הזהב.
וכאן בא העיקר: ראו אנשי כנסת הגדולה שכל קורא בדברי הימים תתעורר לו שאלה, איך כתוב שם שעציון גבר נמצאת בארץ אדום, הרי בחומש למדנו שעם ישראל היו בעציון גבר, וא"כ אינה באדום. וכדי לתרץ את הקושיא על דברי הימים שלחו אנשי כה"ג את ידם בחומש והוסיפו בפרשת וישלח את המלים "ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב", או לפחות את המלים "בת מי זהב", וממילא הכל בא על מקומו בשלום, שהרי מי לא יבין שבמלים אלו הכוונה לספר על הנדוניא של עציון גבר.
שיהיו בריאים. לא מצאו פתרון יותר טוב, רק לכתוב בפרשת וישלח פסוק סתום שאינו מלמד כלום בלי מסורת מדרשית שתפרש אותו. ואם בין כה זקוקים לתשבע"פ לא יכלו להשאיר את הכל בע"פ. ובכלל, אם יש משהו לא מובן בדברי הימים, לא פשוט יותר לכתוב את ההסבר בדברי הימים עצמו, משהו כמו "על שפת הים בארץ אדום אשר נתנה מהיטבאל בת מטרד להדר"... וכי מתקבל על הדעת שבשביל לתרץ שאלה על פסוק בד"ה מוסיפים מלים בתורה?! קשה שלא להזכר שוב בדברי רמ"פ. לפי הפענח רזא שאלת ריה"ח היתה שבתורה משמע שעציון גבר לא היתה של ישראל, ואלו בדברי הימים נאמר ששלמה הלך לשם, והיתה זו עיר נמל שלו, וא"כ נראה שעציון גבר
היתה של ישראל. [לא ברור איך יתפרשו לפ"ז המלים 'בארץ אדום', ואולי מתייחסות רק לים].
ומתרץ ריה"ח: עציון גבר אינה מא"י, ושלמה קבל אותה כנדוניא מאחת מנשותיו שהיתה מבנות אדום.
מבלי להכנס לעצם הפירושים לכל מקור כדאית ליה, יש כאן שתי מסורות שונות
והפוכות בשם ריה"ח. והאפשרויות העומדות לפנינו:
א. ריה"ח אמר פעם כך ופעם כך...
ב. ריה"ח אמר כאחד המקורות, והמקור השני שמע ולא הבין מה שמע, וכתב מה שכתב בטעות.
והנה את התוספת שאנשי כה"ג הוסיפו בתורה, שייך לומר רק לפי האופן שהביא ר' זלטמן, ואילו לפי הפע"ר -
מצד עצם הפירוש לא יתכן להניח שריה"ח אמר תוספת זאת, ופשוט. וא"כ יש להרהר אם בכלל תוספת זו היא חלק ממה ששמע ר' זלטמן (לפי הבנתו), או שהיא בכלל הוספה עצמית שלו על הפירוש שהבין מדברי אביו. ומכאן בית אב להסתפק גם בשאר המקומות הבעיתיים, שאע"פ שהוא כותב שאת עצם הפירוש שמע מאביו, יתכן שגם לדידיה המשפטים הבעיתיים הם נופך שהוסיף משלו.