גל של אגוזים כתב:האם מותר להכניס בע"ח בסוכה?
מעיקור הדין נראה דמותר כדחזי' שמשמשין כמחיצה (סוכה דף כ"ד ע"א), אך יל"ע אם מותר לכתחילה.
והנה מצד הדין נראה דלהכניסם באופן עראי אין בעיה אך יש לדון אם מותר להשים שם באופן קבע כלוב ציפורים (לנוי) כיון שעושין שם צרכיהם וכו'.
אשמח אם מישהו יראה לי מקום בפוסקים שדנו בזה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בס' חכו ממתקים(זאדה) עמ' ש"ע כותב שאין להכניס בע"ח לסוכה עיי"ש דבריו.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בס' חכו ממתקים(זאדה) עמ' ש"ע כותב שאין להכניס בע"ח לסוכה עיי"ש דבריו.
מעשה באנטונינוס שבא לקיסרין ושלח אחר רבינו הקדוש והלך עמו ר"ש בנו ור' חייא הגדול ראה ר"ש שם לגיון אחד נאה ומשובח ראשו מגיע לקפאלירס של עמודים, א"ל לר' חייא ראה כמה פטומין עגלין של עשו, נטלו רבי חייא והוליכו לשוק והראהו סל של ענבים ושל תאנים והזבובין עליהם, א"ל רבי חייא זבובין אלו ואותו לגיון שוין, כשעלה ר"ש אצל אביו, א"ל כך אמרתי לר' חייא וכך השיב לי, א"ל כל כך נתן רבי חייא הבבלי ממש שהשוה אותן לזבובין לפי שלגיונים אלו אינן ספונין לכלום, אבל זבובין הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו בהן שנאמר (ישעיה ז) והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי וגו'
כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל, ישבו בסוכות תחות צלא דמהימנותא, ומאן דליתי׳ מגזעא ושרשא קדישא דישראל, לא יתיב בהו.
"וזר לא יהי' במוצאותיה, ונכר לא יעבור בתוצאותיה, וערל לא ישתף במחיצותיה, ועובד אליל לא ירמוס בחצרותיה, ולאום לא יערב בחוצותיה, כי אם עמוסיו נוצרי עדותיה"
לבי במערב כתב:וי"ל דשייך גם למארז"ל בפ"ק דע"ז (ג, סע"א).
יוסף חיים אוהב ציון כתב:שפתי כהן על ויקרא פרק כג פסוק מב
על כן צריך לשבת בה באימה ויראה בבושה וענוה, ולא ימשך אחר האכילה ושתיה שלא יבוא לידי דברי נבילה ולא יכניס לתוכה עובדי גלולים שהסוכה היא צלא דמהימנותא ועובד גלולים לית ליה מהימנותא ואז בורחת הקדושה ושבעה הצדיקים מקללים קללות נמרצות, אם כשאינם נותנים להם חלקם שהוא חלק העניים מקללים אותם קללות שכתב הזוהר עיין שם, כל שכן אם בא כותי ובפרט שהוא עובד עבודת גלולים שהוא אל קנא, וכמה בני אדם חושבים שיושבים בצל סוכה והם חוץ ממנה, שמי שהוא אזרחי ושורשו וענפיו מישראל ומכוון לישב בצילא דמהימנותא סוכה קלטתו, ואם לאו סוכה פולטתו, זהו כל האזרח בישראל ישבו וגו' שמחלה פניהם, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, סופי תיבות לחלות,
יוסף חיים אוהב ציון כתב:וכן נהג ר' יואל מסטמאר. דומני שיש בנטעי גבריאל גם המס' של ציפורים.
לבי במערב כתב:בדמות צִפֳּרִים מדובר (ראה נטע"ג הל' חה"ס ע' קפט), ואף ע"ז יש שקראו תגר (שם הע' מב).
בכל מקרה, לא זכיתי להבין שייכותו לדברי דלעיל.
לבי במערב כתב:אוי. אשר לא שערום אבותינו...
סדנא דארעא כתב:לענין אי הכנסת גוי לסוכה עי' זוה"ק אמור קג ע"ב על מה דכתיב (ויקרא כג, מב) כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, לענין ישיבתו בסוכהכל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל, ישבו בסוכות תחות צלא דמהימנותא, ומאן דליתי׳ מגזעא ושרשא קדישא דישראל, לא יתיב בהו.
וכן כפל ושילש הפייטן ביוצרות ליום ב׳ דסוכות (בפיוט כי אקח מועד):"וזר לא יהי' במוצאותיה, ונכר לא יעבור בתוצאותיה, וערל לא ישתף במחיצותיה, ועובד אליל לא ירמוס בחצרותיה, ולאום לא יערב בחוצותיה, כי אם עמוסיו נוצרי עדותיה"
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים