פרנקל תאומים כתב:אני משתמש ב'נוסח פולין' (כמנהג אבותיי) אבל משתייך כידוע למגזר הליטאי ומתפלל בישיבות וב'חניכי', וכל שנה אני מסתבך, אינני יודע היכן לדלג.
פרנקל תאומים כתב:אני משתמש ב'נוסח פולין' (כמנהג אבותיי) אבל משתייך כידוע למגזר הליטאי ומתפלל בישיבות וב'חניכי', וכל שנה אני מסתבך, אינני יודע היכן לדלג.
חיימקה כתב:אחד הפספוסים הגדולים לענ"ד הוא סליחה נז בסוף צום גדליה - עזב נא בן אדם עזב נא.
חיימקה כתב:ככלל עניין הדילוג נועד רק למען מוטב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה, ולא בכל תפוצות ישראל מכירים דבר זה.
צורב מתחיל כתב:אור עולם כתב:חיימקה כתב:ככלל עניין הדילוג נועד רק למען מוטב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה, ולא בכל תפוצות ישראל מכירים דבר זה.
וכבר נודע מאד מה שהנהיג מרנא הגרי"ד דיוויד שליט"א בישיבת פחד יצחק לקצר מאד באמירת הסליחות, באומרו "טוב מעט שלא בכוונה מהרבה שלא בכוונה"...
הדברים תמוהים מאד, יש מקור לזה בהלכה?
צורב מתחיל כתב:אור עולם כתב:חיימקה כתב:ככלל עניין הדילוג נועד רק למען מוטב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה, ולא בכל תפוצות ישראל מכירים דבר זה.
וכבר נודע מאד מה שהנהיג מרנא הגרי"ד דיוויד שליט"א בישיבת פחד יצחק לקצר מאד באמירת הסליחות, באומרו "טוב מעט שלא בכוונה מהרבה שלא בכוונה"...
(גם הסברא קצת תמוהה, ולדוגמ' הגר"י פרידמן ר"י תפרח היה אומר בתחילת אלול שכדאי לכ"א לעבור ברפרוף (לא בזמן סדר מוסר) על כל ספר שערי תשובה, כי בודאי שפעם אחת יתעורר ליבו לתשובה. אחרי אמירה מרובה של סליחות ודאי ימצא לכ"א איזה שורה שתעורר אותו שהיה שווה בשביל זה את כל הריבוי שלא בכוונה).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים