נהר שלום כתב:האם יש מי שכתב בעניין המחלוקת בסוכה שצלתה וחמתה שוין מלמעלה, ע"פ המציאות הנראת לעין?
יואל שילה כתב:ניתן להבין שיהיה הבדל אם לסכך יש עובי ניכר, שהרי השמש מגיעה באלכסון, וממילא אם מסתכלים מלמטה רואים שוויון, אך כלפי הצל שבקרקע יש יותר צל
בקרו טלה כתב:נהר שלום כתב:האם יש מי שכתב בעניין המחלוקת בסוכה שצלתה וחמתה שוין מלמעלה, ע"פ המציאות הנראת לעין?
עי' אור ישראל כט
נהר שלום כתב:בקרו טלה כתב:נהר שלום כתב:האם יש מי שכתב בעניין המחלוקת בסוכה שצלתה וחמתה שוין מלמעלה, ע"פ המציאות הנראת לעין?
עי' אור ישראל כט
אני שואל בעיקר על השיטה (שלא נפסקה להלכה) שאומרת שדוקא הצל רבה כשמלמעלה שווין,
בעניין כשהצל מרובה למעלה אבל לא למטה ראה מה שציינתי לתפלה למשה כאן viewtopic.php?f=31&t=53039
נהר שלום כתב:יואל שילה כתב:ניתן להבין שיהיה הבדל אם לסכך יש עובי ניכר, שהרי השמש מגיעה באלכסון, וממילא אם מסתכלים מלמטה רואים שוויון, אך כלפי הצל שבקרקע יש יותר צל
נראה לי שמפורש בפוסקים שדנים כאילו השמש ממש מלמעלה, ראה לגבי סכך המדובלל רמ"א סי' תרלה ס"ה
..אבל העומד מלמטה בארץ ומעיין כלפי מעלה ודומה כי הדדי פסולה לפי שהאויר שהוא רחב כי זוזא דומה בעיניו קטן כאיסתרא מחמת שהוא רחוק ממנו וראיה לדבר ונהי בעינינו כחגבים (במדבר יג) וכוכב גדול בשמים דומה בעינינו כקטן כדמוכח בפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף עג.):
והפירוש שאמרו כן בששיער במראה עיניו מלמטה אינו אמת שהרי חמתה שנינו והסכך שלמעלה נראה מועט ברחוק יותר מן החמה וסימן לדבר אדם עומד על ראש ההר נראה כעוף קטן ואש מועט שם נראה גדול ממנו...
שהאויר מתמעט יותר מן הסכך שאין כח הראות נתפס בו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים