גל של אגוזים כתב:ויש כאן גם נקודה מעניינת, דהעולם לומדים ברמב"ם כפשוטו שללימוד העיון צריך 'ישוב הדעת', ואילו להרוגאצ'ובי היה פשוט שאדרבה לימוד העיון מחסר ב'ישוב הדעת'. בינו זאת.
סגי נהור כתב:גל של אגוזים כתב:ויש כאן גם נקודה מעניינת, דהעולם לומדים ברמב"ם כפשוטו שללימוד העיון צריך 'ישוב הדעת', ואילו להרוגאצ'ובי היה פשוט שאדרבה לימוד העיון מחסר ב'ישוב הדעת'. בינו זאת.
מחסר ביישוב הדעת של הישיבה בסוכה מאחר שראשו טרוד בלימודו. לא כמו שמשמע קצת מדבריך, שכוונת הצפע"נ שהלומד לעיון אינו לומד ביישוב הדעת...
גל של אגוזים כתב:סגי נהור כתב:גל של אגוזים כתב:ויש כאן גם נקודה מעניינת, דהעולם לומדים ברמב"ם כפשוטו שללימוד העיון צריך 'ישוב הדעת', ואילו להרוגאצ'ובי היה פשוט שאדרבה לימוד העיון מחסר ב'ישוב הדעת'. בינו זאת.
מחסר ביישוב הדעת של הישיבה בסוכה מאחר שראשו טרוד בלימודו. לא כמו שמשמע קצת מדבריך, שכוונת הצפע"נ שהלומד לעיון אינו לומד ביישוב הדעת...
'ישוב הדעת' הוא מצב כללי של בן אדם, או שהוא מיושב או שהו לא מיושב. והרוגאצ'ובי נוקט בפשיטות שהלימוד העיוני מוציא את האדם ממצב של 'ישוב הדעת'.
מה שנכון נכון כתב:מצד הלשון אין כאן דוחק, ואדרבה, דמאי פסקת שבכל סוכה א"א ללמוד בעיון (ועמ"ב שהכל לפי הענין).
[/size]
סגי נהור כתב:מה שנכון נכון כתב:מצד הלשון אין כאן דוחק, ואדרבה, דמאי פסקת שבכל סוכה א"א ללמוד בעיון (ועמ"ב שהכל לפי הענין).
[/size]
לפירוש זה יש דוחק בלשון: כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו. וק"ל.
סגי נהור כתב: אני מבין בצפע"נ שאמנם אין מדובר בכוונת הסוכה, היינו במחשבה מסוימת שעל האדם לחשוב (שע"ז הקשה בתשובות והנהגות כנ"ל), אבל מדובר בענין השייך לגדרי המצוה, שצריך האדם לקיים המצוה בישוב הדעת (ואולי שייך לגדרי כבוד הסוכה), ולא שהכוונה לפטור מצטער וכיו"ב.
מה שנכון נכון כתב:ואדרבה, דמאי פסקת שבכל סוכה א"א ללמוד בעיון (ועמ"ב שהכל לפי הענין).
מה שנכון נכון כתב:מה כוונתו בציונו לרא"ש, למש"כ שאבל חפץ להתבודד?
גל של אגוזים כתב:מה שנכון נכון כתב:מה כוונתו בציונו לרא"ש, למש"כ שאבל חפץ להתבודד?
כוונתו למה שכתב הרא"ש (ריש סי' ז') דמחייבין את האבל שלא להיות טרוד בצערו כדי שיוכל לקיים מצות סוכה בלי להיות 'מצטער'.
יוצר אור כתב:להדברים הנ"ל אף בכל פטורי סוכה כמצטער חולה וכד' לא רק שאינם פטורים אלא שנצרכים ליצא מן הסוכה כיוון דבעי לקיים המצווה בישוב הדעת, ואין זה עניין בתלמוד דווקא, ואילו ברמב"ם כ"כ גבי תלמוד גרידא 'וכשמבין מבין בחוץ', משא"כ במצטער וחולה רק הזכיר דפטורים הם.
גם דדבר חידוש הוא דמצטער בעי ליצא, [בר מן דיין דנקרא הדיוט].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 17 אורחים