ב) שם. נוהגין להעלות ספר תורה וכו'. מיהו הרמב"ם פרק ז' מהלכות לולב הלכה כ"ג לא הזכיר זה המנהג להעלות ספר תורה על התיבה רק להניח תיבה יעו"ש. וכן בשער הכוונות דף ק"ה ע"ג לא הזכיר שצריך להעלות ספר תורה על התיבה ולהקיף שכתב וז"ל ואחר כך מקיפין את המזבח או את התיבה פעם אחת בכל יום עם הלולב ומיניו והכוונה היא להמשיך החסדים הנזכרים מבחינת אור מקיף אל המלכות הנקראת מזבח או תיבה וכו' יעו"ש. וכן כתב בן איש חי פרשת האזינו אות ט"ו דהקפות בלולב בכל ימות החג יוכל להקיף את התיבה שבבית הכנסת אף על פי שאין עליה ספר תורה דאין הנחת ספר תורה על התיבה מעכבת בדבר ההקפות כי העיקר לפי הסוד בזה הוא התיבה, מיהו אותם בני אדם שאין הולכין לבית הכנסת מחמת אונס ומניחין כסא אחד מן הבית ומקיפין אותו אין זה כלום דאין זה נחשב לתיבה, ועם כל זה נראה לי מי שהוא חולה ואי אפשר לו להקיף תיבה בבית הכנסת יניח כסא בביתו ויניח עליו ספר תנ"ך ויקיף כדי שלא לבטל מצות ההקפה וכו' עכ"ל. ומשמע אבל אם מניח שלחן שפיר דמי לתיבה ומאיזה סיבה יכול להקיף השלחן כגון שמתפללין בבית מאיזה סיבה או כדי לעשות ההקפות בסוכה וכדומה, אבל בלתי סיבה אין לבטל המנהג שנהגו להניח ספר תורה על התיבה ולהקיף:
יהודה בן יעקב כתב:בביהכ"נ בו אני מתפלל, הורה הרב שליט"א שרק הש"ץ יקיף את הבימה, ושאר הציבור יעמוד במקומו.
חד ברנש כתב:יש לי פתרון פשוט מאוד ... ובא לציון גואל.
קו ירוק כתב:
ולכותרת האשכול המאוחרת: בפשטות ההושענות נתקנו לעת הקפת הס"ת. מה שייך להפריד? נכון שגם בשבת אומרים תפילה ללא הקפה, אבל רק בשבת שאין הושענא.
גבול ים כתב:וכך מתבאר בפשיטות ביסוש"ה.
יסוד ושורש העבודה, שער האיתון פרק ט"ו פיסקא ז' הקפות כתב:ומזה האדם יפיק תבונה, שגודל מעלת אמירת ההושענות היא דוקא בשעת ההקפה, כי אז נעשים ג' בחינות ביחד א' ד' ם'. וכן נוהגים בכמה בתי כנסיות, ולא כמו שנוהגים רוב העולם לומר ההושענות כל א' על מקומו ואחר גמר אמירת ההושענא מקיף בלולב שבידו בשתיקה, ואין נכון לעשות כן.
ובקצת בתי כנסיות נוהגין אף בכל ימות החג לומר ההושענא בשעת ההקפה ולא מקודם. וכן ראוי לנהוג כי נכון הוא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 81 אורחים