בית צדיקים כתב:עי' בשו"ת עני בן פחמא לגאב"ד מאקווה שדן בזה וכותב שאינו דומה לשופר שנפסל עיי"ש.
יישר כח על מראה המקום הכה נדיר!
עיינתי בדבריו באוצר החכמה ושמחתי לראות שכיוונתי בסברתי לדבריו, שכתב שם שחיבורי אדם לא מועילים לחבר את מה שנפרד מחיבורי שמים, והיינו שדבר שבתולדה הוא שלם ונחלק לא מהני חיבורי אדם לעשותו שלם שנית, אך לעניין פסול הדר שהוא פסול דרבנן מדין זה אלי ואנווהו מהני גם חיבורי אדם וזה לשונו שם: "ורק כל החשש הדר לעיני בני אדם שהוא מדרבנן סמכינן על חיבור המסמר בידי אדם שאינו ניכר מקום השבירה כלל והרי היא בתמימתו והדרו ויפיו ואין כאן שום בית מיחוש לצאת בו. אח"ז מצאתי סברא זו בשו"ת שבו"י חלק או"ח סי' ל"ה ושמחתי ב"ה כי כיוונתי לדעת גדול" [אמנם שם מדובר באופן שנשאר מחובר מצד אחד ולכן נוקט שם שאין פסול מצד חסר ושייך רק פסול הדר, ונראה פשוט שהוא הדין בשאר ימים שאין פסול חסר כלל אפילו אם נפרד לגמרי].
מצד שני שאלתי כמה מוצי"ם מומחים וכולם אמרו לי שפשוט שלא מהני החיבור של הפיטם לתקן פסול הדר. והסביר לי אחד מחשובי המוצי"ם בבית וגן שיש פסולי הדר שאינם מצד מראה העין אלא הם פסול בעצם, וכשנקט המגן אברהם שנפילת הפיטם היא פסול הדר ופסולו שייך גם בשאר ימים מסתבר שאין כוונתו שאף שאין פסול מצד חסר בשאר ימים מכל מקום פסול מצד הדר היות ואין האתרוג נאה למראה אדם , אלא כוונתו שחיסרון פיטם הוא חיסרון בעצם בהדרו של האתרוג. ואם כן, עד כמה שפשוט שאין החיבור של הדבק או המסמר מתקן את החיסרון ממילא לא נתקן גם פסול הדר של האתרוג [כנראה הוכחתו שאין לומר שאתרוג בלי פיטם אינו הדר מצד מראית העין היא מכך שהלוא אנו מכשירים גם לכתחילה אתרוגים שפיטמם נפל על העץ ואין זה נחשב חיסרון בהדרו של האתרוג].
והוכיח לי המו"צ שיש פסולי הדר שהם פסול בעצם ממה שנקטינן שהדס היבש פסול מדין הדר, וחקרו הפוסקים איך לברר את יבשותו של ההדס ונתנו אופן לבחון אם נפרך בציפורן וכדומה, ולכאורה יש לתמוה שאם צריך מבחן כדי להחליט האם ההדס יבש או לאו על כרחך שאין הדבר ניכר לעיניים, ואם כן למה בכלל יש פסול הדר בהדס זה הלוא למראית העין נראה כהדס כשר. ומכאן מוכח כנ"ל שפסול הדר הוא גם פסול בעצם ולא רק מצד מראית העין.
ומכל מקום אמר לי אחד המוצ"ים שאחד מבני משפחתו שקנה אתרוג עם פיטם הניח את האתרוג בערב סוכות על השלחן ונפל האתרוג מן השלחן ונשבר הפיטם. והלך אותו אחד לגר"מ פיינשטיין זצ"ל לשאלו על כשרות האתרוג, וכשדפק אמרה לו אשתו של ר' משה שהוא כרגע עסוק בהכנות לחג, ועליו לחזור עוד חצי שעה. כשהתחיל לרדת במדרגות שמע את הדלת של ר' משה נפתחת ור' משה פתח את הדלת עם חלוק רחצה כי שמע שמישהו דופק בדלת לשאול ומיהר לצאת מהמקלחת כדי לענות לו בלי לחוס על כבוד עצמו [בינו נא זאת!]. כששמע את שאלתו שאל אותו האם נשאר חלק מן הפיטם שלא נשבר ואמר לו שאכן חלק מהפיטם נשאר על האתרוג, ומיד פסק לו ר' משה שהאתרוג כשר לברכה ואינו צריך להחליפו.