הודעהעל ידי פילווישוק » ג' אוקטובר 13, 2020 12:24 pm
רמב"ן (ויקרא כג לו):
'על דרך האמת, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ויום השביעי הוא שבת ואין לו בן זוג, וכנסת ישראל היא בת זוגו שנאמר ואת הארץ, והנה היא שמינית, 'עצרת היא' - כי שם נעצר הכל. וציוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקידש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש. ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן. וזהו מאמרם (חגיגה יז.) שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז"ר קש"ב. ותשלומין דראשון הוא, כי הוא אצילות הראשונים ואינו כאחדות שלהם. ולכך יזכיר בפרשת כל הבכור (דברים טז טז) בשלש רגלים, חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות שבעת ימים, ולא יזכיר השמיני, כי שם אמר יראה כל זכורך וגו', והנה זה מבואר'.
והספורנו כתב במאמר כוונות התורה:
'וכן בשמיני עצרת, אשר הוא מורה על ימות המשיח או העולם הבא, אין שם אלא פר אחד בלבד, וזה כי אמנם יהיה רוב העסק אז באהבתו יתברך בלבד, כאמרם (פסחים נ.) 'העולם הבא כולו ביו"ד ה"א', שהוא מידת רחמים שממנה האהבה, ואמרו ז"ל (ספרא בחוקותי) 'והתהלכתי בתוככם (ויקרא כו יב), אטייל עמכם בגן עדן ולא מזדעזעים מפני''.